פוקסטרוט
פוקסטרוט (באנגלית: Foxtrot) הוא ריקוד סלוני אלגנטי בתנועות ארוכות יחסית במקצב 4/4, שהיה אחד הריקודים הפופולריים ביותר במאה ה-20, במיוחד בשנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה.
הריקוד התפרסם ב-1913 על ידי אמן הוודוויל הארי פוקס. למילה "פוקס" צורפה המילה טרוט שפירושה באנגלית הליכה/ טפיפה) וכך נוצר שם הריקוד.
הפוקסטרוט
מתאפיין בתנועה רכה, ארוכה והמשכית. לפוקסטרוט יכולים להיות מקצבים שונים: איטי, בינוני ומהיר והוא נרקד לצלילי מוזיקה בסגנון ה-“Big Band”.[1]
חשיבותו של הריקוד טמונה, בין השאר, בהיותו הראשון אשר הכניס את הספירה האיטית (slow) בעלת שתי הפעמות.[2]
לריקוד הפוקסטרוט יש גרסה מהירה יותר - הקוויקסטפ, וגרסה איטית המכונה סלואו-פוקס (Slow Fox) הנפוצה בעיקר בבריטניה. הסגנון האמריקאי שאינו מוגבל באחיזה סגורה הוא בעל אופי תיאטרלי ופתוח יותר.
זמרים ידועים ששרו יצירות המתאימות לפוקסטרוט: פרנק סינטרה, בילי הולידיי, נט קינג קול ועוד, נכתבו עבורו קטעי מוזיקה ושירים לביג בנד.
שילוב של פוקסטרוט וצ'ארלסטון הוליד בהמשך את ריקוד הסווינג, שהתפתח בשנות השישים.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ההיסטוריה של הריקוד (באנגלית)
- פוקסטרוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שיעור ריקודים סלוניים: פוקסטרוט למתחילים ביוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הריקודים שאנו מלמדים, באתר ארתור מראיי ישראל
- ^ ריקודים סלוניים מבית "הנרקוד"
- ^ STUDIO A.P - סטודיו לריקוד, באתר STUDIO A.P - סטודיו לריקוד
