ערים תאומות

אלן ז'ופה, ראש העיר בורדו, עם ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד, העיר התאומה של בורדו, בביקור בפארק בורדו באשדוד, אפריל 2013

גן ערים תאומות בחולון, ובו סמליהן של חולון וארבע הערים התאומות שלה. מימין לשמאל: ברלין-מיטה, גרמניה; דייטון, אוהיו; חולון, ישראל; סירן, צרפת; האן מונדן, גרמניה

שיתוף פעולה בתחום קידום החינוך בבניית מרכז חינוכי במודיעין-מכבים-רעות יחד עם אודינה שבאיטליה

שלט בעיר קרטיי, צרפת המציין את עריה התאומות ובהן, קריית ים

ערים תאומות היא התקשרות במסגרתה ערים ממקומות מרוחקים זה מזה, הן גאוגרפית והן פוליטית, מזווגות זו לזו, תוך מתן דגש על אימוץ קשרים תרבותיים ואנושיים אחרים. ערים תאומות בדרך כלל (אם כי לא תמיד) חולקות מאפיינים דמוגרפיים דומים. לעיתים גם אזורים שלמים מחליטים על ברית "תאומוּת", למשל מחוז האינאן בסין ומחוז צ'ג'ו בקוריאה הדרומית. בפועל, הסכמי ערים תאומות בדרך כלל מוצאים ביטוי בחילופי סטודנטים כמו גם בשיתופי פעולה תרבותיים וכלכליים.

אירופה

הנוהג של הסכמי ברית ערים תאומות התפתח באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאמצעי לחבר בין תושבי אירופה ולהביא להבנה טובה יותר בין העמים כמו גם לתמוך בפרויקטים חוצי-גבולות, מהם מרוויחים כל הצדדים. הרעיון, שהתפתח באירופה, אומץ מאז בכל העולם אם כי הוא עדיין בשיאו באירופה.

האיחוד האירופי תומך בהסכמי ערים תאומות. תוכנית לתמיכה כלכלית הונהגה בשנת 1989. בשנת 2003 הקציב האיחוד האירופי סכום של 12 מיליון אירו לכ-1,300 פרויקטים שכאלו.

צפון אמריקה

תוכנית "ערים אחיות" ("Sister Cities") החלה בארצות הברית בשנת 1956 על ידי הנשיא דווייט אייזנהאואר. היא החלה כחלק מ"הליגה הלאומית של ערים" בארצות הברית, אך החל משנת 1967 הפכה לארגון עצמאי - SCI (ראשי תיבות של Sister Cities International), ארגון אזרחי ללא כוונת רווח שמטרתו לחזק את הקשר בין קהילות בארצות הברית ובשאר העולם כדי להגביר את שיתוף הפעולה הבינלאומי ברמה המוניציפלית, לפעול למען יצירת קשרים תרבותיים ופיתוח כלכלי.

בארצות הברית המונח המילולי "ערים תאומות" - "twin cities" - בדרך כלל מקובל בשימוש שונה: הכוונה לשתי ערים סמוכות גאוגרפית היוצרות גוש אורבני וגרעין למטרופולין משותף, לדוגמה: מיניאפוליס-סיינט פול, בלטימור-וושינגטון, דאלאס-פורט וורת'.

ישראל

בישראל, תופעת הערים התאומות נרחבת. ערים רבות, כמו גם מועצות מקומיות ואזוריות, משקיעות מאמצים במציאת וטיפוח קשרים תרבותיים ואף מסחריים עם כמה שיותר ערים ומחוזות בעולם.

הערים בישראל שלהן מספר הערים התאומות הגבוה ביותר הן: חיפה (23), ראשון לציון (17), הרצליה ונתניה (16), רמת גן (15), אילת ובאר שבע (14), אשקלון ונהריה (13), אשדוד ובת ים (12), תל אביב, פתח תקווה, רמלה וטבריה (11), יקנעם עילית, עפולה, רעננה, גבעתיים, נוף הגליל (9) בית שמש וחדרה (8), קריית מוצקין (7), רחובות (7).

ערים ורשויות נוספות שיש להן ערים תאומות: ירושלים (לה ארבע ערים תאומות: ניו יורק, פראג, איאבה וריו דה ז'ניירו), אור עקיבא, אריאל, באר יעקב, בית אל, בית שאן, בני ברק, גבעת שמואל, גדרה, גן יבנה, גני תקווה, דימונה, הוד השרון, זכרון יעקב, חולון, טירת כרמל, יבנה כפר סבא, כרמיאל, לוד, מגדל העמק, מודיעין-מכבים-רעות, מועצה אזורית דרום השרון, מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה אזורית עמק חפר מועצה אזורית שומרון, מזכרת בתיה, מעלות-תרשיחא, נס ציונה, עלי, שוהם, ערד, פרדסיה, פרדס חנה-כרכור, קדימה-צורן, קצרין, קריית אונו, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית גת, קריית טבעון, קריית ים, קריית עקרון, קריית שמונה, ראש העין, רמת השרון, שדרות ותל מונד.

קישורים חיצוניים

• Sister Cities International
• מזל מועלם, ערים תאומות – סיבה לנסיעה, באתר הארץ, 29 ביוני 2002
• זיו ריינשטיין, ערים תאומות בישראל: ה"שִידֶך" שלנו עם העולם, באתר ynet, 9 בנובמבר 2012
• אור רביד‏, "מפעל מת": איך הפכו הערים התאומות לסוכנות נסיעות בחסות הארנונה?, באתר וואלה, 20 באוגוסט 2016
• אופיר האוזמן, הזוג המוזר: התאומות של הערים הישראליות, באתר ynet, 13 במרץ 2015