לדלג לתוכן

ספא סצ'ני

ספא סצ'ני
Széchenyi gyógyfürdő
מידע כללי
סוג בית מרחץ, ספא, thermal bath עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם אישטוון סצ'ני עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום זוגלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1913
תאריך פתיחה רשמי 1913 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Győző Czigler עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי נאו-בארוק, קלאסיציזם, נאו-רנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°31′06″N 19°04′56″E / 47.518333333333°N 19.082222222222°E / 47.518333333333; 19.082222222222
www.szechenyifurdo.hu
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ספא סצ'ניהונגרית: Széchenyi gyógyfürdő) המכונה "סֶצְ׳קַה" בסלנג של בודפשט, הוא מתחם הספא הגדול ביותר בבודפשט, בירת הונגריה. בנייתו החלה ב-1909 בהתבסס על תוכניותיו של האדריכל דייזה ציגלר. אספקת המים התרמיים של הספא הממוקם בפארק העירוני של בודפשט מובטחת כעת על ידי "באר אישטוואן הקדוש" שנמסרה ב-1938, אספקת המים הקרים שלה מסופקת על ידי שש בארות מים בקידוח עמוק. במתחם שלוש בריכות חיצוניות ו-15 בריכות מקורות. ניתן להשתמש בטיפולים רפואיים שונים בספא, וכן פועלים במקום כמה בתי חולים יום.

ההכניסה הראשית של ספא סצ'ני

בירת הונגריה החלה להתמודד עם הרעיון של בניית הספא כבר בשנת 1884. דייזה ציגלר, פרופסור באוניברסיטה למדעים שימושיים, הופקד על עיצובו. עם זאת, האספה הכללית של מועצת העיר אישרה את תוכניותיו של ציגלר רק בהחלטתה בשנת 1903 ונודע לציגלר על האישור עוד לפני מותו.

לאחר שינויים מרובים של האתר, הבנייה בפועל החלה ב-1909. האדריכל המפקח היה ינה שמיטרר.

המרחצאות, שנקראו עד אז מרחצאות ארטזי, נפתחו ב-16 ביוני 1913 כבר תחת השם ספא סצ'ני. הוא נבנה בעלות של 3,900,000 כתרי זהב, השטח הבנוי הכולל היה 6220 מ"ר.

באותה תקופה, הספא היה מחולק למרחצאות פרטיות, מרחצאות אדים לגברים ולנשים, ולמרחצאות ציבוריים לגברים ולנשים. מספר המבקרים עלה על מאתיים אלף כבר בשנת הפתיחה ב-1913 ו-890,507 ב-1919. אף על פי כן, הוא פעל בהפסד בשנים 19141915, הסיבה לכך הייתה היעדר מלון ספא (שהיה מתוכנן) בנוסף להשפעות הכלכליות של מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1924 החליטה האספה הכללית של מועצת העיר להרחיב את הספא כמיטב יכולתה. בסך הכל התקבלו 35 תוכניות למכרז התכנון שפורסם ב-26 ביוני 1926. עלויות חימום המים גדלו, ולכן נוצר צורך לקדוח באר ארטזית שנייה על מנת להגדיל את תפוקת המים. ב-16 במרץ 1938 בעומק של 1,256 מטר נמצאו מים תרמיים ב-77 מעלות צלזיוס. מדי 24 שעות עלו על פני השטח 6,000 מ"ק מים מהבאר, מה שפתר את אספקת המים התרמיים של הספא ואת חימום הבניין, שכן עד 1939 הוסב ציוד החימום של הספא לחימום מים חמים.

מסיבת שחמט בספא

בשנת 1970 חלק מים הופנה לספא דגאי.

דגים ויצורי מים מסוגננים על המנורת מול הספא (תמונות עליונות) ועל הבניין (תמונה תחתונה)

ציגלר עבד על עיצוב הבניין במשך יותר מעשרים שנה, אך לאחר מותו ב-1905, בניית עבודתו בפועל נוהלה על ידי עמיתיו הישירים. האגף הדרום-מזרחי של הבניין הפונה לפארק העירוני הוא בסגנון קלאסיסטי, אך רוב האלמנטים שלו הם יותר נאו-רנסאנסים. לשימוש במוטיבים הקשורים למים היה תפקיד חשוב הן בעיצוב החיצוני והן בעיצוב הפנימי של המבנה. ניתן למצוא מפלצות מים מסוגננות, קונכיות, דגים ובנות ים על המנורה בחזית הבניין ועל הקישוטים החיצוניים של המבנה. אלמנטים אלו שימשו גם על כותרות העמודים ששימשו כקישוט פנים, כלי נוי והאריחים.

הליוס, אל השמש, מניע את מרכבת ארבעת הסוסים שלו

עבודות שיפוץ וחידוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד למחצית השנייה של המאה ה-20, מצבו של הספא הידרדר (קירות עובש שחורים, חזית צבועה בצבע אחר), שכן התיקונים הוגבלו רק הזדמנותית ולתיקון דחוף של פגמים שהתגלו.

עבודות השיפוץ האמיתיות החלו ב-1997. ראשית, החל השחזור המונומנטלי של אגף פרנצ'ק (צד הברכות הפתוח הפונה לגן החיות והבוטני). הקירות הוחזרו לצבעם הצהבהב המקורי, הוחלפו יסודות האבן המלאכותית החסרים ושוחזרו המדרגות הקדמיות והמרפסות.

הבריכות, הסאונות ומרחצאות האדים של הספא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור הבריכה המקורה של הספא
בריכת החוויה החיצונית של הספא

גרם מדרגות מוביל מאזור הבריכה החיצוני אל סאונות המרתף הממוקמות הן באגף הימני והן באגף השמאלי של הבניין. כל אחת עבור סאונות לאירוח של 40 איש.

בחלק החיצוני של ספא סצ'ני יש שלוש בריכות גדולות: באמצע, בריכות של 26–28 מעלות צלזיוס לשחיה, בה שוחים במעגלים על פי המנהגים המקומיים (בדומה לבריכת השחייה של ספא גלרט). זוהי הבריכה היחידה בה חובה להשתמש בכובע שחייה. בבריכה שממזרח לזה, יש מי מרפא בטמפרטורה של 38 מעלות צלזיוס. בבריכת החוויה הפונה מערבה המים הם 32–34 מעלות צלזיוס. בריכת החוויה כוללת מסדרון מסתחרר, סילון מים לעיסוי גב, מים מבעבעים תת-מימיים ומקלחת צוואר.

המים המרפאים של הספא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבאר השנייה של ספא סצ'ני, מעיין סנט אישטוואן

הבאר הארטזית הראשונה שסיפקה את המין החמים לספא נקדח בין השנים 1868 לבין 1878, ומים בטמפרטורה של 74.5 מעלות יצאו מעומק 970 מטר. הבאר השנייה נקדחה בשנת 1936, מהבאר הזו מעומק 1,240 מטר פורץ המעיין החם ביותר באירופה של מים תרמיים, עם טמפרטורה של 77 מעלות צלזיוס.

הרכב מי המרפא של מרחצאות סצ'ני הוא כדלקמן (בהתבסס על המידע שניתן על לוחות אבן הגיר שהוצבו בבניין):

יונים שליליים כַּמוּת יונים חיוביים כַּמוּת אחר כַּמוּת
כלוריד 197 mgr נתרן 176.2 mgr חומצה מטבורית 6.5 mgr
בְּרוֹמִיד 0.2 mgr סִידָן 156 mgr חומצה מטאזילית 36.4 mgr
יודיד 0.07 mgr מגנזיום 35.0 mgr חומצה פחמית חופשית כך
פלוּאוֹרִיד 2.75 mgr בַּרזֶל כך חמצן מומס כך
סולפט 211.2 mgr אשלגן 21.4 mgr
מימן פחמתי 554.6 mgr לִיתִיוּם 0.2 mgr
גָפרִי 1.21 mgr
לְגַמרֵי 1774.53 מ"ג/ליטר -

שירותים, מערכת שעון פרוקסי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בשירותים שונים בספא חינם בהפנית רופא ממומחה (בריכת ספא תרמית, אמבט ספא, טיפול בבוץ, אמבט משקולות, אמבט מוגז, עיסוי רפואי, עיסוי בסילוני מים תת-מימי, התעמלות קבוצתית תת-מימית) או תמורת תשלום.

בספא סצ'ני פועלת, מה שנקרא מערכת בקרת גישה של שעון יד פרוקסי. לשעון הפרוקסי יש שבב שיכול לאחסן מידע. אלה יכולים להיות מוצגים בסורקים שונים. כך למשל נוכל לברר באיזה ארון או בקתה אנו שמים את הבגדים שלנו עם הציוד, אותה ניתן למצוא בהרבה מקומות בספא. אם, למשל, קונים כרטיס עם לוקר, אז על ידי לחיצה על הכפתור או נגיעה בדלת התא הלוקר נפתח, שעון הפרוקסי שלנו יאפשר כניסה לאותו לוקר, שאותו נוכל לפתוח ולסגור רק עם השעון שלנו.

קו מטרו M1 בבודפשט כולל תחנה מיוחדת ועצמאית של ספא סצ'ני. הספא נגיש בקלות גם מתחנת טרוליבוס (קו אוטובוס חשמלי על כבל עליון) 72M.

ספא סצ'ני בתמונות ארכיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Meskó Csaba: Gyógyfürdők. Budapest: Városháza. 1998. ISBN 963 8376 78 3
  • Meleghy Péter: Budapest fürdői. Budapest: Corvina. 2012. ISBN 978 963 13 6042 4
  • Búza Péter: Fürdőző Budapest. Budapest: Holnap. 2006. ISBN 963 346 719 5
  • Soós Péter, Balogh Éva, Fluck István: Budapest fürdőváros. Budapest: Fővárosi Fürdőigazgatóság. 1996. ISBN 963-02-9932-1
  • Liber Endre: Budapest-fürdőváros kialakulása, különös tekintettel a székesfőváros községi fürdőpolitikájára 1-3. Budapest: Főváros Statisztikai Hivatala. 1934.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספא סצ'ני בוויקישיתוף