סוכנות השמה
סוכנות השמה היא תאגיד העוסק בתיווך בין דורשי עבודה למעסיקים, לשם שיבוצם של דורשי העבודה לעבודה אצל מעסיקים. בנוסף לסוכנות השמה ממשלתית כללית (בישראל: שירות התעסוקה) פועלות חברות השמה פרטיות, שכל אחת מהן מתמחה בתחום השמה מסוים (למשל: השמת מתכנתים).
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוכנות ההשמה מטפלת בשני צדי המטבע: מצד אחד מקבלת קורות חיים מדורשי עבודה, מסננת וגם מראיינת עובדים פוטנציאליים, ומצד שני מרכזת אצלה תיאורי משרות ממעסיקים המחפשים עובדים. ברגע שסוכנות השמה מזהה עובד בעל התאמה גבוהה למשרה הקיימת במאגר שלה, היא מתאמת ראיון עבודה בין העובד למעסיק הפוטנציאלי. תמורת שירותיה מקבלת סוכנות ההשמה תשלום מדורש העבודה או מהמעסיק.
לעיתים פועלת סוכנות השמה כ"צייד גולגולות", כלומר היא יוזמת פנייה לעובד שאינו מחפש עבודה, ומציעה לו לקבל משרה חדשה, שבה יזכה לקידום מקצועי.
התקשרות הישירה בין עובד למעסיק נעשית באמצעות מודעת דרושים שמפרסם המעסיק, אך מעסיקים ועובדים רבים משתמשים גם בשירותים של סוכנויות השמה.
להבדיל מקבלן כוח אדם, שבינו לבין עובדיו נקשרים יחסי עובד-מעביד, אף שהעבודה בפועל נעשית אצל מעסיק אחר (מזמין השירות), בין סוכנות ההשמה לבין דורש העבודה לא נקשרים יחסי עובד-מעביד - אלה נקשרים בתום ההשמה בין דורש העבודה לבין המעסיק שאליו שלחה אותו סוכנות ההשמה.
שירותי השמה ניתנים לעיתים גם על ידי מוסדות להכשרה מקצועית, כשירות לתלמידיהם, וכן על ידי אגודות סטודנטים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1650 הציע הוגה הדעות הבריטי הנרי רובינסון להקים משרד שיקשר בין מעסיקים לדורשי עבודה,[1] אך הפרלמנט דחה את הצעתו. הוא הקים בעצמו סוכנות השמה פרטית, אך זו נסגרה לאחר זמן קצר.
.jpg)
במאה העשרים הפך למקובל הרעיון להקים סוכנות השמה ממשלתית כדרך למלחמה באבטלה. סוכנות השמה ממשלתית הוקמה בבריטניה בשנת 1871, ומעמדה נקבע בחקיקה משנת 1902 ו-1909. בארצות הברית הוקמה תוכנית השמה פדרלית במסגרת הניו דיל בשנת 1933. באוסטרליה הוקמה סוכנות השמה ציבורית בשנת 1946.
סוכנות השמה פרטית הוקמה לראשונה באנגליה בשנת 1873. הסוכנות, Gabbitas & Thring, עסקה בגיוס מורים לבתי ספר.[2] בארצות הברית הוקמה לראשונה סוכנות השמה פרטית בשנת 1893.
בשנת 1919 פרסם ארגון העבודה הבינלאומי המלצה לחבריו לפעול למניעת הקמתן של סוכנויות השמה הדורשות תשלום או פועלות למטרת רווח. במקום שקיימות סוכנויות השמה כאלה המליץ הארגון להסדיר את פעולתן תחת רישיון ממשלתי, ולפעול למען סגירתן.[3] בהמשך אותה שנה פרסם הארגון את אמנת האבטלה, שנכנסה לתוקף ביולי 1921, ולפיה התבקש כל מי שמאשר את האמנה להקים מערכת של לשכות עבודה חופשיות, בפיקוח של רשות מרכזית. ועדות, שבהן נציגים של עובדים ושל מעסיקים, ימונו לשם מתן ייעוץ בעניין הפעלתן של לשכות עבודה אלה. עוד קבעה האמנה שבמקום שבו פועלות לשכות עבודה ציבוריות ופרטיות יינקטו צעדים לתיאום בין גופים אלה ברמה ארצית.[4]
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בתקופת העלייה השנייה הפעילו מפלגות הפועלים לשכות עבודה (כמו גם לשכת עלייה, קופת חולים וכו'), שדאגה לעבודה לחברי המפלגה. בשנת 1920 הקימו מפלגות הפועלים את ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל כמסגרת גג משותפת והעבירו לטיפולה את לשכות העבודה שלהן. ארגוני עובדים נוספים הקימו לשכות עבודה משלהם. ב-1 באפריל 1959 נכנס לתוקף חוק שירות התעסוקה, שהעניק בלעדיות לשירות התעסוקה הממלכתי בהשמת עובדים בבנייה, תעשייה, חשמל, מים, כרייה, תחבורה, חקלאות, שמירה, ניקיון, מסעדנות, מלונאות, פקידות, הנהלת חשבונות, מכירות וכל עבודת כפיים, למעט בתפקידי ניהול, משרות אמון ותפקידים הדורשים השכלה גבוהה.
בשנת 1991, במסגרת חוק ההסדרים, נקבע שסעיפי החוק המחייבים העסקה רק דרך לשכת עבודה יחולו רק על מי שאינם אזרחי או תושבי ישראל[5]. בחוק ההסדרים שחוקק בסוף שנת 2002, הוסדר עניין העסקת עובדים זרים בחוק נפרד וסעיפי הבלעדיות של שירות התעסוקה בוטלו לגמרי[6].
בנוסף לשירות התעסוקה פועלות בישראל חברות השמה פרטיות רבות. הפרק הרביעי לחוק שירות התעסוקה, שנוסף לחוק בתיקון שתוקפו מפברואר 2006,[7] מסדיר את פעילותן של לשכות פרטיות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Martínez, Tomas (בדצמבר 1976). The human marketplace: an examination of private employment agencies. Transaction Publishers. p. 13. ISBN 978-0-87855-094-4. נבדק ב-28 בספטמבר 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Our Heritage". Gabbitas Eductaion. 2018.
- ^ R001 - Unemployment Recommendation, 1919 (No. 1), באתר של ארגון העבודה הבינלאומי
- ^ C002 - Unemployment Convention, 1919 (No. 2), באתר של ארגון העבודה הבינלאומי
- ^ חוק הסדרים במשק המדינה התשנ"א, הסדרים בענייני עבודה
- ^ חוק ההסדרים במשק המדינה התשס"ג-2002, סעיף 31
- ^ חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 15), התשס"ה-2005, ס"ח 2028 מ-21 באוגוסט 2005
