לדלג לתוכן

CIA

סוכנות הביון המרכזית
Central Intelligence Agency
CIA
הכניסה לבניין מרכז ג'ורג' בוש למודיעין במטה החדש של ה-CIA.
הכניסה לבניין מרכז ג'ורג' בוש למודיעין במטה החדש של ה-CIA.
חותם ה-CIA
"וידעתם את האמת והאמת תוציאכם לחירות."
(הבשורה על-פי יוחנן, פרק ח', פסוק 32)
מידע כללי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משרד אחראי מנהל המודיעין הלאומי
סוכנות אם הממשלה הפדרלית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות בת Central Intelligence Agency Office of Inspector General עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 18 בספטמבר 1947
סוכנות קודמת OSS
ראש ויליאם ברנס
מנהל ויליאם ברנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי לאנגלי, וירג'יניה, ארצות הברית
עובדים חסוי (מוערך בכ-21,575)[1]
תקציב חסוי
אתר ה-CIA
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

CIAאנגלית: Central Intelligence Agency; מילולית: סוכנות הביון המרכזית) היא סוכנות הריגול המודיעיני של הממשלה הפדרלית של ארצות הברית, הפועלת לאיסוף, עיבוד וניתוח מידע ביטחוני-לאומי מכל רחבי העולם, מחוץ לגבולות ארצות הברית, בעיקר דרך שימוש במודיעין אנושי (HUMINT). הסוכנות נוסדה ב-1947 על ידי הנשיא הארי טרומן. המטה שלה נמצא בלאנגלי שבוירג'יניה, בסמוך לבירה וושינגטון די. סי.. כחברה מרכזית בקהילת המודיעין האמריקנית (IC), הסוכנות מדווחת וכפופה לראש המודיעין הלאומי (DNI).

היסטוריית הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1942 עבר איסוף המודיעין מצבא ארצות הברית לידי סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), אשר עיבדה את המידע והציגה אותו בפני הממשל. בעקבות מלחמת העולם השנייה החליט נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות אויב. בראש המשרד עמד ויליאם ג'יי. דונובן, ולזכותו נזקפו הצלחות רבות בתחום הריגול, כגון גיוס מדענים העוסקים בפיתוח פצצת האטום.

ה-OSS, שבשיא תקופתו מנה 12,000 עובדים, פורק בתום מלחמת העולם השנייה, ובעקבותיו נוסדה בינואר 1946 "קבוצת המודיעין המרכזית" על ידי הארי טרומן; ב-18 בספטמבר 1947 נכנס לתוקף חוק הביטחון הלאומי, על פיו נוסדו סוכנות הביון המרכזית והמועצה לביטחון לאומי. ראש הסוכנות החדשה היה האדמירל רוסקו הילנקוטר, כשלצדו היו חלק ממוותיקי ה-OSS.

ב-1949 נחקק חוק סוכנות הביון המרכזית, שהרחיב את סמכויות הסוכנות בצורה משמעותית. בשנים הראשונות לקיומה, פעלה הסוכנות בעיקר במסגרת המלחמה הקרה נגד ברית המועצות וארגון הביון הסובייטי, הק.ג.ב.

במהלך שנות ה-70, בעקבות ניסיונו של הנשיא ריצ'רד ניקסון להשתמש בסוכנות כדי לשבש את חקירת פרשת ווטרגייט, הידק הקונגרס האמריקני את הפיקוח על הסוכנות, ובין השאר אסר עליה להרוג מנהיגים זרים ולעסוק בביון פנימי. חלק מאיסורי הקונגרס בוטלו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 והמלחמה בטרור. עד אפריל 2005, כשהוקם תפקיד ראש המודיעין הלאומי, כיהן ראש הסוכנות גם כראש המודיעין המרכזי (DCI) וכיועץ המודיעין הראשי של הנשיא.

תפקיד הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק מיוחד שהוגדר על ידי הממשל האמריקאי, תפקיד הארגון הוא איסוף מודיעין ותיאום פעולות שמירת הביטחון הלאומי של ארצות הברית. מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי הנשיא. הפיקוח על פעולות הארגון מבוצע על ידי ועדות שונות של הסנאט ובית הנבחרים, כל פעולות הארגון מבוצעות מחוץ לארצות הברית, אך במקרה הצורך בפעולה פנימית חייב הארגון לתאם את הדבר עם ארגון ה-FBI, האחראי על פעולות הפנים.

מבנה הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבט כללי על מטה ה-CIA בלאנגלי שבווירג'יניה

מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי נשיא ארצות הברית. הארגון מחולק לארבעה אגפים ראשיים, המתפקדים כאוספי מידע שטח ומידע לווייני:

  • אגף המודיעין – העוסק בניתוח מידע מודיעיני ממקורות כגון לוויינים וציתות תקשורתי, יחד עם סוכני שטח.
  • אגף המבצעים – העוסק במבצעים חשאיים, כגון הקמת חברות קש ברחבי העולם המסוות את פעולות סוכני הארגון.
  • אגף המדע והטכנולוגיה – החוקר את המודיעין הטכנולוגי והתפתחויות הטכנולוגיה בעולם על מנת לשפר את דרכי פעולות הארגון.
  • אגף המנהל – העוסק בניהולם השוטף של כל אגפי הארגון ובביטחון הפנים של ארגון ה-CIA בארצות הברית.

להלן מבנה חלקי של הארגון[2]:

  • ראש הסוכנות (DCIA)
    • ממלא מקום ראש הסוכנות
    • סגן ראש הסוכנות
  • מטה
    • משרד היועץ המשפטי
    • משרד מבקר הסוכנות
    • המשרד ליחסי ציבור
  • אגף המבצעים (Directorate Of Operation – DO)
  • אגף המצאות דיגיטליות (Directorate Of Digital innovation – DDI)
  • אגף המודיעין (Directorate Of Intelligence – DI)
  • אגף המדע והטכנולוגיה (DS&T)
    • מחלקת מחקר ופיתוח
  • אגף הסיוע (DS)
  • השירות החשאי הלאומי (NCS)
    • המרכז לחקר הטרור

פעולות בולטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הסוכנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ראש ה-CIA
מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 אדמירל סידני סורס 23 בינואר 1946 10 ביוני 1946
2 גנרל הויט ונדנברג 10 ביוני 1946 1 במאי 1947
3 אדמירל רוסקו הילנקוטר 1 במאי 1947 7 באוקטובר 1950
4 גנרל וולטר סמית 7 באוקטובר 1950 9 בפברואר 1953
5 אלן דאלס 26 בפברואר 1953 29 בנובמבר 1961
6 ג'ון מקון 29 בנובמבר 1961 28 באפריל 1965
7 ויליאם רייבורן 28 באפריל 1965 30 ביוני 1966
8 ריצ'רד הלמס 30 ביוני 1966 2 בפברואר 1973
9 ג'יימס סלזינג'ר 2 בפברואר 1973 2 ביולי 1973 לימים מזכיר ההגנה ה-12
10 ויליאם קולבי 4 בספטמבר 1973 30 בינואר 1976
11 ג'ורג' הרברט ווקר בוש 30 בינואר 1976 20 בינואר 1977 לימים נשיא ארצות הברית ה-41
12 סטנספילד טרנר 9 במרץ 1977 20 בינואר 1981
13 ויליאם קייסי 28 בינואר 1981 29 בינואר 1987
14 ויליאם ובסטר 26 במאי 1987 31 באוגוסט 1991
15 רוברט גייטס 6 בנובמבר 1991 20 בינואר 1993 לימים מזכיר ההגנה ה-22
16 ג'יימס וולסי 5 בפברואר 1993 10 בינואר 1995
17 ג'ון דויטש 10 במאי 1995 15 בדצמבר 1996
18 ג'ורג' טנט 11 ביולי 1997 11 ביולי 2004
19 ג'ון מקלולין 11 ביולי 2004 24 בספטמבר 2004
20 פורטר גוס 24 בספטמבר 2004 5 במאי 2006
21 גנרל מייקל היידן[4] 30 במאי 2006 12 בפברואר 2009
22 ליאון פאנטה 12 בפברואר 2009 1 ביולי 2011 לימים מזכיר ההגנה ה-23
23 דייוויד פטראוס 1 ביולי 2011 9 בנובמבר 2012
24 ג'ון ברנן 8 במרץ 2013 20 בינואר 2017
25 מייק פומפאו 23 בינואר 2017 26 באפריל 2018 לימים מזכיר המדינה ה-70
26 ג'ינה הספל 17 במאי 2018 (בפועל מ-26 באפריל) 20 בינואר 2021 האישה הראשונה בתפקיד
27 ויליאם ברנס 23 במרץ 2021 מכהן

ה-CIA בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאורים של ה-CIA קיימים בספרים, סרטים ומשחקי וידאו רבים, בהם המסתמכים, לפחות בחלקם, על אירועים היסטוריים, ואחרים שהם בדיוניים לחלוטין. סדרת הטלוויזיה צ'אק (2007), למשל, בדיונית, ובמרכזה אדם שראה בטעות הצפנות CIA סודיות והפך עקב כך לנכס / התחייבות, ובהמשך לסוכן בסוכנות. הסרט מלחמתו של צ'ארלי וילסון (2007), מבוסס על סיפורם של חבר הקונגרס האמריקני צ'רלי וילסון וסוכן ה-CIA גוסט אברקוטוס, שתמך במוג'אהדין האפגני, והרועה הטוב (2006), סרט ריגול בדיוני שהופק וביים על ידי רוברט דה נירו, מבוסס באופן רופף על פיתוח מודיעין נגדי ב-CIA. הדמות הבדיונית ג'ק ראיין בספריו של טום קלנסי הוא אנליסט של ה-CIA. הסרט האמריקאי השקט של גרהאם גרין עוסק בסוכן CIA הפועל בדרום-מזרח אסיה. בסדרת סרטי ג'יימס בונד, בונד משתף פעולה לעיתים קרובות עם סוכן ה-CIA פליקס לייטר.

תיאורים בדיוניים של ה-CIA משמשים גם במשחקי וידאו, כמו Splinter Cell של טום קלנסי, Call of Duty: Modern Warfare 2 וכן Call of Duty: Black Ops.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]