לדלג לתוכן

סוג'וד (ג'זין)

סוג'וד (כפר)
سُجد
מוצב צה"ל שהיה מעל הקבר הקדוש בסוג'וד
מוצב צה"ל שהיה מעל הקבר הקדוש בסוג'וד
מדינה לבנוןלבנון לבנון
מחוז מחוז דרום לבנון
נפה נפת ג'זין
גובה 1,050 מטרים
קואורדינטות 33°25′57″N 35°32′07″E / 33.4325°N 35.535277777778°E / 33.4325; 35.535277777778 
מפה

ס֫וּג'וּדערבית: سُجد; תעתיק מדויק: סֻגֻ'ד) הוא כפר לבנוני בנפת ג'זין, מחוז דרום לבנון, כ-19 דרומית לעיירה ג'זין וכ-40 ממזרח לצידון (עיר הבירה של הנפה), בגובה ממוצע של כ-1,050 מ' מעל פני הים.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הכפר נגזר מהשורש ס-ג'-ד (س.ج.د.) שהוראתו העיקרית: לסגוד. אפשר שהשם נגזר מהקבר הקדוש שעל הפסגה שמצפון לכפר. על פי המוסלמים מדובר בקבר של קדוש מוסלמי.[1] על פי מסורת יהודית, זה ציון קברו של אהליאב בן אחיסמך בן לשבט דן, שהיה מבוני המשכן. יהודים ומוסלמים נהגו לעלות ולהתפלל שם (ראה להלן).[2][3]

הכפר שוכן על אחת הפסגות התלולות של ג'בל ריחן (جبل الريحان) יש רק כביש גישה אחד, המגיע מהכפר ריחן השוכן ממזרח לכפר. מצד מערב, הכפר משקיף על הכפרים ג'רג'וע וערבסאלים השוכנים מעבר לנהר הזהרני.

הקבר הקדוש שבפסגה, נמצא בחורבה שהייתה מצודה צלבנית.

בתאריך 30 ינואר 1963 היישוב הוכר ככפר עצמאי.[4]

בתקופת מלחמת לבנון הראשונה הכפר ננטש, כמעט לחלוטין בשל קרבות והיתקלויות רבות שהיו בכפר ובסביבתו הקרובה. לאחר עזיבת צה"ל, בשנת 2000 הוחל בשיקום הכפר, בסיוע ממשלת כווית. במהלך השיקום נפצעו כ-20 תושבים מתחמושת ונפלים שהיו פזורים במקום. פרויקט השיקום כלל גם בניית בית ספר וכן מבנה קהילתי. עד קיץ 2006 חזרו כ-1,000 תושבים לכפר. במלחמת לבנון השנייה ב-2006, צה"ל הפציץ מטרות של ארגון חזבאללה, בכפר ובסביבתו. בכפר פועל ארגון MAG[5] שייעודו לחנך לזהירות מפני מוקשים ונפלי תחמושת וכן סיוע בסימונם ופינויים.[6]

צה"ל בין השנים 1982–2000

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הפסגה שמצפון לכפר היה מוצב סוג'וד שבו שהו לסירוגין חיילי צה"ל וחיילי צבא דרום לבנון.

בשנת 2014 היו בכפר 942 בעלי זכות בחירה לפרלמנט הלבנוני.[7]

קברו של אהליאב בן אחיסמך[8]

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיתון "שערים" הופיעה בשנת 1958 כתבה על אודות קברים יהודיים בלבנון ובה מידע מספרים קדומים, על קברו של אהליאב בן אחיסמך בכפר סוג'וד.

לגבי המיקום נכתב: ”הקבר של אהליאב בן אחיסמך נמצא על פסגה רמה מהרי הלבנון, כ־1122 מ' מעל פני הים התיכון, ממנה מראה נהדר על כל הסביבה, אפשר להשקיף למרחקים עד קצה הרי הגליל העליון ועמק החולה, בנחלתו הצפונית של שבט דן. הקבר קדוש גם לערבים בסביבה. הם קוראים לו א־נבי סויג'וד - נביא הסגידה, מלשון סגידה והשתחוויה. גם רכס ההר סביב נקרא ג'בל סויג'וד.”

העלייה לרגל וסגולות המקום: ”... השופט יעקב אזולאי סיפר לסופר זאב וילנאי, שבהיותו ילד בצפת, הובל עם אביו בשיירה אל קבר אהליאב, בקירוב בשנת תרס"ח (, (1908 שם גנזו את שערותיו לראשונה, כנהוג גם במירון. הוא סיפר מעשיה הזכורה לו מנעוריו, על פלאיו של אהליאב . פעם, בשעה שהמונים התאספו סביב קבר אהליאב, נפל ילד בתוך הבור הסמוך. מיד נזעקו האנשים סביב הבור ולא נמצא מי שיעיז לרדת ולהציל'. למראה אסון זה התחילו האנשים צועקים סוג'וד סוג'וד! אהליאבו אהליאב! רק צדקתך הרבה תוכל להביא הצלה לנער הטובע, רחם רחם עלינו! והנה פתאום התחילו המים להתרומם בבור. כשהילד צף על פניהם. בריא ושלם. המים הביאו את הילד אל פי הבור וכך ניצל בזכותו של אהליאב, לשמחתם הרבה של אבותיו. בחדר ציון אהליאב הייתה תלויה נברשת גדולה ובד. עששיות שמן להדלקה, לזכר נשמות המתים. מספרים כשהיו המוני יהודים מתאספים בחדר זה, מתחת לנברשת שכל עששיותיה היו דולקות היו יוצאים בריקודים כעיגול גדול, ובשעת התלהבותם היו קוראים אל הנברשת, בערבית: וחיאת סידך - דורי! וחיאת סידך! בחיי אדוניך! (אהליאב) הסתובבי! בחיי אדוניך הסתובבי! והנברשת היתה מסתובבת מעצמה, יחד עם תנועות הרוקדים.”

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוג'וד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ , بلة سجد, lebanonnow1
  2. ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 72 (ערך: אהליאב)
  3. ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - צידון;, באתר www.daat.ac.il
  4. ^ انشاء بلدية في قرية سجد - قضاء جزين, الجامعة اللبنانية, ‏17/2/1964
  5. ^ Risk education | MAG, www.maginternational.org (באנגלית בריטית)
  6. ^ Lebanon: Improving quality of life in Sejoud - Lebanon | ReliefWeb, reliefweb.int, ‏2008-09-16 (באנגלית)
  7. ^ بلدة سجد - Sejoud, lub-anan.com, ‏צפייה: 18 פברואר 2024
  8. ^ דוד שניר, ⁨קברים יהודיים בלבנון(2) ⁩, באתר www.nli.org.il אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, ‏18 נובמבר 1958 (בעיתון ⁨שערים⁩)