משתמש:WikiJunkie/הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020

סוגיות מרכזיות לקראת הבחירות

מגפת הקורונה

מגפת הקורונה היה נושא מרכזי בקמפיין הבחירות, כאשר האופן בו ממשל טראמפ בחר להתנהל במהלך התפרצות המפגה ספג ביקורת קשה. באותה העת טראמפ הפיץ מסרים מעורבים על החשיבות שבחבישת מסכות פנים, והטיח ביקור בביידן ועיתונאים על כך שהם חבשו מסכות פנים, למרות שבהזדמנויות שונות הם גם עודד את השימוש בהן. במהלך הקמפיין, טראמפ ערך אירועים רבים ברחבי ארצות הברית, כולל במוקדי התפרצות של המגפה, בהם הקהל לא חבש מסכות פנים ולא שמר על מרחק זה מזה, בעוד שהיו אף מקרים בהם טראמפ לעג לאלה שחבשו מסכות פנים.

במהלך התפרצות המגפה ביידן הביע תמיכה מפורשת בהרחבת המימון הפדרלי, כולל מימון במסגרת חוק הייצור לצורכי ביטחון, לעריכו תבדיקות, לרכישת ציוד הגנה אישי ולצורך מחקר. טראמפ הפעיל את חוק הייצור לצורכי ביטחון על מנת לשלוט בחלוקה של מסכות פנים ומכונות הנשמה, אך תוכנית התגובה שלו הסתמכה באופן ניכר על כך שהציבור האמריקני יתחיל לקבל את החיסון עד סוף 2020. בדיון הנשיאותי השני טראמפ טען שביידן כינה אותו קְסֵנוֹפוב משום שהוא הגביל את כניסתם לארצות הברית של אזרחים זרים שביקרו בסין, למרות שביידן השיב כי הוא לא התייחס להחלטה זו.

כלכלת ארצות הברית

במהלך קמפיין הבחירות טראמפ לקח קרדיט על ההתרחבות הכלכלית העקבית שהתרחשה בארצות הברית בשלוש השנים הראשונות בהן היה נשיא. בנוסף טראמפ ציין כי ההתאוששות הכלכלית ברבעון השלישי של 2020, אשר בו התמ"ג גדל בשיעור שנתי של 33.1%, היתה ראיה להצלחת המדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ. ביידן בתגובה ציין שהכלכלה האמריקנית היתה איתנה בתקופת ממשל טרמפ כתוצאה מהפעילות של הממשל הדמוקטי לפני 2016, וכי טראמפ החריף את המצב הכלכלי בארצות הברית במהלך ההתפשטות של מגפת הקורונה, ושכתוצאה מכך 42 מיליון אמריקאים הפכו מובטלים.

חוק קיצוצי המס והעבודה של 2017 אשר הוריד את שיעור המסים הנגבים מאמריקאים רבים הוריד את שיעור מס החברות מ-35% ל-21%, והיה מרכיב מרכזי במדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ. ביידן ויתר חברי המפלגה הדמוקרטית ציינו באותה העת שהקיצוצים הללו היטבו באופן בלתי הוגן עם המעמד הגבוה. בתגוה ביידן ציין שהוא מתכנן להעלות את המסים של התאגידים ושל האוכלוסייה שמרוויחים מעל 400,000 דולרים בשנה, תוך שהוא יוודא ששיעור המסים הנגבים מרוב האוכלוסייה יהיה נמוך יותר, ובמקביל יעלה את מס רווחי ההון לרמה מקסימלית של 39.6%. בתגובה, טראמפ ציין שתוכניותיו של ביידן יובילו להרס של חשבונות פנסיה ולנפילת שוק המניות.

מדיניות סביבתית

במהלך הקמפיין העמדות של טראמפ וביידן היו שונות באופן ניכר בכל הנוגע למדיניות הסביבתית. טראמפ הצהיר שנושא ההתחממות הגלובלית הוא "מתיחה", למרות שבהזדמנויות מסוימות הוא גם ציין שמדובר בנושא רציני. כמו כן טראמפ גינה במהלך הקמפיין גם את הסכם פריז של 2015 שנועד להוביל להפחתת פליטת גזי חממה וב-2017 אף פתח בהליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם. ביידן ציין במהלך הקמפיין שהוא מעוניין שארצות הברית תהיה בהסכם והכריז על כך שיקצה שתי טריליון דולרים לצורך מאבק בשינויי האקלים. במהלך הקמפיין ביידן לא הביע תמיכה מפורשת בכל העקרונות של הניו דיל הירוק. ביידן ציין גם שהוא לא מתכנן לאסור ביצוע סדיקות הידראוליות אלא במקום זאת רק לאסור מתן אישור לביצוע סדיקות הידראוליות במיקומים חדשים בארצות הברית. באחד מהדיונים בין טראמפ לביידן טראמפ ציין שביידן חותר איסור גורף על ביצוע סדיקות הידראוליות בכל ארצות הברית. בנוסף לכך במהלך כהונת ממשל טראמפ בוטלו התקנים שהיו קיימים לגבי פליטת מתאן, והורחבה פעילות הכרייה בארצות הברית.

מערכת הבריאות

סוגיית שירותי הבריאות הייתה סוגייה שנוייה במחלוקת במיוחד בקמפיין הבחירות. בעוד שביידן, וכמו גם מועמדים אחרים, הבטיחו לשמר את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, הידוע בעיקר כ"אובמה-קֶר", הפרוגרסיבים קראו להחליף את תעשיית הביטוח הפרטית במערכת ביטוח בריאות לאומית שתכסה את כל התושבים בארצות הברית. התוכנית של ביידן כללה תמיכה ביצירת סוכנות ביטוח בריאות בניהול ממשלתי שתתחרה בחברות ביטוח הבריאות הפרטיות, והחזרת האפשרות לקבל ביטוח בריאות פרטי - אפשרות שהוסרה במסגרת חוק הפחתת המס של 2017, וכן החזרת המימון לארגון הורות מתוכננת. מנגד, טראמפ הכריז על תוכניות לבטל את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, וכינה אותו "יקר מדי", אך הוא לא ציין מה יחליף אותו. במהלך קמפיין הבחירות ממשל טראמפ ובכירים רפובליקנים מ-18 מדינות ניהלו תביעה בבית המשפט העליון של ארצות הברית במסגרתה הם דרשו שבית המשפט העליון יבטל לאלתר את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה.

הפרות סדר על רקע מתחים בין לבנים ושחורים

מחאות ג'ורג' פלויד במיניאפוליס, 26 במאי 2020

כתוצאה מרצח ג'ורג' פלויד ומקרים אחרים של אלימות משטרתית נגד אוכלוסייה אפרו-אמריקאית, בשילוב עם השפעות מגפת הקורונה, פרצו שורה של מחאות ותקופה ארוכה של הפרות סדר שהחלו באמצע 2020 על רקע מתחים בין לבנים ושחורים. בהמשך תנועת Black Lives Matter, אשר מחתה על אלימות משטרתית נגד אנשים שחורים, הפכה גם היא לסוגייה מרכזית בקמפיין הבחירות של 2020. המחאות היו ברובן שלוות - פחות מ-4% היו מעורבים בגרימת נזק לרכוש או בגילויי אלימות (כאשר רוב גילויי האלימות כוונו נגד המפגינים עצמם). על פי הערכה מספטמבר 2020 המקרים של הצתות, ונדליזם ומעשי ביזה שבוצעו בין ה-26 במאי ל-8 ביוני 2020 גרמו לנזקים בשווי של כ-1 עד 2 מיליארדי דולרים, מה שהופך את השלב הראשוני של מחאת ג'ורג' פלויד לאירוע הפרת הסדר עם הנזקים הגדולים ביותר בתולדות ארצות הברית.

בתגובה להפרות הסדר טראמפ ובכירים רפובליקנים שונים הציעו לשלוח כוחות צבא למוקדי הפרות הסדר. הצעה זו ספגה ביקורת רבה, במיוחד מצד הדמוקרטים, כאשר נטען שמהלך כזה יחשב לתגובה בלתי מידתית ושהיא עלולה להיות בלתי חוקית. טראמפ התייחס למפגינים של תנועת Black Lives Matter שהמתעמתו עם סועדים במסעדה כ"בריונים", וכינה ציור רחוב עם הכיתוב "Black Lives Matter" כ"סמל של שנאה". במהלך אותה התקופה הצילום של טראמפ עם ספר התנ"ך מול כנסיית סנט ג'ון (שנפגעה בשריפה במהלך הלילה הקודם) בוושינגטון הבירה היה בעיקר מעורר מחלוקת משום שלצורך לקיחת הצילום כוחות של משטרה צבאית פינו בכוח מפגינים שלווים מהאזור. ביידן גינה את טראמפ על האופן בו בחר לנהוג נגד המפגינים וציין כי מילותיו האחרונות של ג'ורג' פלויד "אני לא יכול לנשום" היו רגע של חשבון נפש לאומה שלנו. ביידן הוא הבטיח גם שיקים ועדת פיקוח משטרתית ב-100 הימים הראשונים בהם יכהן כנשיא, ויקים תקן אחיד למקרים בהם יש הצדקה לשימוש בכוח, בנוסף ליישום של צעדים נוספים במסגרת רפורמה משטרתית. [[קטגוריה:קמלה האריס]] [[קטגוריה:ג'ו ביידן]] [[קטגוריה:השפעת מגפת הקורונה על הפוליטיקה]] [[קטגוריה:דונלד טראמפ]] [[קטגוריה:הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020]]