מצפה הכוכבים גבעתיים
(הופנה מהדף מצפה הכוכבים בגבעתיים)
 | |
| מצפה הכוכבים גבעתיים - מבט מדרום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| ארגון | עיריית גבעתיים, האגודה הישראלית לאסטרונומיה |
| מיקום | גבעתיים בישראל |
| גובה | 87 מטר מעל פני הים |
| תאריך ייסוד | 1966 |
| מנהל | שלום חנניה |
| טלסקופ ראשי | |
| תוצרת | Meade |
| סוג | שמידט-קסגריין |
| קוטר | 40 ס"מ |
| אורך מוקד | 4,096 מ"מ |
| טלסקופ משני | |
| תוצרת | Meade |
| סוג | שמידט-קסגריין |
| קוטר | 30 ס"מ |
| אורך מוקד | 3,072 מ"מ |
| קואורדינטות | 32°04′11″N 34°48′55″E / 32.069715°N 34.815164°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מצפה הכוכבים גבעתיים  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
| מצפה הכוכבים בגבעתיים - דף ראשי | |
  | |
מצפה הכוכבים גבעתיים הוא מצפה הכוכבים הפעיל הוותיק בישראל. עיקר הפעילות בו היא חינוכית, לקהל הרחב, והוא מוקד לפעילות חובבי אסטרונומיה. המצפה הוא ביתה של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. המצפה ממוקם בראש גבעת קוזלובסקי שבגבעתיים (הגבעה הגבוהה ביותר בגוש דן, 87 מטרים מעל פני הים), ונמצא בחלקו הצפון-מזרחי של גן העלייה השנייה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצפה הכוכבים גבעתיים הוקם בשנת 1966 ונחנך בשנת 1968[1]. באותן שנים צפיפות האוכלוסין באזור המרכז הייתה עדיין נמוכה, וזיהום האור חלש, כך ששמי הלילה היו חשוכים כמו באזור כפרי בתנאים של היום. שביל החלב נראה באותה תקופה מהמצפה בנקל.
מנהל המצפה הראשון היה אינג' יוסף פוקס, ששימש גם כיו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה. מאז הקמתו מנוהל המצפה בשיתוף פעולה בין האגודה הישראלית לאסטרונומיה לבין עיריית גבעתיים. יושבי הראש של האגודה שימשו בדרך כלל גם כמנהלי המצפה. מנהלי המצפה המדעיים (לפי סדר כרונולוגי) הם: אינג' יוסף פוקס, חיים לוי, גבי וויסמן, ד"ר יצחק שלוסמן ד"ר יגאל פת-אל ומשנת 2016 ד"ר דיאנה לאופר.
הפעילות במצפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במשך רוב חודשי השנה פותח מצפה הכוכבים בגבעתיים את שעריו לקהל בימי חמישי בערב, ובחודשי הקיץ גם בימי ראשון ושלישי. הפעילות לקהל הרחב כוללת הרצאה, מופע פלנטריום ותצפית בה שמים דגש על הירח וכוכבי הלכת הבולטים, אם הם נראים בשמיים בעת הפעילות. במידת האפשר צופים גם על גרמי שמיים עמוקים, כמו צבירי כוכבים, כוכבים כפולים וערפיליות.
- בימי חמישי, לאחר הפעילות לקהל, מתקיימות הרצאות של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. את ההרצאות מעבירים מרצים שונים מבין חברי האגודה, האקדמיה ואחרים. רמת ההרצאות והנושאים מגוונים מאוד ובהם אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה, פיזיקה ומדע כללי.
- במצפה מתקיימים חוגים לילדים וקורסים למבוגרים. כל שנה מתקיים קורס אסטרונומיה ואסטרופיזיקה למבוגרים, וכן חוגים לילדים בגילאי בית הספר היסודי. מנחי הקורסים והחוגים הם מדריכים מצוות המצפה.
- פעילות מחקר ועבודות גמר לתלמידי תיכון: בצוות המצפה מנחים בעלי תואר שני ושלישי המוכרים על ידי משרד החינוך להנחיית עבודות גמר לתלמידי תיכון בנושא אסטרונומיה שמזכות את התלמידים ב-4 או 5 יחידות פיזיקה לתעודת הבגרות.
- המצפה מקיים פעילויות לרגל אירועים מיוחדים כגון: ליקויי חמה וירח, הסתרות, מעברים והתקבצויות של כוכבי לכת, הופעת שביט וכדומה.
- בשנת 2009 נחנך בקומה התחתונה של מצפה הכוכבים פלנטריום. בשנת 2019 התחדש הפלנטריום שבמצפה במקרן דיגיטלי ממוחשב חדיש, הכולל מגוון רחב של הדמיות הקשורות לאסטרונומיה וחקר החלל.
- המצפה מקיים מגוון פעילויות גם לקבוצות מאורגנות, כגון ביקורי גני ילדים, כיתות בתי ספר בכל הגילאים ו-ועדי עובדים. מתכונת הפעילות דומה, באופן כללי, לערבי הקהל, אך נתונה לשינויים בהתאם לבקשת הקבוצה שמגיעה לביקור.
- "מצפה רומנטי": זוגות המעוניינים בערב פרטי יכולים להגיע לביקור מתואם מראש, עם מדריך צמוד ובאווירה אישית ונעימה.
- רבים מחברי צוות המצפה בעבר, מצויים כיום בעמדות חשובות בתחום האסטרונומיה במוסדות מחקר יוקרתיים בארץ ובעולם מחד, או במצפי כוכבים חינוכיים בישראל שקמו בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 מאידך. ביניהם: פרופ' ארי לאור, פרופ' עופר להב ד"ר אוהד שמר, ד"ר ירון שפר, ד"ר נח ברוש, ד"ר ערן אופק,[2] ד"ר רוני מועלם, ד"ר דיאנה לאופר, ד"ר עופר ירון, אילן מנוליס, אמיר ברנט, עופר גבזו וד"ר איתן גן-צבי.
תגליות, הישגים ופרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום ראשון של ערפילית "הביצה הסרוחה" באור נראה. בצילום שנעשה במצפה, על ידי התצפיתן מורן נחשוני בשנת 2001, נראתה ערפילית זו הפעם הראשונה באור נראה.[3]
- מדידה ראשונה של זמן סיבוב שביט (שביט הייל-בופ) סביב צירו על פי סילוני הגזים הנפלטים ממנו, בשנת 1995.
- תצפית ראשונה של גלי הלם שנוצרו בנק' האנטיפוד לנק' פגיעת חלקי השביט שומייקר-לוי 9 בכוכב הלכת צדק, בשנת 1994 (פורסם בעיתון "הארץ" יום למחרת).
- מדידת זמני מינימה של הכוכב המשתנה OO Aquilae בשנת 1993. ערן אופק ועופר גבזו.[4]
- הישג מכובד נרשם לזכות חבר צוות המצפה עופר גבזו, כאשר בשנת 1992 הגיע לשיא במספר התצפיות השנתי של צופה אחד בכוכבים משתנים (22,000 תצפיות). שיא זה הוכר על ידי AAVSO, האגודה האמריקאית לצופי כוכבים משתנים, שהיא גם האגודה הגדולה בעולם לעניין זה.
טלסקופים וציוד היקפי במצפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצפה הכוכבים בגבעתיים מחזיק ברשותו מגוון רחב של טלסקופים מסוגים וקטרים שונים, מצלמות אסטרונומיות וציוד נלווה.
הטלסקופים הפעילים במצפה כיום הם:
- Meade LX200 40cm f/10 - טלסקופ שמידט-קסיגריין ממוחשב המשמש בעיקר לצילום. זהו הטלסקופ הפעיל הגדול ביותר במצפה, והטלסקופ הנייח היחיד. הוא מוגן מפני תנאי מזג האוויר על ידי כיפה בקוטר של כ-6 מטרים. בשנת 2020 שודרג הטלסקופ עם מערכת רובוטית חדישה.
- Meade LX200 30cm f/10 - טלסקופ שמידט-קסיגריין ממוחשב המשמש בעיקר לתצפיות קהל. בדרך כלל, זהו הטלסקופ הגדול ביותר שמשמש לצפייה בעין בתצפיות קהל.
- Celestron 20cm f/10 - טלסקופ שמידט-קסיגריין ידני המשמש בעיקר לתצפיות קהל.
- טלסקופ Bresser שובר אור בקוטר 15 ס"מ ואורך מוקד 750 מ"מ.
- טלסקופ SkyWatcher ניוטוני בקוטר 15 ס"מ ואורך מוקד 750 מ"מ.
- טלסקופ שמש שובר אור בקוטר 60 מ"מ ואורך מוקד 930 מ"מ, עם מסנן DayStar Quark Prominence מובנה, המעביר אור שנפלט מאטומי מימן (H-אלפא) ומאפשר תצפית וצילום של כתמי שמש ווהתפרצויות שמש.
- טלסקופ SkyWatcher שובר אור בקוטר 120 מ"מ ואורך מוקד 600 מ"מ. משמש בעיקר לתצפיות על השמש (עם מסנן מתאים) ועל הירח.
- טלסקופ SkyWatcher שובר אור אפוכרומטי בקוטר 80 מ"מ ואורך מוקד 600 מ"מ.
- טלסקופ שובר אור בקוטר 10 ס"מ המשמש להקרנת השמש על מסך.
- Coronado PST 40 - טלסקופ מיוחד לצפייה על השמש באורכי גל של H אלפא, המשמש לתצפיות קהל באירועים מיוחדים כגון ליקויי חמה וטרנזיטים.
במצפה גם טלסקופים שאינם פעילים כיום. חלקם מכשירים בני למעלה מ-50 שנים שנבנו בידי חובבים:
- Coude 15cm f/15 - טלסקופ שובר אור ששימש בעבר לצילום ולתצפית, וכיום אינו פעיל ועומד בקומה העליונה של המבנה, בסמוך ליציאה למרפסת התצפית. יחיד מסוגו בארץ ואף נדיר בעולם.
- Meade Starfinder 40cm f/4.5 - טלסקופ מראות דובסוני.
- Meade ETX 90mm f/13.8 - טלסקופ מקסוטוב-קסיגריין ששימש לתצפיות קהל.
- טלסקופ מחזיר-אור בקוטר 20 ס"מ - מצוי במוזיאון המצפה.
- טלסקופ מחזיר-אור בקוטר 15 ס"מ - מצוי במוזיאון המצפה.
- טלסקופ קסיגרייני בקוטר 15 ס"מ - מצוי במוזיאון המצפה.
- טלסקופ מחזיר-אור בקוטר 12 ס"מ - מצוי במוזיאון המצפה.
כמו כן מצויים במצפה טלסקופים שונים בקטרים שונים, המשמשים אף הם לתצפיות קהל ולצילום, השייכים לאנשי סגל המצפה, ביניהם:
- טלסקופ דובסוני בקוטר 33 ס"מ f/4.5 (בניה עצמית).
- טלסקופ SkyWatcher מקסוטוב-קסיגריין בקוטר 150 מ"מ ואורך מוקד 1800 מ"מ. שייך לעופר גבזו מסגל המצפה.
- טלסקופ שובר אור William Optics ED Doublet בקוטר 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ. שייך אף הוא לעופר גבזו.
ציוד הצילום של המצפה כולל:
- SBIG ST8 - מצלמת CCD שנרכשה בשנת 2008.
- ZWO ASI 183MM - מצלמת וידאו אסטרונומית מונוכרומטית חדישה, המיועדת לצילומים פלנטריים ולצילומי גרמי שמיים עמוקים ומגיעה עם מסנני צבע. מצלמה זו מיועדת להיות המצלמה הראשית של המצפה, ותחליף את מצלמת ה-ST8 שכבר נחשבת למיושנת.
- SBIG ST6 CCD camera - מצלמת ה-CCD הראשונה של המצפה. כיום איננה בשימוש.
- Meade Pictor 1616 CCD camera - מצלמת CCD נוספת שכבר אינה בשימוש.
- Meade DSII imager - מצלמת CCD video, אף היא כבר אינה בשימוש.
- מסנן DayStar Quark Ca-H, המשמש לצילומים של השמש. מסנן זה מעביר רק אור שנפלט מאטומי סידן מיוננים ומאפשר להבחין בפרטים בכתמי שמש ובכרומוספירה של השמש.
- מבחר מסננים המיועדים לצילום: מסנני RGB המעבירים רק אור בגווני אדום, ירוק וכחול, ומסננים מדעיים המעבירים רק אור של אטומי מימן (H-אלפא ו-H בטא), חמצן מיונן (O-III) ואטומי גופרית מיוננים (S-II).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מצפה הכוכבים גבעתיים
מצפה הכוכבים גבעתיים, ברשת החברתית פייסבוק- מצפה הכוכבים גבעתיים באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה
- דף מצפה הכוכבים, באתר עיריית גבעתיים
- איל שפירא, טיול לילי במצפה כוכבים, באתר מאקו, 16 במרץ 2009
- על הקמת המצפה:
- מצפה כוכבים גבעתיים, מעריב, 7 בפברואר 1965
- שולמית עמיר, גבעתיים מציגה מצפה כוכבים, 'בית־ראשונים' ו"נוה הורים", דבר, 12 באוגוסט 1965
- ישעיהו אביעם, הכוכבים יקרבו אל... גבעתיים, מעריב, 9 ביוני 1966
