כץ וקרסו
 | |
| בימוי | מנחם גולן |
|---|---|
| תסריט |
מנחם גולן יוסף גרוס |
| שחקנים ראשיים |
יהודה ברקן גדי יגיל שמואל רודנסקי ניצה שאול יוסף שילוח |
| מוזיקה | נורית הירש |
| מדינה |
 ישראל |
| הקרנת בכורה | 1971 |
| משך הקרנה | 110 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| סוגה |
סרט קומדיה  |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
כץ וקרסו הוא סרט ישראלי מסוג קומדיית טעויות שנחשב לסרט בורקס של שנות ה-70. הסרט מכר 885,000 כרטיסים בארץ. זהו אחד הסרטים הנצפים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי.[1]
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כץ האשכנזי (שמואל רודנסקי) וקרסו הספרדי (יוסף שילוח) הם סוכני ביטוח יריבים הנוטים לריב זה עם זה תכופות. לכץ שתי בנות, נעמי ותיקי, האחת נאמנה לעבודתה (אפרת לביא) והשנייה צעירה ומתהוללת (ניצה שאול). לקרסו שני בנים, אליהו ואוסי, האחד "חנון" שגר עם הוריו (גדי יגיל) ואילו השני בחור מתהולל העובד בעסק של אביו (יהודה ברקן).
כץ וקרסו מתחרים על ליבו (או יותר נכון על כיסו) של מיליונר בשם ישראל ישראלי (יהודה אפרוני) מקצא"א, רודף שמלות והולל בפני עצמו, ושניהם שולחים את ילדיהם לאילת על מנת לזכות בחוזה ביטוח שמן עמו. בין לבין, מתאהבים בניו של קרסו בבנותיו של כץ למורת רוחם של ההורים, והעלילה כצפוי מסתבכת.
כשיצא הסרט לאקרנים זכה להצלחה רבה, ונחשב עד היום לאחד מהסרטים הישראלים הפופולריים ביותר בז'אנר סרטי הבורקס.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| שמואל רודנסקי | שמואל כץ |
| יוסף שילוח | קדוש קרסו |
| יהודה בארקן | יוסף "אוסי" קרסו |
| גדי יגיל | אליהו "יהו" קרסו |
| אפרת לביא | נעמי כץ |
| ניצה שאול | תקווה "תיקי" כץ |
| ליא קניג | פניה כץ |
| אסתר גרינברג | שרינה קרסו |
| יהודה אפרוני | ישראל ישראלי |
| ליה דוליצקיה | שושנה ישראלי |
| ציפי לוין | דניאלה |
| חלי גולדנברג | חברה של תיקי |
| מונה זילברשטיין | מזכירה |
| רפי נלסון | בתפקיד עצמו |
| משה איש כסית | בני (בליין בחבורה של תיקי) |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"כץ וקרסו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"כץ וקרסו", באתר AllMovie (באנגלית)- "כץ וקרסו", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "כץ וקרסו", באתר אידיבי
"כץ וקרסו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "כץ וקרסו", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 221.
| סרטי מנחם גולן | |
|---|---|
|
