ישראל אריאל (ליבוביץ')
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מקום פעילות | ישיבת עוד יוסף חי |
| השתייכות |
ציונות דתית חסידות חדשה |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, חסידות, קבלה, פילוסופיה יהודית |
| תפקידים נוספים | עורך ספרי הרב יצחק גינזבורג |
| רבותיו | הרב יצחק גינזבורג |
| חיבוריו |
טבור הארץ: לשבחה של עיר הברית שכם פני לבנה: כיוונים בספר יהושע כיצד בונים בית? |
| בת זוג | נועה אריאל |
| צאצאים | דוד אריאל, טוביה אריאל |
  | |
ישראל אריאל (ליבוביץ') הוא הוגה דעות ישראלי, המשויך לחוגי הימין הקיצוני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לשלמה ליבוביץ-ליש ובת שבע. אביו שירת במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במהלך שנות ה-50 וה-60, היה בקשר עם קהילות יהודיות ששרדו מעבר למסך הברזל, ועסק בין השאר בהעלאתם של יהודי רומניה, לאחר מהלך דיפלומטי ותשלום כופר לשלטון הרומני הקומוניסטי.[1]
אריאל למד שנתיים וחצי בישיבת קדומים, ושנה וחצי בישיבת מרכז הרב. בתקופת לימודיו בישיבת מרכז הרב שימש כמדריך בפנימייה של ישיבת ירושלים לצעירים.
היה ממקימי ישיבת עוד יוסף חי[2]. כיום הוא מלמד בה וכן באולפנת מעלה לבונה.
נמנה עם תלמידי הרב יצחק גינזבורג וערך רבים מספריו. מאפיין ייחודי לספרי הרב גינזבורג שיוצאים בעריכתו, הוא ההוספות שהוא שוזר בתוך דברי המחבר (בהסכמת הרב גינזבורג). לכן, בספרים אלו ניתן למצוא, מלבד עיסוק בקבלה וחסידות, גם אזכור של כתבי הרב קוק ועיסוק בפשוטו של מקרא.
בתקופת תוכנית ההתנתקות, היה בין הקוראים לסירוב פקודה,[3] והקים את תנועת הלב היהודי.[4]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טבור הארץ: לשבחה של עיר הברית שכם, אלון מורה: ישיבת עוד יוסף חי וגרעין שכם ה'תשמ"ח
- פני לבנה: כיוונים בספר יהושע, עריכה והוספות: אלחנן ניר, ירושלים ה'תשס"ג
- כיצד בונים בית?, לב השומרון: הלב היהודי, ה'תשס"ח (תגובה לחוברת "בחכמה יבנה בית" שכתב הרב צבי טאו)
סדרת "הלב היהודי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסופת מאמרים שהתפרסמו בגליונות 'להבה' ובמוסף "שבת" בעיתון מקור ראשון.
- מן הפרדס: מאמרים לפרשיות השבוע, יצהר ה'תשס"ז כרך א - בראשית-שמות
- מן הפרדס: מאמרים לפרשיות השבוע, יצהר ה'תשס"ז כרך ב - ויקרא-במדבר-דברים
ספרים וחוברות בעריכתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יצחק גינזבורג, התועדות י"ט כסלו - קבר יוסף הצדיק, כפר חב"ד: גל עיני
- הרב יצחק גינזבורג, חידוש הישנות, ה'תשנ"ג
- הרב יצחק גינזבורג, ברוך הגבר[5][6][7][8][9] - חמש מצות כלליות שהן חמישה היבטים פנימיים במעשהו של ברוך גולדשטיין, ירושלים: גל עיני ה'תשנ"ד
- הרב יצחק גינזבורג, ארבעת המינים, רחובות: גל עיני
- הרב יצחק גינזבורג, בקש ה' לו איש כלבבו, רחובות: גל עיני ה'תשנ"ו
- הרב יצחק גינזבורג, בזבוז האוצרות, רחובות: גל עיני ה'תשנ"ז
- הרב יצחק גינזבורג, מפלת בבל ועל מצילת הסוס, שיעורים שנאמרו בימי מלחמת המפרץ, רחובות: גל עיני ה'תשנ"ז
- הרב יצחק גינזבורג, אני לדודי ודודי לי: פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה, רחובות: בית הוצאה לאור על שם זהבה רבקה פינסקי שעל יד מוסדות גל עיני ה'תשנ"ח
- הרב יצחק גינזבורג, אדמה, שמים ותהום: על הטבע ושירתו, הנס שמעליו והתוהו שתחתיו, רחובות: בית הוצאה לאור על שם זהבה רבקה פינסקי על יד מוסדות גל עיני ה'תשנ"ט
- הרב יצחק גינזבורג, על ישראל גאוותו, רחובות: בית הוצאה לאור על שם זהבה רבקה פינסקי שעל יד מוסדות גל עיני, ה'תשנ"ט (נכתב בעקבות שמיעת שיעוריו של הרב יצחק גינזבורג במאמרו - בין ישראל לעמים)
- הרב יצחק גינזבורג, רוחו של משיח: התקופה בראי החסידות, כפר חב"ד: בית הוצאה לאור על יד מוסדות גל עיני ה'תשס"ד
- הרב יצחק גינזבורג, תום ודעת: מאמרים לאלול ולתשרי, כפר חב"ד : בית הוצאה לאור על-יד מוסדות גל עיני, ה'תשס"ד
- הרב יצחק גינזבורג, וממנה יושע, כפר חב"ד: בית הוצאה לאור על יד מוסדות גל עיני, ה'תשס"ו
- הרב יצחק גינזבורג, מלך ביפיו, כפר חב"ד: בית הוצאה לאור על יד מוסדות גל עיני ה'תשס"ו
- הרב יצחק גינזבורג, כמטמונים תחפשנה: מטמוני ספירת העומר לאור החסידות, כפר חב"ד: בית הוצאה לאור על יד מוסדות "גל עיני", ה'תשס"ח (2 כרכים)
- הרב יצחק גינזבורג, דינא דמלכותא דינא: מקור הסמכות של המשטר - עיון בנגלה ובפנימיות, כפר חב"ד: גל עיני ה'תשס"ח
- הרב יצחק גינזבורג, שלשה כתרים: עיונים בנגלה ובפנימיות בענייני שופטים, מלך וכהן גדול וביחסים ביניהם, כפר חב"ד ה'תש"ע
- הרב יצחק גינזבורג, מצות כיבוד הורים: התבוננות בטעמיה ובהלכותיה, כפר חב"ד: בית הוצאה לאור על יד מוסדות גל עיני, ה'תשע"ב
- הרב יצחק גינזבורג, פורים לנו, כפר חב"ד: בית הוצאה לאור על יד מוסדות 'גל עיני', ה'תשע"ד
- הרב יצחק גינזבורג, החכמה מאין תמצא, הרמב"ם ורבי חסדאי קרשקש, כפר חב"ד: בית הוצאה לאור על יד מוסדות 'גל עיני', ה'תשפ"א
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי (מאז חשון ה'תשמ"ד) לנועה אריאל עד לפטירתה בה'תשפ"ב. הוא מתגורר ביצהר ולו ארבעה בנים, ביניהם בנו הבכור דוד - שחקן (בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב) בתיאטרון "לב השמים",[10] ובנו טוביה - שחקן בוגר תורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טורי דעה של הרב ישראל אריאל באתר הקול היהודי
- שיעורי הרב ישראל אריאל באתר ערוץ מאיר
- גבולות הקנאות הדתית, שיעור שנמסר בישיבת הר עציון, חנוכה התש"ע
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב ישראל אריאל, מי נגד מי - התמונה מתחילה להתבהר, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2004
- הרב ישראל אריאל, מראש קטן לראש גדול, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חדשות כיפה, מרגש: נחנך ארון קודש לזכר איש המוסד - ביצהר, באתר כיפה, 14 ביולי 2019 21:38
- ^ ישראל אריאל, עומקים לא נודעים, באתר הקול היהודי, 4 ביוני 2015
- ^ "גם לפרט יש אחריות למעשיו", באתר ערוץ 7
- ^ עפרה לקס, הלל שלם בלב חצוי, באתר ערוץ 7, 27 באפריל 2006
- ^ אין לבלבל בין חוברת זו לבין ספר הזיכרון באותו שם שחיברו אנשים אחרים (אם כי המאמר של הרב גינזבורג נכלל בו
- ^ מאת גדעון אלון, הרב גינזבורג, מחבר "ברוך הגבר", נחשד בהסתה והמרדה, באתר הארץ, 28 ביוני 2001
- ^ אפרת וייס, כתב אישום בגין הסתה לגזענות נגד הרב גינזבורג, באתר ynet, 2 ביולי 2003
- ^
תומר פרסיקו, הקשר בין ברוך גולדשטיין, הקבלה של חב״ד והרומנטיקה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2014
- ^ ניר מנוסי, "כיצד מאותו רב יוצאת תורה כה נפלאה מצד אחד, ותמיכה באלימות קיצונית מצד שני?", באתר הארץ, 13 במרץ 2014
- ^ שחקני תיאטרון לב השמים
