יוסף חיים שרבני
 | |
| לידה |
1906 ה'תרס"ז העיר העתיקה ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
י"א בניסן ה'תשל"ט (בגיל 73 בערך) ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חרדים ספרדיים |
| תחומי עיסוק | חושן משפט |
| תפקידים נוספים | מייסד ישיבת המקובלים אמת ושלום |
| רבותיו | הרב עזרא עטיה |
| בת זוג | שולמית סול לבית טלבי |
| אב |
יהושע שרבני |
| צאצאים | רבי ראובן שרבני, רבקה ורדי, הרב אליהו אבא שאול, הרב בן ציון אטון |
  | |
רבי יוסף חיים שרבני (ה'תרס"ז – י"א בניסן ה'תשל"ט) היה ר"מ בישיבת פורת יוסף, ומקים ישיבת המקובלים אמת ושלום.
ביוגרפיה
רבי יוסף חיים נולד בשנת ה'תרס"ז לרבי יהושע ולהדסה מסעודה בעיר העתיקה בירושלים. בצעירותו למד אצל אביו, ובהמשך למד בישיבת פורת יוסף אצל רבי עזרא עטיה.
בו' בניסן תרפ"ח נשא את שולמית סול לבית טלבי, בת ליוצאי ביטולה. הזוג התגורר בשכונת בית ישראל.
לאחר תקופה נקרא רבי יוסף ללמד בישיבת פורת יוסף וחזר להתגורר בעיר העתיקה, במתחם הישיבה.
עיקר עיסוקו היה בשולחן ערוך חושן משפט אותו למד בהנחיית רבי עזרא עטיה, שאף שימש מטעמו כבוחן ובודק בבתי דינים שתחת סמכותו.
מחמת עניותו ודחקותו[1] חפץ רבי יוסף חיים ללמוד ולעבוד במכון הארי פישל אך נענה בסירוב מחמת הביקוש הרב להתקבל למקום, רבי שמשון מטפליק ידידו של רבי יוסף חיים ביקש מהמנהל הרב דב קוק לקבלו למכון והוא נתן את אישורו, בקשתו הייתה חריגה בשל המצב הרגיש בין העדה החרדית לתומכי הרב קוק.[2]
במכון הארי פישל, השתתף בין השאר בעריכת גיליונות הלכה פסוקה, בכתב ידו נשארו מערכות בחושן משפט שכתב לצורך לימודיו שם, וכן דרשות על התורה ולאירועים שונים.
רבי יוסף חיים למד בחברותא עם רבי יוסף כהן,[3] לימודם הרגיל היה לפחות שתים עשרה שעות ונמשך בדרך כלל כשמונה עשרה שעות ברצף ללא הפסקה.
במשך עשרות שנים היה המחנך והמלמד הבכיר בתלמוד תורה בני ציון, שהוקם על ידי ועד העדה הבוכרית בירושלים, בשנות התר"ן, ובדרכו העיונית העמיד מאות תלמידים, אשר רבים מהם עלו ללמוד בעיקר בישיבת פורת יוסף.
בזקנותו חפץ ללמוד את תורת הקבלה אך לאחר שנתנסה בה נאמר לו שסגנון לימודו יקשה עליו להבינה. לצורך כך, ייסד את ישיבת המקובלים "אמת ושלום".
הרב שרבני נשא הספדים על רבני תקופתו עשרות מהם נדפסו בכתבי עת, בספר ישיבות בגדד ובמקומות אחרים.
ילדיו
- קלרה, נישאה לרבי שבתי אטון
- הדסה, נישאה לרבי בן-ציון אבא-שאול
- רבי יצחק, שימש כראש כולל ישועות יעקב
- רבי שמואל, שימש כראש כולל ישועות יעקב
- רבי משה שרבני, ר"מ בקריית נוער (נפטר בתמוז ה'תשפ"ג[4])
- רבי ראובן ר"מ בישיבת יקירי ירושלים, חבר הנהלת "רשת החינוך התורנית" ועוד.[5]
מנכדיו: רבי יעקב שרבני ראש ישיבות אהל יוסף ואוצרות התורה, רבקה ורדי, רבי יהושע שרבני ר"מ בישיבת קול תורה, הרב אליהו אבא שאול ראש ישיבת אור לציון, הרב בן ציון אטון ראש ישיבת ראשית חכמה, ועוד.
מאחיו: רבי דוד שרבני רבה של קולומביה, רבי שלמה מלמד בישיבת פורת יוסף, ורבי שאול דיין בבית דין של הרב עזרא עטיה.
כתביו
דברי תורתו נדפסו במספר מקומות, בעיקר במאספים תורניים, הספר אור לציון על מסכת מכות נכתב יחד עם חתנו הרב בן ציון אבא שאול בלימוד משותף.
- בעניין הגדת עדות בעד אחד, קובץ בית של תורה, עמ' יב, באתר אוצר החכמה
- בדין נמצא אחד מהעדים רוב ופסול, קובץ בית הלל, ספר זכרון לרב עובדיה יוסף אדר תשע"ד עמ' קנד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הספדים על רבי עזרא עטייה ועל רבי בצמ"ח חזן, קובץ בית הלל, גיליון מד, כסליו תשע"א, עמ' מד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- בדין פלגינו דבורא, קובץ בית הלל, גיליון כח עמ' טו, באתר אוצר החכמה
- הספד על הרב בן ציון אטון, קובץ בית הלל, גיליון כח עמ' יט, באתר אוצר החכמה
- בדיני זבל"א ובדיני מחילה, תפארת אבות, א עמ' לח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- בדיני מתנת שכיב מרע לאחר מיתה, תפארת אבות, ב עמ' כג, באתר אוצר החכמה
- בדין נתינת שוחד לשופט גוי, תפארת אבות, ה עמ' לז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
לקריאה נוספת
- שלום מאיר ולך, "השקדן של ירושלים", בתוך: רבנו האור לציון חלק א, ירושלים תשע"ב, עמודים 195–217.
- "השקדן של ירושלים", יתד נאמן מוסף פסח 25.03.21 חלק א ע' 80.
הערות שוליים
- ^ רבנו האור לציון עמ' 200
- ^ רבנו האור לציון עמ' 200, רבי ראובן שרבני, דרש בחכמה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ אביו של הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון
- ^ הסתלקות ראש הישיבה הגאון רבי משה שרבאני זצ"ל, באתר JDN
- ^ ראו הערך "רבי ראובן שרבני", באתר המכלול