יוהאן שטראוס (הבן)

יוהאן שטראוס
**Johann Strauss**
לידה	25 באוקטובר 1825; Sankt Ulrich, האימפריה האוסטרית
פטירה	3 ביוני 1899 (בגיל 73); וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
שם לידה	Johann Baptist Strauss II
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי בווינה
מוקד פעילות	האימפריה האוסטרית, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה)
תקופת הפעילות	מ-1844
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	כינור
בן או בת זוג	הנרייטה טרפץ (1862–1878); אנגליקה שטארוס (28 במאי 1878–1882); אדל שטראוס (1882–?)
פרסים והוקרה	צלב האביר של מסדר פרנץ יוזף (12 בינואר 1871); חבר כבוד; חבר כבוד (8 באוקטובר 1894); אביר בלגיון הכבוד (28 במרץ 1877); Order of Civil Merit; קצין במסדר הכתר של איטליה; אביר במסדר סנט מוריס ולזרוס; אביר במסדר קרלוס השלישי; מסדר העיט האדום דרגה 4; אביר במסדר איזבלה הקתולית; Knight First class of the Order of the Zähringer Lion; 4th Class Order of the Crown; 4th class, Order of the Medjidie; מפקד במסדר איזבלה הקתולית; Knight of the Order of the Lion and the Sun; Knight Officer of the Order of the Saxe-Ernestine; אביר במסדר אלכסנדר נבסקי; קבר של כבוד ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

יוהאן שטראוס הבן (בגרמנית: Johann Strauss‏; 25 באוקטובר 1825 – 3 ביוני 1899) היה מלחין אוסטרי, אחד מבניו של יוהאן שטראוס (האב). מוכר בעולם גם בתואר "מלך הוואלסים".

קורות חייו

שטראוס נולד בווינה למלחין יוהאן שטראוס ולאנה לבית שטריים. במשפחה היו ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. אחיו של יוהאן הבן, אדוארד ויוזף היו לימים גם הם מלחינים. בגיל 6 כתב שטראוס את הוואלס הראשון שלו.

חינוכו המוזיקלי הפורמלי החל רק אחרי שאביו נטש את המשפחה בשנת 1842. עד מהרה הקים שטראוס הצעיר תזמורת קטנה משלו, והצלחתה האדירה בהופעת הבכורה ב-1844 הפכה אותו בן-לילה למתחרה העיקרי של אביו. בגיל 19 כבר סייר בכל רחבי אירופה ומאוחר יותר אף הגיע לארצות הברית וזכה בתואר "מלך הוואלסים".

ב-27 באוגוסט שנת 1862 התחתן עם זמרת האופרה הנרייטה (יטי) טרפץ בקתדרלת סטפנוס הקדוש בווינה. החברה הווינאית הופתעה מנישואין אלה, לנוכח העובדה שיטי הייתה מבוגרת בשבע שנים משטראוס. ב-8 באפריל 1878 נפטרה יטי.

הוא התחתן בשנית ב-28 במאי 1878 עם ארנסטינה הנרייטה אנגליקה דיטריך, כשבעה שבועות לאחת מותה של אשתו הראשונה. בשנת 1882 נפרדו בני הזוג לאחר שאנגליקה עזבה את שטראוס למען פרנץ שטיינר, מנהל התיאטר אן דר וין.

בשנת 1885 ויתר שטראוס על אזרחותו האוסטרית כדי שיוכל להתגרש מאשתו השנייה ולהנשא שוב. לאחר שקיבל אזרחות גרמנית של נסיכות סקסה-קובורג-גותה המיר שטראוס את דתו לפרוטסטנטיות ונישא בשלישית, לאדלה שטראוס (לא קרובת משפחה, על אף שם המשפחה הזהה). יוהאן שטראוס נפטר בביתו בווינה מדלקת ריאות ונטמן בבית הקברות המרכזי בווינה.

מבין היצירות המוכרות שחיבר: הוואלסים "עיתוני בוקר" מ-1864, "קולות האביב מ-1882", "הדנובה הכחולה" "An der schönen Blauen Donau" מ-1866, "סיפורים מיערות וינה" מ-1868 ו"יין, נשים וזמר" מ-1869. האופרטות "העטלף" מ-1874, ברון הצוענים מ-1885 ו"לילה בוונציה" שעד היום מועלות על הבמה. כמו כן הלחין את הבלט לכלוכית.

בביתו שברובע לאופולדשטאדט מצוי כיום מוזיאון להנצחתו.

יצירותיו

הוואלסים של שטראוס בנויים כולם באותה מתכונת בסיסית - הקדמה איטית ליצירת האווירה, שאחריה באים בדרך כלל חמישה קטעי ואלס. הקודה המסיימת מציגה שוב את מנגינות הוואלס העיקריות ברצף אחד, ויוצרת תחושה של האצת קצב המוזיקה.

שטראוס חיבר יותר מ-500 יצירות ורוב יצירותיו ממשיכות להתנגן בקונצרטים בעיקר כהדרנים.

בוואלסים שלו ניתן למצוא השפעות מוזיקליות של וגנר וליסט.