יואב בנימיני

יואב בנימיני
לידה	5 בינואר 1949 (בן 75); ישראל
ענף מדעי	סטטיסטיקה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	בית הספר הריאלי העברי בחיפה; האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת פרינסטון ;
מנחה לדוקטורט	Peter Bloomfield
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
תלמידי דוקטורט	Yechezkiel Kling, Benjamin Yoskovich, רות הלר, דניאל יקותיאלי, Anat Reiner Benaim, Vered Madar
פרסים והוקרה	פרס רוסו לסטטיסטיקה (2024); פרסי פאול ר. האלמוס - לסטר ר. פורד; פרס ישראל (2012) ;

ערך זה עוסק בסטטיסטיקאי ישראלי. אם התכוונתם לפרופסור למתמטיקה, ראו יואב בנימיני (מתמטיקאי).

יואב בנימיני (נולד ב-5 בינואר 1949) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לסטטיסטיקה שבבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לסטטיסטיקה שימושית ע"ש נתן ולילי סילבר, חתן פרס ישראל בחקר הכלכלה והסטטיסטיקה לשנת 2012 (תשע"ב) וזוכה פרס רוסו בסטטיסטיקה^[1]לשנת 2024.

ביוגרפיה

בנימיני נולד בישראל, ליוסף וטובה. למד בבית הספר הריאלי בחיפה, ושירת בצה"ל בנח"ל. נשוי ליעל, אב לשלושה ילדים וסבא לתשעה נכדים. בנו, יובל בנימיני, הוא פרופסור לסטטיסטיקה ומדע הנתונים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בתום השירות הצבאי למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית וסיים ב-1973 בהצטיינות. בעודו מתלבט באיזה מהחוגים להמשיך בלימודיו, גויס לשירות מילואים של חצי שנה במלחמת יום הכיפורים. עם שובו נפתח מסלול לתואר שני במתמטיקה למשוחררי המלחמה, ובנימיני כתב את עבודת המחקר שלו במתמטיקה בהדרכתו של פרופ' ישראל אומן, לימים חתן פרס נובל.

ב-1976 יצא ללימודי דוקטורט בחקר ביצועים באוניברסיטת פרינסטון, אך שם התאהב דווקא בתחום הסטטיסטיקה, תודות לקורס שלמד אצל הסטטיסטיקאי החלוצי ג'ון טוקי. בנימיני הושפע בעיקר מגישתו של טוקי לחקירה בסטטיסטיקה (Exploratory data analysis) או EDA, ובשימוש הפורה שלו בהחזיית נתונים לצורך זה. גישות אלו אימץ בנימיני בעבודתו שלו. בשנים 1976–1981 למד לדוקטורט בסטטיסטיקה באוניברסיטת פרינסטון. תזת הדוקטורט שלו עסקה בחסינות מבחן t בהנחיית פיטר בלומפילד (Peter Bloomfield (statistician)). ב-1980 החל לעבוד כמרצה וחוקר בחוג לסטטיסטיקה בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, והמשיך להרצות שם גם לאחר חזרתו לישראל, בתקופות שבתון (1985–1987 ו-1993).

ב-1981 הצטרף לסגל החוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב, וב-2000 קודם לפרופסור מן המניין. בשנים 2003–2006 שימש כראש החוג ובשנים 2006–2011 כראש המעבדה לייעוץ סטטיסטי, ומ-2009 כראש הקתדרה לסטטיסטיקה יישומית. ב-2001–2003 שימש כסגן נשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, וב-2007–2009 שימש כנשיא האיגוד.^[2] ב-2011 היה בשבתון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטת סטנפורד.

שיעור התגליות השגויות (FDR)

ערך מורחב – שיעור התגליות השגויות

בנימיני ידוע במיוחד על פיתוח שיטת שיעור התגליות השגויות ב-1989, יחד עם פרופ' יוסף הוכברג, שהיא כיום שיטה מרכזית בסטטיסטיקה להתמודדות עם בעיית ההשוואות המרובות. השיטה פורסמה כמאמר מדעי בשנת 1995,^[3] שבהמשך דורג כאחד מ-25 המאמרים המצוטטים ביותר בסטטיסטיקה.^[4] באוגוסט 2024 מנה מנוע החיפוש האקדמי גוגל סקולר למעלה מ-109,000 ציטוטים מדעיים של מאמר זה.

ב-2012 זכה בפרס ישראל לחקר הכלכלה והסטטיסטיקה. בנימוקיה כתבה ועדת הפרס:

”בנימיני הוא דוגמה לשילוב בין סטטיסטיקאי יישומי התורם לענפי מדע רבים בעולם ובארץ, לבין סטטיסטיקאי תיאורטי המפתח כלים סטטיסטיים חדשים. תרומתו העיקרית היא בגישה החדשנית ופורצת הדרך, "שיעור התגליות השגויות", שהוצעה על ידו בשיתוף עם פרופ' יוסף הוכברג. גישה זו שינתה את האופן בו בוחנים בעיות בהן נדרשת בדיקה סטטיסטית של מספר השערות רב. גישה חדשנית זו שנתקלה בחשדנות בתחילת דרכה הפכה לשיטה מקובלת ביותר לניתוח השערות מורכבות בתחומי מדע נרחבים.”^[5]

ביוני 2015 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.^[6]

ב-2020 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית.^[7]^[8]

ב-2024 זכה, יחד עם תלמידיו לשעבר באוניברסיטת תל אביב הפרופסורים רות הלר ודניאל יקותיאלי, בפרס רוסו לסטטיסטיקה על המשך הפיתוח של דרכים שונות לבקרה של שיעור התגליות השגויות, אשר מאפשרות לסרוק מספר רב של תוצאות ניסויים ולברור מתוכם תגליות ממשיות. הפרס, על סך מיליון דולר, יוענק להם כהוקרה על תרומתם למחקר הסטטיסטי.^[9]^[10]

הדירות

ערך מורחב – הדירות

החל משנות ה-2000 עוסק בנימיני רבות בבעיית ההדירות במדע: הקושי לשחזר תוצאות בניסויים נוספים הבוחנים את אותן היפותזות. בנימיני מתנגד לדעה רווחת בין הסטטיסטקאים, לפיה הבעיה נעוצה בניצול לרעה על ידי מדענים של כשלים ב-P-value, המדד למובהקות סטטיסטית בשיטה הנפוצה לבדיקת השערות. לדעת בנמיני, יש שני גורמים לבעיה:

פירוש סלקטיבי, אשר מדגיש במאמר רק חלק זעיר מתוך ההשערות הרבות שנבדקו בניסוי. הפירוש הסלקטיבי הוא בעיה בכל שיטה לבדיקת השערות, אבל בשיטת ה-P-value ניתן לשלוט בו בעזרת שיעור התגליות השגויות. פירוש סלקטיבי נעשה נפוץ בשנים האחרונות, מכיוון שהטכנולוגיה המודרנית לעיתים קרובות מאפשרת לבדוק מספר עצום של השערות בניסוי יחיד, כך שיש נטייה להדגיש במאמר התוצאות רק את התוצאות הטובות ביותר. כיום, השימוש בשיעור התגליות השגויות מוכר היטב במדעים בהם באופן טיפוסי בודקים למעלה מאלף השערות לניסוי, כמו גנומיקה, פרוטאומיקה ודימות תהודה מגנטית, אבל גם במדעים שבהם נבדקים פחות מעשר השערות לניסוי, חוסר שימוש בשיעור התגליות השגויות (או כל שיטה אחרת לטיפול בפירוש סלקטיבי) עלול להוליך לבעיות הדירות.
בדיקה מול השונות הרלוונטית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואב בנימיני בוויקישיתוף

יואב בנימיני, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
יואב בנימיני, באתר dblp
יואב בנימיני, באתר אוניברסיטת תל אביב
פרופ' יואב בנימיני, באתר פרס ישראל
יואב בנימיני באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

ממאמריו:

האם רוב התגליות המדעיות שגויות?, איגרת 38, דצמבר 2016

Benjamini, Yoav; Hochberg, Yosef (1995). "Controlling the false discovery rate: a practical and powerful approach to multiple testing" (PDF). Journal of the Royal Statistical Society, Series B (Methodological). 57 (1): 289–300.
Benjamini, Yoav; Yekutieli, Daniel (2001). "The control of the false discovery rate in multiple testing under dependency" (PDF). Annals of Statistics. 29 (4): 1165–1188. doi:10.1214/aos/1013699998.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
Yoav Benjamini, Ehud Fonio, Tal Galili, Gregor Z. Havkin, and Ilan Golani, Quantifying the buildup in extent and complexity of free exploration in mice, PNAS, September 13, 2011

הערות שוליים

^ The Rousseeuw Prize for Statistics, rousseeuwprize.org
^ אודות האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה (כולל את רשימת הנשיאים של האיגוד)
^ Benjamini, Y., & Hochberg, Y. (1995). Controlling the false discovery rate: a practical and powerful approach to multiple testing. Journal of the Royal statistical society: series B (Methodological), 57(1), 289-300.
^ Ryan, T. P.; Woodall, W. H. (2005). "The most-cited statistical papers". Journal of Applied Statistics 32 (5): 461.
^ פרופ' יואב בנימיני, באתר פרס ישראל
^ ירדן סקופ, האקדמיה הלאומית למדעים בחרה בפרופ' נילי כהן לנשיאה, באתר הארץ, 10 ביוני 2015
האקדמיה הלאומית למדעים, ‏תשעה מדענים בכירים יצטרפו היום לאקדמיה הלאומית למדעים, שתמנה מעתה 115 חברים, באתר "הידען", 8 בדצמבר 2015
^ National Academy of Sciences Elects New Members, National Academy of Sciences, April 27, 2020
^ חתן פרס ישראל נבחר לאקדמיה למדעים בארה"ב, באתר ynet, 6 במאי 2020
^ 2024 Rousseeuw Prize awarded to False Discovery Rate, The Rousseeuw Prize for Statistics, ‏30 JULY 2024 (באנגלית ושפות נוספות)
^ גדעון לב, שלושה חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הם הזוכים בפרס רוסו לסטטיסטיקה 2024, באתר הארץ, 31 ביולי 2024

[1] The Rousseeuw Prize for Statistics, rousseeuwprize.org

[2] אודות האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה (כולל את רשימת הנשיאים של האיגוד)

[3] Benjamini, Y., & Hochberg, Y. (1995). Controlling the false discovery rate: a practical and powerful approach to multiple testing. Journal of the Royal statistical society: series B (Methodological), 57(1), 289-300.

[4] Ryan, T. P.; Woodall, W. H. (2005). "The most-cited statistical papers". Journal of Applied Statistics 32 (5): 461.

[5] פרופ' יואב בנימיני, באתר פרס ישראל

[6] ירדן סקופ, האקדמיה הלאומית למדעים בחרה בפרופ' נילי כהן לנשיאה, באתר הארץ, 10 ביוני 2015
האקדמיה הלאומית למדעים, ‏תשעה מדענים בכירים יצטרפו היום לאקדמיה הלאומית למדעים, שתמנה מעתה 115 חברים, באתר "הידען", 8 בדצמבר 2015

[7] National Academy of Sciences Elects New Members, National Academy of Sciences, April 27, 2020

[8] חתן פרס ישראל נבחר לאקדמיה למדעים בארה"ב, באתר ynet, 6 במאי 2020

[9] 2024 Rousseeuw Prize awarded to False Discovery Rate, The Rousseeuw Prize for Statistics, ‏30 JULY 2024 (באנגלית ושפות נוספות)

[10] גדעון לב, שלושה חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הם הזוכים בפרס רוסו לסטטיסטיקה 2024, באתר הארץ, 31 ביולי 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]