לדלג לתוכן

חיים בוזגלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים בוזגלו
לידה 16 ביוני 1952 (בן 72)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלמד בקמרה אובסקורה, בית הספר סם שפיגל, אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית ספיר ומנהל בית הספר לתסריטאות ומשחק "חיים בוזגלו WORK SHOP"
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיים בוזגלו מביים את אורנה בנאי

חיים בוזגלו (נולד ב-16 ביוני 1952 בירושלים) הוא במאי קולנוע, במאי טלוויזיה ותסריטאי ישראלי.

בוזגלו נולד בירושלים וגדל בשכונת בקעה, להורים יוצאי מרוקו. בנעוריו, למד בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה שאותו סיים בשנת 1970. בהמשך למד לתואר ראשון ספרות ותיאטרון באוניברסיטה עברית. אחר כך למד קולנוע במגמת תסריטאות בפריז ועבד כמאבטח בשגרירות ישראל. לאחר שובו לישראל החל לעבוד כתסריטאי של תשדירי שירות, סרטי הדרכה וסרטי תדמית[1]. בוזגלו לחם במלחמת יום הכיפורים.

בסוף שנת 1986 החל לעבוד על סרט הקולנוע הראשון שלו, שכתב את התסריט לסרט "הקיץ של אביה" בשיתוף עם גילה אלמגור[2], והחל לכתוב גרסה ראשונה לתסריט של הסרט "עונת הדובדבנים" עם הירש גודמן[3]. בתחילת 1987 החל לעבוד עם הצלם "יוסי ויין" על התסריט לסרט "צלקת"[4], ובמרץ קיבל מענק מהקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים לכתיבת התסריט לסרט "עונת הדובדבנים"[5]. אולם הפקת שני סרטים אלו התעכבה במשך מספר שנים, ובסוף השנה החלו צילומי הסרט "נישואים פיקטיביים" שכתב וביים[6].

בתחילת 1990 אישרה הקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים מענק של 250 אלף דולר להפקת הסרט "עונת הדובדבנים", ושלמה ארצי לוהק לתפקיד הראשי[7]. ביולי 1990, הודיע שלמה ארצי שאינו מעוניין בתפקיד במוקמו לוהק גיל פרנק[8]. צילומי הסרט החלו באוקטובר 1990[9]. הסרט השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ביולי 1991[10]. בשנת 1994 יצר, יחד עם רונית אלקבץ, את הסרט "צלקת" בו השתתפו ששון גבאי, מוחמד בכרי ודליה שימקו. הסרט זכה בארבעה פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע (פרס אופיר). אחר כך כתב וביים שורה של סדרות טלוויזיה מצליחות, בין השאר: "מרחב ירקון" (1997), "זינזאנה" (1999), "שלווה" (2003), "כתב פלילי" (2005), "הכבוד של מרציאנו" (2011) ו"בית המשאלות" (2013).

בוזגלו עסק (בנוסף לבימוי ולכתיבת תסריטים) בהוראה בקמרה אובסקורה, בית הספר סם שפיגל, אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית ספיר. ב-2003 פתח בית ספר לתסריטאות ולמשחק בקולנוע ובטלוויזיה בשם "חיים בוזגלו WORK SHOP" וחברת הפקות. בשנת 2008 מכר לאיש העסקים האמריקאי רבע ממניותיה של חברת "חיים בוזגלו הפקות" תמורת 1.2 מיליון דולר[11].

לבוזגלו שלושה ילדים, שני בנים מאשתו הראשונה ובן נוסף מאשתו השנייה.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע שיצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה שיצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 זכה בפרס משרד החינוך והתרבות לאמנות הקולנוע[29].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים בוזגלו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עירית שמגר, חיים בוזגלו: כרטיס ביקור, מעריב, 29 ביולי 1988
  2. ^ עידית שחורי, גילה אלמגור תפיק סרט, חדשות, 8 בדצמבר 1986
  3. ^ ניניו הולך על קולנוע, חדשות, 26 באוגוסט 1986
  4. ^ יוסי ויין יביים ויצלם, חדשות, 10 בפברואר 1987
  5. ^ הקרן נתנה מענק לבוזגלו, חדשות, 4 במרץ 1987
  6. ^ עירית שמגר, הנישואים של חיים בוזגלו, מעריב, 29 בספטמבר 1987
  7. ^ ג. עיטור, שלמה ארצי יככב בסרט חדש, חדשות, 7 במרץ 1990
  8. ^ ג. עיטור, שלמה ארצי פרש, חדשות, 5 ביולי 1990
  9. ^ נאמנות לתוצרת מקומית, מעריב, 26 באוקטובר 1990
  10. ^ חגי לוי, פסטיבל ירושלים- הדלתות, ספייק לי ואיסמעיל מרצ׳נט, חדשות, 6 ביוני 1991
  11. ^ נירית אנדרמן, משקיע זר רוכש רבע מחברת ההפקות של חיים בוזגלו, באתר הארץ, 23 בפברואר 2008
  12. ^ עדנה פיינרו (ברלין), רונן טל, פרס "דב הכסף" ל"קיץ של אביה", חדשות, 22 בפברואר 1989
  13. ^ "מנורת הכסף"-השם העברי שיחליף את "האוסקר ישראלי", מעריב, 9 באוגוסט 1988
  14. ^ אמיר פלג, "מנורת הכסף" למצטייני הקולנוע הישראלי, חדשות, 19 בספטמבר 1988
  15. ^ חגי לוי, האוסקר הישראלי - ״מעבר לים״ – אל מעבר לים, חדשות, 18 בנובמבר 1991
  16. ^ אורי קליין, לא רואים, באתר הארץ, 6 במאי 2003
  17. ^ ציפי שוחט, שני פרסים ל"דיסטורשן" בפסטיבל בורדו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2005
    גואל פינטו, "דיסטורשן" של חיים בוזגלו התקבל לפסטיבל הקולנוע של פאריס, באתר הארץ, 16 במרץ 2005
  18. ^ רותי זוארץ, ‏ייבשו אותי, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2003
  19. ^ ענת באלינט, סדרת דרמה של חיים בוזגלו בערוץ 2, באתר הארץ, 18 בפברואר 2004
  20. ^ רותה קופפר, שקט מחריש אוזניים, באתר הארץ, 25 בפברואר 2004
  21. ^ רותה קופפר, החסרים משוגעים אנחנו?, באתר הארץ, 10 ביוני 2004
  22. ^ ביקורות:
    אהוד אשרי, פלילי? אמנותי!, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2005
    דוד שליט, ‏ומה עם סדרה על מבקר טלוויזיה?, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2005
  23. ^ מתן שירם, ‏סדרת טלוויזיה של חיים בוזגלו היא היקרה שנעשתה בארץ, באתר גלובס, 19 בינואר 2009
  24. ^ מרב יודילוביץ', חיים בוזגלו חי מחדש, באתר ynet, 31 בינואר 2008
  25. ^ nrg מעריב, שני פרסים לחיים בוזגלו בפסטיבל לושון, באתר nrg‏, 11 בפברואר 2009
  26. ^ גילי איזיקוביץ, בתפקיד אלוהים: חיים בוזגלו, באתר הארץ, 12 במרץ 2013
  27. ^ גילי איזיקוביץ, "בית המשאלות" תשודר ב–HBO, באתר הארץ, 8 במרץ 2015
  28. ^ ביקורות:
    אתר למנויים בלבד רוגל אלפר, "מבחן בוזגלו": אין כסף לתחקיר, בואו נדבר עלי, באתר הארץ, 10 במרץ 2015
    הגר בוחבוט, עכבר העיר, "מבחן בוזגלו": מי מתחמק מהשד העדתי?, באתר הארץ, 9 במרץ 2015
  29. ^ יואב בירנברג, ארבעה במאים זכו בפרסי שרת החינוך והתרבות, חדשות, 3 ביוני 1993