עוצבת חירם
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת חירם |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבה מרחבית |
| בסיס האם | מחנה גיבור |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1974–הווה (כ־50 שנה)  |
| מלחמות |
|
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת הגליל |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
עוצבת חירם (חטיבה 769, מכונה גם "החטיבה המזרחית") היא חטיבה מרחבית בעוצבת הגליל אשר אחראית על הביטחון השוטף בגזרה המזרחית של הגבול בין ישראל ללבנון, גזרה הכוללת בין השאר את אצבע הגליל ורכס רמים.
בסיס האם של החטיבה יושב במחנה גיבור בצפון קריית שמונה וכולל פלוגות ומחלקות מקצועיות כמו פלוגת רפואה, פלוגת קשר וסדנת טיפול לרכבים.
החטיבה השתתפה במבצע ליטני, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, וכן השתתפה בלחימה ברצועת הביטחון ובחזית הצפונית בעת מלחמת חרבות ברזל.
בשנת 2022[דרוש מקור] פורסם המנון החטיבה, שאת מילותיו כתב איזי מן.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד מעט לאחר מלחמת יום הכיפורים היה מחוז מירון אחראי על פעילות הביטחון השוטף בגבול לבנון ממורדות החרמון ועד ראש הנקרה. עם התגברות פעילות המחבלים לאחר המלחמה, חולקה גזרת גבול הלבנון לשתי גזרות חטיבתיות: מחוז מירון שהיה אחראי על הגזרה המזרחית הפך לחטיבה מרחבית 769 ואילו בגזרה שממושב אביבים ועד לראש הנקרה הוקם ביוני 1974 חטמ"ר בירנית (שהפכה בהמשך לחטיבה 300).
מלחמת לבנון הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 ביוני החטיבה תחת פיקודו של שאול מופז, הוכפפה לאוגדה 36, על החטיבה הוטל לחצות את הליטני בגשר חרדלה לכיוון רמת נבטיה, אולם עקב מיקוש ומיכשול בצירים, לא הצליחה החטיבה להתקדם לכיוון רמת נבטיה, אולם עם זאת על ידי יצירת רושם שזוהי גזרת המאמץ העיקרי, הקלה מאוד על שאר כוחות האוגדה באזור גשר עקיה. למחרת ב-7 ביוני לאחר כיבוש הבופור בידי חטיבת גולני, התקדמה החטיבה יחד עם כוח בפיקוד סגן מפקד חטיבת גולני גבי אשכנזי לכיוון העיר נבטיה, ועם ערב נכבשה העיר. באותו ערב הגיעה החטיבה יחד עם שאר כוחות האוגדה לפאתי צידון וחברו לחטיבה 211 שהגיעה מכיוון דרום בציר החוף, ולכוחות אוגדה 96 שהונחתו מהים בשפך האוואלי. ב-9 ביוני הוכפפה החטיבה בחזרה לאוגדה 91, והוטל עליה לטהר את השטח של מרחב נבטיה, החטיבה השלימה את המשימה במהלך השבוע שלאחר מכן.
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל השתתפה החטיבה בהגנה על יישובי קו המגע בעקבות החשש מהצטרפות חזבאללה לפשיטה נוספת בחזית הצפונית. במשך חודשים ארוכים פיקדה החטיבה על כוחות ההגנה. ב-1 ביוני 2024, נגרם נזק רב למחנה גיבור מפגיעה של רקטת בורכאן ששוגרה מלבנון.[2]
ב-15 בספטמבר 2024 פיזרה החטיבה בדרום לבנון כרוזים הקוראים לתושבים לפנות את האזור. הפעולה נעשתה ללא אישור הפיקוד הבכיר, ובצה"ל הודיעו שיבצעו תחקיר בנושא.[3]
במסגרת התמרון הקרקעי בדרום לבנון, נכנסו כוחות החטיבה לתוך שטח לבנון, ולחמו מספר שבועות בכפר כילא הסמוך למטולה,[4] השמידו תשתיות תת-קרקעיות וטיהרו את השטח ממשגרי נ"ט ותמ"ס.[5][6] כוחות גדוד 920 היו מהגדודים היחידים שהגיעו לנהר הליטני.[7]
מפקדי החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין מפקדי החטיבה נמנים:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| דוד כהן | 1974 | |
| יוסף קולר | 1974 – 1976 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| אמיר ראובני | 1976 – 1977 | לימים מפקד חטיבת גולני |
| יאיר עוגן | מפקד החטיבה בזמן מבצע ליטני | |
| איתן ברק | ||
| יורם גלבוע | ||
| גדליה בן דור | ||
| שאול מופז | בזמן מלחמת לבנון הראשונה. לימים הרמטכ"ל ה-16 | |
| יעקב סלע | 1983 – 1985 | |
| גבי אשכנזי[8] | 1985 – 1987 | לימים הרמטכ"ל ה-19 |
| מוטי מזרחי | 1987 – 1988 | |
| משה צין | 1988 – 1989 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| יאיר נוה | 1989 – 1991 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| משה קפלינסקי[9] | 1991 – 1993 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| יצחק גרשון[10] | 1993 – 1994 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| עמוס בן אברהם[11] | 1994 – 1996 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| קובי מרום[12] | 1996 – 1998 | |
| שמואל זכאי | 1998 – 1999 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| משה תמיר[13] | 1999 – 2001 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| אמיר נדן[14] | 2001 – 2003 | לימים ראש החטיבה לביקורת מוכנות צה"ל וסגן מבקר מערכת הביטחון |
| איתי וירוב | 2003 – 2005 | לימים מפקד המכללות הצבאיות |
| רביב ניר[15] | 2005 – 2007 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה |
| אשר בן לולו | 2007 – 2009 | לימים ראש מטה פיקוד צפון |
| יניב עשור | 2009 – 2011 | לימים ראש אגף כוח האדם |
| עמית פישר[16] | 2011 – 2013 | לימים מפקד אוגדת הבשן |
| דן גולדפוס[17] | 2013 – 2015 | לימים מפקד מערך התמרון |
| אלרן מוראש | 2015 – 2017 | לימים מפקד ביסל"ח |
| מני ליברטי | 2017 – 2019 | לימים מפקד חטיבת עוז |
| יהודה ואך | 2019 – 2021 | לימים מפקד בה"ד 1 |
| סיון בלוך | 2021 – 2023 | לימים מפקד ביסל״ח |
| אברהם מרציאנו | מאוגוסט 2023 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רתם קליגר, עשרה טיפים למח"ט המתחיל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 בנובמבר 2014
עינב גרינברג כהן, הצצה ליומן החמ"ל של 769 - באחד הימים העמוסים של "שומר החומות", באתר צה"ל, 6 ביוני 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
המנון חטמ"ר 769, סרטון בערוץ "חטמר 769", באתר יוטיוב (אורך: 03:51)
- ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, טיל בורקאן פגע במחנה גיבור בקריית שמונה: "נזק אדיר" למבנים ותשתיות יקרות, באתר וואלה, 1 ביוני 2024
- ^ צה"ל חוקר את הכרוזים בלבנון: יוזמה חטיבתית שלא אושרה, באתר "סרוגים", 15 בספטמבר 2024
- ^ 769 השמידה עשרות תשתיות טרור תת"ק של חיזבאללה בכפר כילא. תיעודים, באתר צה"ל, 28 באוקטובר 2024
- ^ הושמדו אתרי 'כוח רדואן' תת-קרקעיים שהוחבאו במתחמים אזרחיים. צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 24 באוקטובר 2024
- ^
ישי אלמקייס, "יוצרים מציאות חדשה": הושמד הכפר השיעי שאיים על מטולה, בעיתון מקור ראשון, 28 באוקטובר 2024
- ^ יהודית לזרוביץ', "מי החטיבה המועדפת לביצוע": סיכום ההגעה לנהר הליטני, באתר "סרוגים", 26 בנובמבר 2024
- ^ עמוס הראל, גבי אשכנזי שיקם את צה"ל, בני גנץ ישקם את המטה הכללי, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011.
- ^ חן קוטס בר, ההר זוכר הכל: הפצע מהבופור עדיין מדמם, באתר nrg, 10 ביוני 2012.
- ^ אביחי בקר, למה דווקא ג'רי, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2001.
- ^ צל"ש האלוף שהוענק לאל"מ עמוס בן אברהם, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה.
- ^ אביחי בקר, "בעיית אמינות: אל"ם קובי מרום", הארץ, 22 בספטמבר 2000
- ^ עמוס הראל, לחנך את צ'יקו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2005.
- ^ מערכת וואלה!, צה"ל תפס קטיושות ומטענים של החזבאללה, באתר וואלה, 15 באפריל 2002.
- ^ רביב ניר (1996-1998), באתר גדס"ר גולני.
- ^ גיא ורון, פיקוד הצפון בונה חומת מגן בגבול לבנון, באתר גלי צה"ל, 30 באפריל 2012
- ^ חילופי מפקדים בעוצבת חירם: פישר יוצא דן גולדפוס נכנס, אתר עיריית קריית שמונה
.jpeg){kind=small}
