ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/ספטמבר 2022

ספטמבר
1 בספטמבר 2022	תמונה בשחור-לבן. שתי ילדות משחקות סבתא סורגת. ילדה בימין התמונה מביטה ונוגעת בחוטים שמחזיקה הילדה בשמאל התמונה. הילדה בשמאל התמונה מביטה בילדה שבצד ימין. שתי ילדות משחקות סבתא סורגת בחיפה, 1965. סבתא סורגת הוא גרסה של משחק לולאות המהווה משחק ילדים ביתי, המיועד לשני משתתפים לפחות. מטרת המשחק ליצור תצורות חדשות באמצעות כריכת הלולאה על האצבעות, והעברתה בין השחקנים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2022	"הספרן", ציור מעשה ידי ג'וזפה ארצ'ימבולדו. דמותו של הספרן מורכבת מערימה של ספרים, שערו - דפיו של ספר המתנפנפים. אוזניו ואצבעותיו - סימניות בד הבולטות מספר. הספרן, ציור מעשה ידי ג'וזפה ארצ'ימבולדו. ארצ'ימבולדו נודע בדיוקנאותיו שהורכבו מאלמנטים שונים הכוללים פירות, ירקות, פרחים, דגים וספרים. בשנת 1562 מונה ארצ'ימבולדו לתפקיד צייר החצר של קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן השני. סגנונו באותה תקופה היה יוצא דופן, ולמעשה כיום ניתן לאפיין את ציוריו כשייכים לסגנון הסוריאליזם, אף שקדמו בכ-350 שנה להולדתו של סגנון זה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2022	המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים (1939−1936) מאת אלפרד ברנהיים; התמונה בסגנון "הצילום החדש" "המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים" (1936–1939) מאת אלפרד ברנהיים; ברנהיים היה מבכירי הצלמים בארץ ישראל של תקופת היישוב. בייחוד ידועים תצלומיו המתעדים את יצירותיו של האדריכל אריך מנדלסון. אלו, אפשרו לו להתמקד בקומפוזיציה בסגנון "הצילום החדש".	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2022	תמונה בשחור לבן. במרכז התמונה, יושבים זה לצד זה עמירם טראובר (מימין), לובש חולצה שעליה כתוב Israel 38 ומכנסיים קצרות, ומשמאולו יושבת דון פרייזר הלובשת בגד ים מלא. עמירם טראובר מישראל ודון פרייזר מאוסטרליה בתמונה מאולימפיאדת רומא (1960). טראובר היה השחיין הישראלי הראשון ששחה 100 מטר חופשי בפחות מדקה (1960) ופרייזר הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה אשר ירדה מגבול הדקה במשחה זה (1962). השחיין הראשון בעולם ששחה משחה זה מתחת לדקה היה ג'וני וייסמילר מארצות הברית (1922).	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2022	תלמוד תורה- מוסד חינוך יסודי יהודי-מסורתי, בסמרקנד. תמונתו של סרגיי פרוקודין-גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע. תלמוד תורה (מוסד חינוך יסודי יהודי מסורתי) בסמרקנד בתחילת המאה ה-20, תצלום מאת סרגיי פרוקודין-גורסקי. גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע, השתמש בהמצאותיו בתחום טכנולוגיית הצילום לשם תיעוד שיטתי של האימפריה הרוסית במטרה להשכיל את התלמידים הרוסים באמצעות "ההשתקפויות האופטיות הצבעוניות" שלו.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2022	עמק יוסמיטי בפארק הלאומי יוסמיטי. עמק יוסמיטי הוא עמק קרחוני בפארק הלאומי יוסמיטי, פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הפארק משתרע על פני שטח של 3,081 קמ"ר, הכולל גם את האזור שמעבר למורדות המערביים של רכס הסיירה נבדה. בכל שנה מבקרים בפארק כ-3.5 מיליון תיירים, ורובם מגיעים לעמק יוסמיטי ששטחו 18 קמ"ר. הפארק התפרסם ברחבי העולם בשל צוקי הגרניט, בשל מפלי המים, בשל נחליו הצלולים, בשל חורשות הסקוויה הענקית ובשל המגוון הביולוגי שלו.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2022	קניון אנטילופ. משני צידי התמונה מצוקי סלע מפותלים, העולים מעלה ונוגעים זה בזה במרכז החלק העליון של התמונה. במרכז התמונה מחלקה התחתון ועד אמצעה, משעול העובר בין מצוקי הסלע, ובקצה המישעול, במרכז התמונה עומד אדם. קניון אנטילופ העליון. אנטילופ הוא קניון חריץ בתחומי שמורת האינדיאנים אומת נאוואחו בצפון-מזרח אריזונה שבארצות הברית. הקניון ידוע בשל תצורות הסלע הייחודיות שבו, שמהוות מקור משיכה לתיירים ולצלמים. הוא נוצר כתוצאה מסחיפה של אבני החול המצויות בו, בעיקר כתוצאה משיטפונות.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2022	יעל נובי בשמורת עין גדי, מדבר יהודה. יעל נובי בשמורת עין גדי, מדבר יהודה. יעלי מדבר יהודה היו מטרה לציד משך שנים רבות, ואוכלוסייתן הלכה והידלדלה. לאחר חקיקת חוק הגנת חיות הבר ב-1955, התאוששה אוכלוסיית היעלים וההצלחה הביאה את רשות שמורות הטבע (כיום רשות הטבע והגנים) לאמץ את היעל כסמלה.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2022	עקב אוגור הוא מין של עוף דורס גדול מהסוג עקב. עקב אוגור הוא מין של עוף דורס גדול מהסוג עקב. העקב חי באפריקה באזורים הררים בין גובה 2,000 ל־5,000 מ' וכן בסוואנות ואזורי שיחים לאורך תפוצתו. הוא דואה במשך היום ומחפש יונקים קטנים, עופות, חרקים, נחשים ולטאות קטנות. כמו כן הוא אוכל חיות שנדרסו בתאונות על כבישים.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2022	מטוס קרב F-16I סופה של חיל האוויר הישראלי מתכונן לביצוע תדלוק אווירי בתרגיל רד פלאג בנבדה, ארצות הברית. מטוס קרב F-16I סופה של חיל האוויר הישראלי מתכונן לביצוע תדלוק אווירי בתרגיל רד פלאג בנבדה, ארצות הברית.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2022	שתי אלומות אור מנציחות את המקום בו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר. שתי אלומות אור מסמנות את המקום שבו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2022	הכימאית הצרפתית, וזוכת פרב הנובל אירן ז'וליו-קירי (צילום משנת 1921) אירן ז'וליו-קירי (צילום משנת 1921) הייתה כימאית צרפתית זוכת פרס נובל לכימיה על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים, בתם של מארי ופייר קירי, ואשתו של פרדריק ז'וליו-קירי.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2022	במרכז התמונה פיי דאנאוויי. היא פונה לימין התמונה, והיא נשענת על מכונית כחולה. חלון המכונית פתוח וידייה נשענות על עדן החלון. פניה פונים לשמאל התמונה. היא לובשת סוודר צהוב, צעיף שחור שעליו דוגמה לבנה, וכובע אפור. פיי דאנאוויי בתפקידה כבוני פארקר בסרט "בוני וקלייד" משנת 1967. דאנווויי – זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, פרס אמי ושלושה פרסי גלובוס הזהב – ידועה בשל תפקידיה בסרטיהם של במאים מובילים בפריחתו של הקולנוע האמריקאי בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, כארתור פן ("בוני וקלייד") ורומן פולנסקי ("צ'יינהטאון"). בשנות ה-80 הועם כוכבה, אך היא המשיכה לשחק בתפקידי משנה.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2022	סוס הבית, בעל חיים מבוית ממשפחת הסוסיים. סוס הבית הוא בעל חיים מבוית ממשפחת הסוסיים. הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לשאת משאות כבדים ולפתח מהירויות ריצה גבוהות.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2022	תמונה בשחור-לבן. אגתה ישובה, מביטה לצד ימין התמונה, כשהיא עונדת משקפיה, לובשת מעיל פרווה, ולצווארה שתי שרשראות פנינים. לראשה כובע פרחוני. דיים אָגָאתָה מרי קלאריסה כְּרִיסְטִי בהולנד בתמונה מ-17 בנובמבר 1964. אגאתה כריסטי הייתה סופרת ומחזאית בריטית, שהתפרסמה בעיקר בשל עשרות סיפורי הבלשים שכתבה במהלך המאה ה-20.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2022	תצלום בשחור לבן. וודי גאת'רי, במרכז התמונה, יושב ואוחז בגיטרה שעליה כתוב ״המכונה הזו הורגת פשיסטים״. גופו של ג'תרי לכיוון הצופה, ופניו פונים לשמאל התמונה. הוא לובש חולצת כפתורים מפוספסת, ולראשו כובע בארט. וודי גאת'רי, מרץ 1943, אוחז בגיטרה שעליה כתוב ״המכונה הזו הורגת פשיסטים״. גאת׳רי היה משורר, זמר ופעיל פוליטי אמריקאי. הוא כתב שירי מחאה ופולק מפורסמים רבים, והיה מראשוני הזמרים-המשוררים שכתבו שירי מחאה בארצות הברית. הוא היווה מודל לחיקוי ליוצרים רבים, בהם רמבלינג ג'ק אליוט, בוב דילן, ג'וני קאש, ברוס ספרינגסטין ופיט סיגר. רבים משיריו עוסקים בחוויותיו בתקופת "אגן האבק" במהלך "השפל הגדול", כאשר נדד עם חקלאים שנעקרו מאוקלהומה לקליפורניה ולמד את שירי הפולק והבלוז המסורתיים שלהם, מה שזיכה אותו בכינוי "טרובדור אגן האבק".	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2022	תמונה בשחור לבן, כולם יושבים על מדרגות ומביטים לכיוון הצופה. חברי להקת הצ'יזבטרון באוגוסט 1949. מימין לשמאל: שורה ראשונה – נעמי פולני, חיים חפר. שורה שנייה – אדי גרינברג (באקורדיון), גדעון זינגר. שורה שלישית – שייקה אופיר, זם דגן, שמואל בונים. מאחור (שורה רביעית) – יואל זילברג. חברי להקת הצ'יזבטרון באוגוסט 1949. מימין לשמאל: שורה ראשונה – נעמי פולני, חיים חפר. שורה שנייה – אדי גרינברג (באקורדיון), גדעון זינגר. שורה שלישית – שייקה אופיר, זם דגן, שמואל בונים. מאחור (שורה רביעית) – יואל זילברג. הצ'יזבטרון הייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח ושל צה"ל בראשית הקמתו, והתקיימה מינואר 1948 ועד שנת 1950. היא נחשבת כלהקה הצבאית הראשונה שהוקמה בישראל (קדמה לה להקת הבריגדה, אך זו הופיעה בפני החיילים העבריים בנכר).	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2022	אינגריד ברגמן אינגריד ברגמן הייתה שחקנית קולנוע שוודית. זכתה בשלושה פרסי אוסקר, ארבעה פרסי גלובוס הזהב, שני פרסי אמי ופרס טוני. בסרט "קזבלנקה", מגלמת ברגמן את אילזה, אישה הנקרעת בין אהובה המנהל בית קפה בקזבלנקה בימי שלטון צרפת של וישי ובין בעלה, לוחם המחתרת. סרט זה זכה להצלחה רבה בעולם ובכך קבע את מעמדה של ברגמן.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2022	"דיוקן דרושאוט" של ויליאם שייקספיר, מ-1623, אחד מהשניים המזוהים בוודאות כייצוגים של דמותו. דיוקן דרושאוט של ויליאם שייקספיר, מ-1623, אחד מהשניים המזוהים בוודאות כייצוגים של דמותו. ויליאם שייקספיר היה מחזאי ומשורר אנגלי. נחשב בעיני רבים לגדול הכותבים בשפה האנגלית ובתרבות המערב, כמו גם לאחד המחזאים הבולטים שפעלו אי פעם.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2022	רחל המשוררת רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 20 בספטמבר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט שלהּ, "רחל" (ולעיתים רחל המשוררת), הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2022	צלמית חרס דמוית פעמון, מנגנת בטמבורין. צלמית חרס דמוית פעמון, מנגנת בטמבורין, המתוארכת למאה ה-8 לפנה"ס, שנמצאה בתל שקמונה. מוצגת במוזיאון הימי הלאומי. צלמיות חרס היו נפוצות למדי במזרח הקרוב והן מלמדות רבות על מנהגי הפולחן, אורחות החיים והמנהגים של התרבויות השונות של האזור שבו נמצאו.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2022	עמק יוסמיטי בפארק הלאומי יוסמיטי. עמק יוסמיטי הוא עמק קרחוני בפארק הלאומי יוסמיטי, פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הפארק משתרע על פני שטח של 3,081 קמ"ר, הכולל גם את האזור שמעבר למורדות המערביים של רכס הסיירה נבדה. בכל שנה מבקרים בפארק כ-3.5 מיליון תיירים, ורובם מגיעים לעמק יוסמיטי ששטחו 18 קמ"ר. הפארק התפרסם ברחבי העולם בשל צוקי הגרניט, בשל מפלי המים, בשל נחליו הצלולים, בשל חורשות הסקוויה הענקית ובשל המגוון הביולוגי שלו.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2022	מתחרה בענף הסקלטון מזנק על גבי המזחלת שלו, באליפות גרמניה 2021. זהו ענף ספורט חורף בו מתחרה יחיד גולש במסלול מתוחם על מזחלת כשהוא שוכב על בטנו עם ראשו קדימה. הענף הוא ספורט אולימפי החל מאולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002). מהירות הסקלטון נמוכה מזו של הלוז', אך המזחלת יכולה להגיע עד לכ־140 קילומטר לשעה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2022	שחקנה של מכבי תל אביב עומרי בן הרוש מניף את רגלו לבעיטה במשחק של מכבי תל אביב מול צ'לסי בשלב הבתים של ליגת האלופות, ספטמבר 2015. שחקנה של מכבי תל אביב עומרי בן הרוש מניף את רגלו לבעיטה במשחק של מכבי תל אביב מול צ'לסי בשלב הבתים של ליגת האלופות, ספטמבר 2015. בן הרוש, שחקנה של מכבי תל אביב בשנים 2013 עד 2017, משחק בעיקר בעמדת המגן השמאלי. בן הרוש רשם גם 27 הופעות במדי נבחרת ישראל הבוגרת.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2022	פרי רימון חצוי. ניתן לראות את גרעיניו הרבים האדומים. רימון מצוי הוא עץ תרבותי נשיר. פרי הרימון, המכיל מאות גרעינים עסיסיים, נאכל ונסחר באופן נרחב מאז העת העתיקה, הודות לחיי המדף הארוכים שלו, לטעמו ולסגולות הרפואיות שיוחסו לו. הרימון נמנה עם שבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו. בסעודת ליל ראש השנה, נהוג לאכול רימון ולאחל "ירבו זכויותינו כרימון".	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2022	יהודי- תימני תוקע בשופר, שנות ה-30 של המאה ה-20. יהודי-תימני תוקע בשופר, שנות השלושים של המאה ה-20. השופר הוא תשמיש מצווה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2022	פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה. פרט מפסיפס בן המאה ה-5 לספירה בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש, וכן את ארבע התקופות.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2022	ציור של יהודים עורכים "תשליך" בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי. ציור של יהודים עורכים תשליך בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי. מנהג התשליך מתקיים על גדות נהר או ים שבהם יש דגים והוא מתבסס על הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם". מנהג זה התפתח בקהילות יהדות אשכנז בתחילת המאה ה-15. עד המאה ה-17 התקבל מנהג זה כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעתו של ר' חיים ויטאל, ששיבח מנהג זה.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2022	חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה בהסכם מינכן, שנחתם ב־29 בספטמבר 1938, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של אדולף היטלר. בתמונה שלוש נשים מצדיעות במועל יד לצבא הגרמני הפולש; כל אחת מהן מבטאת הלך רוח שונה בתכלית. חבל הַסוּדֶטִים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה ב־29 בספטמבר 1938 בהסכם מינכן, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של היטלר. בצילום תעמולה גרמני זה (פורסם במקור בביטאון "פֶלקישֶר בֶּאוֹבַּכטר") נראות שלוש נשים גרמניות-אתניות הלומות רגש בעיירה אֶגֶר שבסודטים (כיום חֶבּ, בצ'כיה) המצדיעות במועל יד בעת ביקור היטלר בעירן ב-3 באוקטובר 1938.	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2022	תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר. אברהם טוקזייר ממכבי הלסינקי, ניצח בריצת 100 מטר בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי, שנערכה ב-1938, אך התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, הקרוב ביותר למצלמה, היה הראשון שחצה את קו הסיום. בין אורחי התחרות הייתה משלחת רשמית מגרמניה הנאצית, והמארגנים, בלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד), הוציאו אותו מטקס קבלת המדליות.	עריכה - תבנית - שיחה