הבקע הסורי-אפריקני
הבקע הסורי-אפריקני, השבר הסורי-אפריקני או מערכת השבירה הסורית-אפריקנית הם השמות לסדרה של העתקים ובקעים שכיוונה צפון-דרום, מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לטנזניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע עד למוזמביק. אורכו של הבקע כ-6,000 ק"מ ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ, והוא החל להיווצר לפני כ-25 מיליון שנים בתהליך שנמשך עד היום של התרחקות לוחות היבשות אסיה ואפריקה זו מזו. הבקע הוא הגורם העיקרי לרעידות האדמה, ולעיתים לצונאמי באזורים בהם הוא עובר.
לבקע שלושה חלקים עיקריים (מצפון לדרום): בקע ים המלח – מדרום טורקיה ועד לים סוף, בקע ים סוף – ממפרץ אילת לאורך ים סוף, ובקע מזרח-אפריקה – מאתיופיה בצפון ועד זימבבואה בדרום.
בפי גאולוגים מודרניים נקראת סדרת הבקעים ”מערכת ההעתקה הסורית-אפריקנית”.
מהות הבקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבקע מפריד בין הלוח האפריקאי ותת הלוח ישראל-סיני ללוח הערבי, כאשר הלוח הערבי הועתק בהדרגה למרחק של 105 ק"מ צפונית ללוח האפריקאי בקטע שמדרום לכנרת (כך, למשל, המקום המקביל לבקעת תמנע מצדו המזרחי של השבר הסורי־אפריקני מצוי 100 קילומטר צפונית לו בפונון שבירדן), ו-40 ק"מ בקטע שמצפון לכנרת. שני הלוחות נעים צפונה, אולם הלוח הערבי, ממזרח לבקע, נע במהירות רבה יותר. מהירות התנועה היחסית בין הלוחות היא כ-4 מילימטרים לשנה (לעומת מהירות של כ-4 סנטימטרים לשנה בהעתק סן אנדראס).
במקומות בהם הקו המפריד בין הלוחות נמצא בזווית חיובית (נגד כיוון השעון) יחסית לכיוון התנועה היחסית ביניהם, הלוחות מתרחקים זה מזה, ונוצר בקע הולך ומתרחב. כך קורה בבקע ים סוף, בו מתרחשת התפשטות קרקעית הים, ולכן הוא נחשב מבחינה גאולוגית לאוקיינוס צעיר. לעומת זאת, באזורים בהם הזווית הזו היא שלילית, הלוחות נלחצים זה לזה, ונוצרים רכסי הרים, כגון רכס הרי הלבנון, ורכס הרי מול הלבנון (כולל הר החרמון).
הבקע בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבקעים העיקריים לאורך הבקע בארץ ישראל הם עמק החולה, בקעת כנרות, בקעת הירדן ובקעת ים המלח. כמו כן, תהליך היווצרות הבקע גורם לקימוט שמגביה את רכס החרמון (הרכס נוצר לפני הביקוע, במקביל להיווצרות הקשת הסורית). אילולא הבקע, הרי הגלעד והגולן בעבר הירדן המזרחי, והרי יהודה ושומרון והגליל היו למעשה גוש הררי אחד, כפי שהיו עד להיווצרותו. עדות לכך היא שכבת בזלת הכיסוי, המכסה את הגולן וחלקים מהגליל המזרחי (ואף נמצאת מתחת לפני השטח בכנרת ובעמק החולה). דבר זה מסביר גם את גודלם של חלק מהנחלים בארץ ישראל המערבית (למשל נחל שורק), שעל-פי שטח אגן הניקוז הנוכחי שלהם היו אמורים להיות קטנים הרבה יותר.
בדרום בקע ים המלח נמצא החלק הנמוך ביותר של הבקע והחלק היבשתי היחיד בו המצוי מתחת לגובה פני הים. בנוסף להפרדת הרי הגלעד מהרי יהודה ושומרון גרם הבקע הסורי-אפריקני להעתקי משנה נוספים האנכיים לו, ופיצל את השומרון מהגליל באמצעות בקעת עמק יזרעאל ומערך הבקעות הצפוניות לה: בקעת כסולות, בקעת תרען, בקעת בית נטופה ובקעת סח'נין. כמו כן, מפרידה בקעת באר שבע בין יהודה ושומרון לבין הר הנגב.
הבקע באפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלקו האפריקני של הבקע הסורי-אפריקני גבוה בהרבה מבקע ים המלח, אולם הוא עדיין נמוך בהרבה מהאזורים המקיפים אותו. השבר מפריד בין שני חלקיו של הלוח האפריקאי - הלוח הנובי והלוח הסומאלי.
רעידות אדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום הבקע הסורי-אפריקני התרחשו בתחילת המאה ה-21 רעידות אדמה קלות-בינוניות. הגאולוגים סבורים כי הן משחררות את האנרגיה המצטברת בנקודות החיכוך של הלוחות הטקטוניים, ומונעות בכך למעשה הצטברות רבה מדי של אנרגיה, מצב העלול לגרום לרעידת אדמה עזה, כפי שאכן אירע באזור בעבר.
ב-6 בפברואר 2023 התרחשה בקצהו הצפוני של הבקע, בדרום טורקיה, רעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שגרמה למעל ל-59 אלף הרוגים בטורקיה ובסוריה. רעידה זו הורגשה גם בישראל, בצפון ובמרכז הארץ.[1] באותו היום התרחשה, לא רחוק מהמקום בו אירעה רעידת האדמה הראשונה, רעידת אדמה נוספת בעוצמה 7.5 בסולם ריכטר, שגם הורגשה בסוריה ובצפון ישראל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איריס ארבל, שטח שדה התעופה לא כשיר לבנייה, באתר ynet, 11 באוגוסט 2002
- ארין ביבה, השבר הגדול של אפריקה, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 2 אוק, 2014
- הבקע הסורי-אפריקני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתבי ynet, רעידת אדמה עזה נוספת בטורקיה, הפעם בעוצמה 7.7. גם היא הורגשה בישראל, באתר ynet, 6 בפברואר 2023
| אזורים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| רמת הגולן וסביבתה | הר חרמון • טרכון • חורן • הבשן • רמת הגולן |  |
| הגליל והעמקים | הגליל העליון • אצבע הגליל • הגליל המערבי • הגליל התחתון • עמק יזרעאל | |
| מישור החוף | מישור החוף הצפוני • הכרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי | |
| הבקע הסורי-אפריקני | בקעת הירדן • עמק החולה • ארץ כינרות • עמק בית שאן • הערבה • בקעת ים המלח | |
| מרכז שדרת ההר המערבית | השומרון • הרי בנימין • השפלה • יהודה • מדבר יהודה | |
| שאר עבר הירדן | הגלעד • ארץ המישור • עמון • מואב • הרי אדום | |
| הנגב | הנגב הצפוני • חבל אשכול (חבל הבשור) • בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת | |
| גאולוגיה של ישראל | ||
|---|---|---|
| כללי | הבקע הסורי-אפריקני • הלוח הלבנטיני • הקשת הסורית • אגם עובדיה • ימת הלשון • מצוק ההעתקים | |
| צפון | גאולוגיה של הכרמל • גאולוגיה של הגולן • שדה א-שמה • שקע הבזלת של דלתון • אקוויפר החרמון • הר הגלבוע • קרן עין גב • מחצבות חפציבה • פארק הסלעים | |
| מרכז | אקוויפר ההר • אקוויפר החוף • בורג' אל-מלח • חמאם אל-מליח • מדבר יהודה | |
| דרום | מכתשים בנגב • קיר האמוניטים • קניון באר שבע-עזה • בקעת תמנע • הקניון האדום • הרי אילת • השילד הערבו-נובי • לשון ים המלח | |
| לערכים נוספים | ||
