מבצע זעם דחוף
 | ||||||||||||||||||||||
| הריינג'רס צונחים בגרנדה במהלך הפלישה | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: המלחמה הקרה | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 25 באוקטובר 1983 – 15 בדצמבר 1983 (52 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | גרנדה | |||||||||||||||||||||
| קואורדינטות |
12°03′N 61°45′W / 12.05°N 61.75°W | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון אמריקאי, הפלת השלטון הצבאי בגרנדה | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
|
(למפת גרנדה רגילה) | ||||||||||||||||||||||
מבצע זעם דחוף (באנגלית: Operation Urgent Fury) היה מבצע צבאי שבמסגרתו התבצעה ב-25 באוקטובר 1983 פלישה על ידי ארצות הברית ומספר אומות אחרות מהקריביים למדינת האי גרנדה שבקריביים. הרקע לפלישה היה הדחה ורצח של ראש ממשלת גרנדה מוריס בישופ ותפיסת השלטון על ידי מפקד הצבא הדסון אוסטין. בישופ עצמו תפס את השלטון בהפיכה מספר שנים קודם לכן וכונן יחסים קרובים עם קובה[1], למורת רוחה של ארצות הברית.
בראשות הכוח הצבאי המשולב הועמד מפקד הצי השני של ארצות הברית תת-אדמירל ג'וזף מטקאלף. ב-25 באוקטובר 1983 נחתו בגרנדה כוחות מארצות הברית, ברבדוס, ג'מייקה, והחברות בארגון מדינות מזרח הקריביים, והביסו את הכוחות הקובניים והגרנדינים בפיקודו של הדסון אוסטין. במהלך הפלישה הוצנחו הדיוויזיה המוטסת ה-82 ושני גדודים מחטיבת הריינג'רס ה-75[2] ותפסו שטחי מפתח ובהם שדה התעופה ריו-אטו[3]. בסך הכל לחמו מצד ארצות הברית כ-7,000 חיילים, מצד בעלות בריתה כ-300 חיילים, ומולם התייצבו כ-1,500 חיילים מגרנדה. 19 מאנשי כוח הפלישה נהרגו ו-116 נפצעו. מעל 50 אנשים מהכוחות המקומיים נהרגו.
הפלישה הייתה הפעולה המלחמתית המשמעותית הראשונה של ארצות הברית מאז מלחמת וייטנאם. היא זכתה לתמיכת דעת הקהל בארצות הברית ובגרנדה. 25 באוקטובר הוא יום חג בגרנדה שנועד להנציח את האירוע, ונקרא חג ההודיה. עם זאת, בבריטניה (בראשות מרגרט תאצ'ר), טרינידד וטובגו וקנדה נמתחה ביקורת על הפלישה. כמו כן גינו את הפעולה בעצרת האו"ם, כשמתוך תשע המדינות שהתנגדו לגינוי, רק ישראל לא הייתה מאזור הים הקריבי.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חיילי הדיוויזיה המוטסת ה-82 בגרנדה, 1983 -
מסוק סיקורסקי סי סטאליון מרחף ליד תותח נ"מ סובייטי מדגם ZU-23-2 -
תותחי הוביצר M102 אמריקאיים במהלך הקרב -
מסוק בואינג CH-46F של הנחתים האמריקאים אשר הופל מאש נ"מ
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Operation Urgent Fury
- ^ גל פרל פינקל וסא"ל ירון,מבצע "קרנף": מה כדאי לחטיבת הקומנדו ללמוד מרגימנט הריינג'רס של צבא היבשה האמריקני, מערכות 488, יולי 2020, עמוד 42.
- ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 60.
| ארגון מדינות מזרח הקריביים (OECS) | ||
|---|---|---|
| חברות |  אנטיגואה וברבודה •  גרנדה •  דומיניקה •  מונטסראט •  סנט וינסנט והגרנדינים •  סנט לוסיה •  סנט קיטס ונוויס
|
 |
| חברות נילוות |  איי הבתולה הבריטיים •  אנגווילה •  גוואדלופ •  מרטיניק
| |
| מוסדות פיננסיים | הבורסה של מזרח הקריביים • הבנק המרכזי של מזרח הקריביים • דולר מזרח קריבי | |
| מוסדות אחרים | בית המשפט העליון של מזרח הקריביים | |
| שיתוף פעולה צבאי | מבצע זעם דחוף | |
