דע את עצמך
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
"דע את עצמך" (באנגלית: Know thyself; ביוונית: Γνῶθι σαυτόν) היא אימרה פילוסופית שהייתה כתובה על המקדש לאל אפולו בדלפי. "דע את עצמך" היא הידועה מבין המקסימות הדלפיות (אנ'), והיא צוטטה ונותחה רבות לאורך ההיסטוריה. במסורת היוונית, האמירה יוחסה לשבעת חכמי יוון או לאל אפולו עצמו, אך מקורה בפועל כנראה בפתגם עממי.
האזכור המפורש הקדום ביותר למקסימה הוא מהמאה ה-5 לפנה"ס של הפילוסוף היווני יון מכיהוס (אנ'), אם כי ייתכן שהפילוסוף הרקליטוס, שהיה פעיל במאה הקודמת לכך, התייחס אף הוא למקסימה זו ביצירותיו. המשמעות העיקרית של הביטוי, ביישומו המקורי, הייתה "דע את גבולותיך", או במובן של ידיעת מידת היכולות של האדם, ידיעת מקומו בסקאלה החברתית, או ידיעת עצמו כבן תמותה. אולם במאה ה-4 לפנה"ס, האימרה פורשה מחדש באופן דרסטי על ידי אפלטון, שסבר שפירושה, בגדול, הוא "דע את נשמתך".
בכתבים מאוחרים יותר על הנושא, אחת התמות השכיחים הייתה שניתן לרכוש ידע על העצמי על ידי לימוד היקום, או ידע על היקום על ידי לימוד העצמי. זה הוסבר לעיתים קרובות במונחים של אנלוגיה מיקרוקוסמוס-מאקרוקוסמוס, הרעיון שאדם דומה מבחינה מבנית ליקום. נושא נוסף, שעל פי אפלטון ניתן לייחסו לאלקיביאדס, הוא שאדם יכול להכיר את עצמו רק על ידי התבוננות באנשים אחרים.
סופרים נוצרים, יהודים ואיסלאמיים מצאו בכתבים מקבילות שונות למקסימה, שאיפשרו להם לדון בנושא הידע העצמי ללא התייחסות לכתבים פגאניים. בזמן הרפורמציה הפרוטסטנטית, תאולוגים נוצרים בדרך כלל פירשו את המקסימה כעיקרון המחייב, ראשית כל, ידיעה כי מקור הנשמה הוא באלוהים, ושנית, ידיעת חטא הטבע האנושי. בכתבים חילוניים של התקופה צצו כמה משמעויות חדשות; ביניהם, ש"דע את עצמך" היה ציווי לחקור את התכונות הפיזיקליות של גוף האדם.
במהלך המאות ה-19 וה-20, רכשה האימרה כמה אסוציאציות חדשות. היא צוטטה תדיר בפילוסופיה ובספרות הגרמנית, על ידי מחברים כמו קאנט, הגל וגתה; היא צוטטה כאנלוגיה של טאט טוואם אסי (אנ'), אחת מ"האמירות הגדולות" של ההינדואיזם; והיא לקחה על עצמה תפקיד חשוב בדיסציפלינה המתפתחת של הפסיכואנליזה, שבה היא התפרשה כציווי להבין את הלא-מודע.
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הראי"ה קוק, אורות הקודש, חלק א, פרק סד: קריאה להסתכלות עליונה, (עמ' פג)