גואנגג'ואו
 | |
| פוטומונטז' של גואנגג'ואו | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| מחוז | גואנגדונג |
| ראש העיר | ג'אנג גואנגנינג |
| רשות מחוקקת |
Guangzhou Municipal People's Congress  |
| בירת התת-המחוז העירוני |
Yuexiu District |
| תאריך ייסוד | 1918 |
| שטח | 7,434 קמ"ר |
| גובה | 21 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בתת-המחוז העירוני | 18,676,605[1] (2020) |
| ‑ במטרופולין | 75,709,914 (2020) |
| ‑ צפיפות | 2,512 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 23°07′39″N 113°14′50″E / 23.1275°N 113.247222°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר העיר באנגלית | |
  | |
.png)
גְוָאנְגְג'וֹאוּ (בסינית מפושטת: 广州; בסינית מסורתית: 廣州; בפין-יין: Guǎngzhōu; ⓘⒾ) היא עיר נמל תת-מחוזית ובירת מחוז גואנגדונג שבדרום הרפובליקה העממית של סין. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 התגוררו בתת-המחוז העירוני כ-18.6 מיליון תושבים, גואנגג'ואו היא העיר השנייה בגודלה בגואנגדונג והרביעית בסין כולה. גואנגג'ואו היא העיר המרכזית ב"אזור הכלכלי הדלתא של נהר הפנינה" המונה כ-75.71 מיליון תושבים.
שם העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתב סיני מסורתי שם העיר נכתב 廣州. השם נהגה בשפת המקום, קנטונזית: [kʷɔ̌ːŋ.tsɐ̂u] או [kʷɔ̌ːŋ.tsɐ́u], קוּאנְג-צָאוּ ⓘⒾ. במנדרינית תקנית השם נהגה [kwàŋ.ʈʂóu], קואנג-צ'וֹאו.
העיר הייתה ידועה במערב בשם קנטון, שם שמבוסס על תרגום לצרפתית של משמעות השם בקנטונזית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריה קדומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המעריכים שהעיר הראשונה שנוסדה בשטחה של גואנגג'ואו, נקראה בשם פָאניוּ ונוסדה בשנת 214 לפנה"ס. האזור מיושב ברציפות מאז. פאניו התרחבה כאשר הפכה לעיר הבירה של מלכות נַאניוּוַה (Nanyue) בשנת 206 לפנה"ס.
ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בארמון העיר, מצביעים על כך שהעיר הייתה בקשר מסחרי עם זרים, דרך הים. המסחר המשיך לכל אורך השושלות, והעיר הוכרה (עד ימינו) כעיר נמל בינלאומית.
שושלת האן סיפחה לעצמה את נאניווה בשנת 111 לפנה"ס, ובכך הפכה פאניו לעיר המחוז, וכך עד להווה. בשנת 226 הפכה פאניו למושבה של נציבות גואנג, ומכאן מקור השם גואנגג'ואו. אף על פי שהשם התייחס לכלל המחוז, התרגלו המקומיים לקרוא לעיר גואנגג'ואו, ולאזור הסובב אותה פאניו (לפחות עד תקופת שושלת צ'ינג).
פיראטים ערבים ופרסים שדדו את גואנגג'ואו (שנודעה בפיהם כסין-קלן) בשנת 758.[2] במהלך שלטון שושלת סונג המערבית, ביקר במקדש באוג'ואנגיאן שבגואנגג'ואו משורר ידוע בשם סוּ שְה, וכתב בה את שירו "לִיוּ רוֹנְג" ("ששת עצי באניאן"), בהשראת ששת העצים שראה שם. מאז קרוי המקדש "ששת עצי באניאן".
הפורטוגזים היו הראשונים מבין אומות אירופה שעגנו בגואנגג'ואו, ובשנת 1511 יצרו מונופול על ייצוא סחורות מנמל זה. אחר זמן גורשו ממושבותיהם בגואנגג'ואו, אך ניהלו את המסחר לעיר ממקאו ששימשה להם כמושבת מסחר. הם המשיכו לשלוט במסחר לעיר זאת, עד הגעת ההולנדים במאה ה-17.
שליטה זרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהכניסה סין את טאיוואן תחת חסותה בשנת 1683, ממשלת צ'ינג שאפה לפתח את המסחר הבינלאומי. עד מהרה החלו מדינות רבות לפרוק מטעניהן בנמל העיר. הפורטוגזים ממקאו, הספרדים ממנילה (פיליפינים), הארמנים והמוסלמים מהודו סחרו באזור כבר בשנת 1690, כאשר חברות צרפתיות ואנגליות שפעלו בדרום הודו, עגנו לעיתים קרובות באזור. מהר מאוד הלכו חברות אחרות בעקבותיהם.
באמצע המאה ה-18 נודע המסחר בנמל גואנג'ואו כאחד הגדולים בעולם, עד להתפרצותה של מלחמת האופיום הראשונה בשנת 1839, ופתיחתם של נמלים רבים נוספים לחוף סין ב-1842. פריבילגיה זמנית זו הפכה את גואנגג'ואו לעיר המדורגת שלישית ברמת הצלחה בעולם.[3]
גואנגג'ואו נקבעה כאחת מחמש ערי האמנה, אשר במהלך חוזה נאנקינג, שנחתם בסופה של מלחמת האופיום ב-1842, נכפו על ידי המלחמה לסחור במסחר זר. יחד איתה נכפו גם הערים פוג'ואו, שיאמן, נינגבו (אנ') ושאנגחאי.
בשנת 1918 הפך "גואנגג'ואו" לשמה הרשמי של העיר, כאשר נוסדה בו הקונסוליה העירונית, ופאניו הפך לשמו של פלך דרומית לעיר. בשנת 1930 ובשנת 1953 הפכה גואנגג'ואו רגעית לרשות מקומית, אולם מעמד זה בוטל עוד באותה שנה.
בין השנים 1938 ל-1945 הייתה העיר תחת שלטון יפני כחלק ממלחמת סין–יפן השנייה.
ב-14 באוקטובר 1949, בחודשים האחרונים של מלחמת האזרחים הסינית, נכנסו כוחות קומוניסטים לעיר. פרויקטים לפיתוח עירוני שיפרו את רמת חייהם של תושבים רבים לאחר הסבל שעברו כתוצאה מהכיבוש הזר[דרוש מקור], והוקמו מגורים חדשים על גדות נהר הפנינה לפליטים שחזרו. רפורמות שהונהגו על ידי דנג שיאופינג שנכנסו לתוקף בשנות ה-70 המאוחרות, הביאו את העיר להתפתחות כלכלית יפה, בין השאר בשל קרבתה הגאוגרפית להונג קונג, והעובדה שהיא שוכנת על גדות נהר הפנינה.
יהודים בגואנגג'ואו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממקורות עקיפים ידוע כי היו יהודים בעיר זו בימים קדומים. דבר זה נודע מסיפורו של אבו זאיד מסירף על מנהיג המרד הואנג-צ'או, אשר בעקבות כיבוש קנטון בשנת 878 לספירה, כיבוש שהיה מלווה בטבח ושוד וביזה, הוציא שם להורג את האוכלוסייה שאינה סינית: כמאה ועשרים אלף מוסלמים, יהודים, נוצרים וזורואסטרים.[4]
בתחילת המאה ה-21 יש בעיר קהילה שמתנהלת על ידי שליח חב"ד הרב אליהו רוזנברג.[5] לקהילה בית ספר, בית כנסת מפואר בו מתקיימים תפילות ושיעורי תורה מדי יום, מקוואות לגברים ונשים, מחלקת נישואין, מחלקת כשרות ושחיטה מקומית המספקת אוכל כשר לקהילות אחרות בסין.
בנוסף קיימת בעיר קהילה ספרדית בשם "מאיר החיים" בנוסח ספרדי מרוקאי אשר הוקמה על ידי יגאל יפרח ונתמכת על ידיו וע"י הקהילה היהודית.[6]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק הארי של הכלכלה בגואנגג'ואו מתבסס על ייצור מסיבי של סחורה מגוונת. בפאתי העיר בפרט ובמחוז גואנגדונג בכלל ישנם מפעלים רבים, שבהם תעשייה ענפה של ייצוא מוצרים רבים. כפועל יוצא ניתן למצוא בעיר זרים רבים אשר מתגוררים בעיר לתקופות קצרות וארוכות על מנת למנף ייצוא המוני (כגון: נעליים, מתכות, בגדים, קוסמטיקה וכו') של סחורות. בשנת 1998 בעיר הוקם מפעל לייצור מכוניות. הוא החל בייצור מכוניות לפי הרשאה מיצרנים ידועים כמו מיצובישי ורנו. בשנת 2001 החל בייצור מכונית שתוכננה במפעל מדגם "באולונג פגסוס".
בעיר גורדי שחקים רבים, שהבולטים שבהם הם מגדל קנטון והליטופ פלאזה, קניונים ומרכזי מסחר רבים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גואנגג'ואו שוכנת במרכז מחוז גואנגדונג על גדותיו הצפוניים של נהר הפנינה ומשתרעת על שטח של 7,434 קילומטרים רבועים. עובדת היותה שוכנת לחוף ים סין הדרומי, מקרבת אותה אל הונג קונג ומקאו, והופכת אותה לשער סין לעולם כולו.
טופוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פני הארץ באזור הצפון מזרחי גבוהים, ובאזור הדרומי נמוכים. האזור הצפון מזרחי הוא בעיקרו אזור הררי הכולל מקורות מים. אזור הדרום הוא אדמת סחף - בו שוכן נהר הפנינה.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגואנגג'ואו שולט האקלים הסובטרופי מלווה במונסונים. גואנגג'ואו נהנית ממשקעים ונוף ירוק במשך כל ארבע עונות השנה. הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות צלזיוס, והלחות הממוצעת היא 68 אחוזים. רמת המשקעים השנתית היא 1,600 מ"מ.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תת-המחוז העירוני גואנגג'ואו מחולק ל-11 מועצות:
- מועצת לִיוָואן (荔湾区/Lìwān Qū)
- מועצת יְוֵה-שְׂיוּ (越秀区/Yuèxiù Qū)
- מועצת הָאיג'וּ (海珠区/Hăizhū Qū)
- מועצת טְייֵנְחֶה (天河区/Tiānhé Qū)
- מועצת בָּאי-יוּ'ן (白云区/Báiyún Qū)
- מועצת חְוָואנגְפּוּ (黄埔区/Huángpŭ Qū)
- מועצת פָּאן-יוּ' (番禺区/Pānyú Qū)
- מועצת חְוָואדוּ (花都区/Huādū Qū)
- מועצת נָאנְשָׁה (南沙区/Nánshā Qū)
- מועצת צוֹנְגְחְווָה (从化区/Cónghuà Qū)
- מועצת דְזֶנְגְצֶ'נְג (增城区/Zēngchéng Qū)
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר קיים נמל התעופה הבינלאומי באיון, ופועלת בעיר רכבת תחתית. בתחנת הרכבת המרכזית במזרח העיר, ישנן רכבות היוצאות למחוזות הונג קונג ומקאו, משך הנסיעה ליעדים אלו כשעתיים. ב-26 בדצמבר 2012 נחנך קו רכבת חדש בין בייג'ינג לגואנגג'ואו. נכון למועד חנוכתו, זהו קו הרכבת המהירה הארוך בעולם. הקו קיצר בצורה משמעותית את זמן הנסיעה בין הערים, המרוחקות זו מזו כ-2,300 ק"מ, מ-20 שעות נסיעה ל-8 שעות בלבד.[7]
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר שני מועדוני כדורגל המשחקים בליגה העליונה בסין: גואנגג'ואו אוורגראנד (האלופה בשנים 2011–2016) וגואנגג'ואו R&F.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גואנגג'ואו (במנדרינית תקנית)- גואנג ג'ואו: השער הדרומי של סין, מתוך אתר הרדיו הבינלאומי של סין בעברית
- גוואנגז'ו, סין: לא רק ערן זהבי, באתר וואלה, 21 במרץ 2017
נאור אזובל, בנגקוק החדשה: עשר סיבות לטוס לגוואנגז'ו, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2018- יום בגואנגדז'ואו, באתר travelchina
- גואנגג'ואו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ China: Guăngdōng (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
- ^ עיינו בוויקיפדיה האנגלית למקור
- ^ Top 10 Cities of the Year 1800
- ^ רפאל יהודה צבי ורבלובסקי, על יהודי קאיפנג, מוצאם ונוסח תפילתם, פעמים 78 (תשנ"ט) עמ' 48
- ^ אתר הקהילה היהודית בעיר
- ^ בית הכנסת מאיר החיים "טינחה" גואנגזו' - דף מידע - בית חב"ד שנזן/מרכז העיר/אוכל כשר/בית כנסת/המרכז היהודי שנזן, באתר www.shenzhenjewishcenter.com
- ^ רויטרס, צפו: הרכבת המהירה הארוכה בעולם נחנכה בסין, באתר ynet, 26 בדצמבר 2012
| ערי גואנגדונג | ||
|---|---|---|
| ערים תת-מחוזיות | גואנגג'ואו • שנג'ן | |
| נציבויות עירוניות | דונגגוואן • פושאן • צ'אוג'ואו • חיואן • חוויג'ואו • ג'יאנגמן • ג'יאיאנג • מאומינג • מייג'ואו • צ'ינגיואן • שאנטואו • שאנוויי • שאוגואן • יאנגג'יאנג • יונפו • ג'אנג'יאנג • ג'אוצ'ינג • ג'ונגשאן • ג'והאי | |
| אזורי פיתוח כלכלי בסין העממית | ||
|---|---|---|
| ארבע הערים הראשונות | שנג'ן • ג'והאי • שאנטואו • שיאמן | |
| האזורים החדשים | האינאן • דאליין • צ'ינגדאו • צ'ינחואנגדאו • לייניונגאנג -פודונג • ינטאי • ג'אנג'יאנג • נינגבו • ונג'ואו • נאנטונג • פוג'ואו • גואנגג'ואו • בייהאי | |
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | ||
|---|---|---|
| 20,000,000+ | שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי | 
|
| 10,000,000+ | קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו | |
| 5,000,000+ | סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה | |
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 שאנגחאי  בייג'ינג | |||||||||
| 1 | שאנגחאי | שאנגחאי | 21,909,814 | 11 | האנגג'ואו | ג'ג'יאנג | 9,236,032 |  שנג'ן  גואנגג'ואו | |
| 2 | בייג'ינג | בייג'ינג | 18,960,744 | 12 | פושאן | גואנגדונג | 9,042,509 | ||
| 3 | שנג'ן | גואנגדונג | 17,444,609 | 13 | נאנג'ינג | ג'יאנגסו | 7,519,814 | ||
| 4 | גואנגג'ואו | גואנגדונג | 16,096,724 | 14 | שניאנג | ליאונינג | 7,026,358 | ||
| 5 | צ'נגדו | סצ'ואן | 13,568,357 | 15 | ג'נגג'ואו | חנאן | 6,461,013 | ||
| 6 | טיינג'ין | טיינג'ין | 11,052,404 | 16 | צ'ינגדאו | שאנדונג | 6,165,279 | ||
| 7 | ווהאן | חוביי | 10,494,879 | 17 | סוג'ואו | ג'יאנגסו | 5,892,892 | ||
| 8 | דונגגוואן | גואנגדונג | 9,644,871 | 18 | ג'ינאן | שאנדונג | 5,648,162 | ||
| 9 | צ'ונגצ'ינג | צ'ונגצ'ינג | 9,580,819 | 19 | צ'אנגשה | חונאן | 5,630,256 | ||
| 10 | שיאן | שאאנשי | 9,392,938 | 20 | קונמינג | יונאן | 5,273,144 | ||