לדלג לתוכן

ארנסט הקל (גנרל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט הקל
Ernst Häckel
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 באפריל 1890
גמינדן אם מיין, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בספטמבר 1967 (בגיל 77)
הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19091945 (כ־36 שנים)
דרגה גנרל-לויטננט (ורמאכט) גנרל-לויטננט (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-263
מפקד דיוויזיית המילואים ה-158
מפקד הדיוויזיה ה-16
מפקד דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-16
מפקד דיוויזיית המילואים ה-471
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנסט הקלגרמנית: Ernst Häckel;‏ 5 באפריל 189026 בספטמבר 1967) היה גנרל גרמני אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקל נולד ב-5 באפריל 1890 בגמינדן אם מיין, שהשתייכה לקיסרות הגרמנית. בשנת 1909 הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-17, עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. לאחר תום המלחמה הצטרף לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר הוא הועלה לדרגת מיור, וב-1 ביולי 1934 הוא הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט. ב-1 באוקטובר אותה שנה הוא מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הרגלים ה-19, וב-15 באוקטובר 1935 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-61. ב-1 באוקטובר 1936 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-12 באוקטובר 1937 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-107.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה פיקד הקל על רגימנט הרגלים ה-107, עמו לחם במהלך המערכה על צרפת. ב-1 באוקטובר 1940 הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור, וב-14 בנובמבר 1940 הוא מונה למפקד דיוויזיית הרגלים ה-263. הקל הוביל את הדיוויזיה במהלך מבצע ברברוסה ולחם עמה בקרב ביאליסטוק-מינסק, קרב סמולנסק וקרב מוסקבה, וב-19 בדצמבר 1941 קיבל על פעולותיו את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-1 במאי 1942 הוא מונה למפקד דיוויזיית המילואים ה-158, עליה פיקד עד לפירוקה במאי 1943, וב-1 באוקטובר 1942 הועלה לדרגת גנרל-לויטננט. על דיוויזיה זו הוא התלונן כי חברי הדיוויזיה היו רק 50% גרמנים מהרייך וקרא לחלוקה שווה בין הדיוויזיות המחליפות כדי להקל על "תהליך הגרמניזציה". ב-5 באוגוסט 1944 הוא מונה למפקד דיוויזיית הרגלים ה-16 שהוקמה על בסיס דיוויזיית המילואים ה-158 ואשר הפכה לדיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-16 ב-9 באוקטובר, וב-28 באוקטובר 1944 הוא קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. הוא הוביל את הדיוויזיה ממפרץ ביסקאיה לדיז'ון כדי להילחם נגד הכוחות האמריקניים המתקדמים. ב-9 בפברואר 1945, זמן קצר לפני תום המלחמה קיבל לידיו את הפיקוד על דיוויזיית המילואים ה-471 מידי אריך דנקה, וב-8 במאי הוא נפל בשבי צבא ארצות הברית.

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה הוא הכין חומרי לימוד צבאיים עבור האמריקאים, וב-27 בספטמבר 1947 שוחרר מהשבי. ב-26 בספטמבר 1967 מת הקל במהלך חופשה בים התיכון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]