מנחם בן מכיר
מנחם בן מכיר היה פייטן במגנצא ולאחר מכן ברגנסבורג[1] בסוף המאה ה-11.[2] פיוטיו נאמרים בתפילות בנוסח אשכנז. כתב יחד עם אחיו את הספר מעשה המכירי.[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו מכיר היה נכדו של מכיר בן יהודה שהיה אחיו של רבנו גרשום.[4] חי ופעל ברגנסבורג שבבוואריה.[5] אחיו הם רבי נתן[6] ורבי נחמיה.[7]
פיוטיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מנחם בר מכיר היה מחשובי הפייטנים באשכנז בסוף המאה ה-11. רבים מפיוטיו התקבלו במחזור האשכנזי. בפיוטיו ישנה השפעה של הפיוט הספרדי, ובפרט ניתן לזהות את השפעתו של רבי יוסף אבן אביתור. היוצר "אורי וישעי" שהוא חיבר, מחקה את היוצר של אבן אביתור "אאמיר מסתתר", ועורך השוואה משולשת בין בריאת העולם, יציאת מצרים והגאולה העתידה. ר' מנחם בן מכיר גם הלך בעקבות אבן אביתור כשחיבר פיוט מסוג "נשמת" לשמחת תורה ("נשמת מלומדי מורשה"), שהוא סוג פייטני שחידש אבן אביתור, ועד לימי ר' מנחם בן מכיר לא היה מוכר כלל באשכנז.[8]
בין פיוטיו הקינה לתשעה באב "אבל אעורר", המקוננת על גזרות תתנ"ו,[9] היוצר לשבת שנייה של חנוכה "אודך כי עניתני"[10] והזולת "אין מושיע וגואל",[11] הסליחה לתענית אסתר "אדם בקום עלינו", האופן לשבת נחמו "שאו מנחה".[12] הוא חיבר גם את הרשות לחתן בראשית שנאמרת בשמחת תורה.[13]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים תשס"א, עמ' 361–386.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קינות/אבל אעורר, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אברהם (רמי) ריינר, "בין צרפת לאשכנז בתקופת בעלי התוספות: ר' חיים כהן כמקרה מבחן", ברכות לאברהם, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשע"ט, עמ' 50, באתר אוצר החכמה.
- ^ שמחה עמנואל, "ספר 'בשר על גבי גחלים' ותרומתו לחקר עולמם של חכמי אשכנז הראשונים", ברכות לאברהם, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשע"ט, עמ' 29, באתר אוצר החכמה.
- ^ מעשה המכירי כתב יד פריז
- ^ פרקי הכנה למסעות בני הנוער לפולין, להנחיל לדורות, באתר אוצר החכמה
- ^ פבזנר, יעקב, אנצקילופדיה יהודית, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים - ז, ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ הרב נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים - ז, ז, באתר אוצר החכמה
- ^ שולמית אליצור, "בין יוסף ליוסף: לזהות מחברו של יוצר קדום", תרביץ עא [א–ב] (תשרי–אדר תשס"ב), עמ' 82–83, באתר אוצר החכמה.
- ^ אליעזר לנדסהוט, עמודי העבודה, עמוד 190.
- ^ מוסד הרב קוק, סיני, באתר אוצר החכמה
- ^ יהודה ליב וינברגר, אנתולוגיה של פיוטי יוון אנאטוליה והבלקנים, סינסינטי תשל"ו, עמ' 22, באתר אוצר החכמה.
- ^ ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, חלק ד: השלמות ומפתחות, באתר אוצר החכמה
- ^ וויינשטוק, משה יאיר בן מרדכי דוד, סידור הגאונים והמקובלים יד<סוכות>, באתר אוצר החכמה
