יחסי הממלכה המאוחדת – תימן

יחסי הממלכה המאוחדת – תימן
הממלכה המאוחדת	תימן
שטח (בקילומטר רבוע)
243,610	527,968
אוכלוסייה
69,277,140	40,980,578
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,340,032	21,606
תמ"ג לנפש (בדולרים)
48,213	527
משטר
מונרכיה חוקתית	רפובליקה

שגרירות תימן בלונדון

יחסי הממלכה המאוחדת–תימן הם יחסי החוץ בין הממלכה המאוחדת ותימן.

היסטוריה

בשנת 1799 השתלטה בריטניה לזמן קצר על האי פרים שבמצר באב אל מנדב, על מנת למנוע מנפוליאון לעבור דרך המצרים. עדן עברה לידי נשיאות בומביי עד לשנת 1932. בשנת 1932 עברה השליטה על עדן לידי המושל הכללי של הודו. לאחר 5 שנים הפכה למושבת כתר בריטית נפרדת במסגרת חוק ממשלת הודו, 1935, ושטח העורף של עדן קיבל את השם "שטחי החסות המערבי והמזרחי של עדן", מהם הורכבה לאחר מכן דרום תימן.

בין המושבה הבריטית לתימן היו סכסוכי גבול, בעיקר באזור שבווה, ובנובמבר 1949 הפציץ חיל האוויר המלכותי שבטים באזור המריבה שנתפסו על ידי תימן.

בראשית שנות ה-50 הציע מיניסטריון המושבות הבריטי לכונן בשטח החסות המערבי של עדן פדרציה, שתהיה לאחר מכן חברה בחבר העמים הבריטי. ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד המנהיגים השבטיים, שהתייחסו באי רצון להתערבותה של בריטניה. לאחר משבר סואץ (1956–1957) הציעו הבריטים שוב לכונן פדרציה, שתיהפך לאחר מכן למדינה ערבית עצמאית שתהיה קשורה עם בריטניה רק על ידי חוזה. הסולטאנים קיבלו את הצעת בריטניה. בשנת 1959 כוננו 6 סולטאנויות את "הפדרציה של האמירויות הערביות של הדרום", ומספר סולטנויות ואמירויות נוספות הצטרפו אליה. בשנת 1963 שונה שמה ל"פדרציה של דרום ערב" (Federation of South Arabia). ארבע ישויות מדיניות נוספות סירבו להצטרף לפדרציה זו וכוננו את "מדינת החסות של דרום ערב" (Protectorate of South Arabia) שהייתה מורכבת מסולטנות כווייטי של שיהר ומוכאלה, הסולטנות כתירי של סיון (בחצרמוות), הסולטנות מהרי בקישן וסוקוטרה עם וסולטנות ואחידי ביר עלי. לפדרציה של דרום ערב מונה "נציב עליון" במקום מושל.

הלאומנים היו לא מרוצים, ודרשו התקדמות מהירה יותר לקראת עצמאות מוחלטת וחיסול זכויות היתר הבריטיות. רובם האמינו, שאלימות והתקוממות הם הדרכים היחידות להשגת מטרותיהם. ארגון המורדים הראשון שהוקם בשנת 1951 בסולטנות של לחג', הייתה הליגה הדרום ערבית (סא"ל), בהנהגת מוחמד עלי אל ג'פרי ושייחאן אל חבשי ובתמיכת מצרים. בעקבות מהפכת תימן ב-1962, העבירה מצרים את תמיכתה לארגון חדש ומלחמתי יותר מהסא"ל - ה-נל"פ ("החזית הלאומית לשחרור דרום תימן הכבושה"), שנוסדה בשנת 1963, והונהגה על ידי קחטאן אל שעבי. ב-14 באוקטובר 1963 הכריז אל שעבי על "מאבק מזוין" נגד הפדרציה ונגד נוכחות בריטית כלשהי. לאחר מכן עבר המוקד הראשי של המורדים לעיר עדן.

בפברואר 1965, ניסה הנציב העליון הבריטי לפייס את המורדים והזמין את עבד אל קאווי מכאווי, מנהיג האופוזיציה במועצה המחוקקת להרכיב את ממשלת עדן. אך פעילות המורדים גברה, מכאווי תמך בהם תמיכה גלויה, ובספטמבר 1965 פיטר הנציב העליון את מכאווי, את הממשלה ואת המועצה המחוקקת, ביטל את החוקה ושלט באמצעות צווים. מכאווי יצא לגלות מרצונו.

מורדים רבים באו מקרב המיעוט התימני, שהיה למחצית מתושבי העיר, והיה חסר זכות בחירה. כמעט 25,000 ממיעוט זה היו חברים בקונגרס האיגודים המקצועיים של עדן (אטיו"ס) שבהנהגת עבדאללה אל אצנאג'.

בין 1964 ל-1967 גברו פעולות המורדים במידה רבה. מתחילת שנות ה-60 הועלתה הבעיה הדרום-ערבית באו"ם, בעיקר על ידי מדינות ערב, שאף אחת מהם לא הכירה בפדרציה (הליגה הערבית הוקיעה את הפדרציה כ"יצור כפיו של האימפריאליזם והקולוניאליזם הבריטי"). ועדה מיוחדת באו"ם לענייני קולוניאליזם ("ועדת ה-24"), ואחר כך העצרת הכללית של האו"ם, אישרו בשנת 1963 דו"ח שטען כי חלקים גדולים של אוכלוסיית דרום ערב מתייחסים באי רצון למשטר הקיים וכי הפדרציה מיועדת להאריך את השלטון הבריטי באזור.

התייעצויות בריטיות פדרליות שנערכו בשנת 1964 הסתכמו בהבטחה בריטית להעניק עצמאות, לפנות את דרום ערב ולמסור את השלטון לפדרציה. בשנת 1965 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה שקראה לעריכת בחירות ואישרה את "הזכות שאינה ניתנת לשלילה של העם [הדרום ערבי] להגדרה עצמית ולחופש משלטון קולוניאלי" ודרשה "הרחקה מיידית ומוחלטת של הבסיסים הבריטיים". החלטה דומה נתקבלה בשנת 1966. בריטניה קיבלה את החלטות האו"ם בפברואר 1966, בהצהרה שתבצע את הפינוי עד ל-1968, והסכימה לצורה כלשהי של השגחת או"ם על התהליך של בחירות והגדרה עצמית.

באפריל 1967 הגיעה לעדן משלחת מטעם האו"ם לשהייה של 3 שבועות לשם התייעצויות בנוגע לארגון הבחירות. אך היא עזבה לאחר כמה ימים בגלל פעולות המורדים וסכסוך השלטונות הבריטיים והפדרליים. שני ארגוני המורדים העיקריים (פלוסי ו-נל"פ), סירבו להיפגש עם המשלחת, מפני שהיא לא רצתה לוותר על מגעים עם סולטאנים. משלחת האו"ם, בעצם, לא מילאה שום תפקיד בעיצוב האירועים. בפברואר 1967, חזר והצהיר שר החוץ של בריטניה, כי בריטניה תעזוב את דרום ערב עד 1968, תעביר את השלטון לממשלה הפדרלית, ותעזור לה בתמיכה כלכלית וצבאית.

ב-5 בספטמבר 1967 נאלצה בריטניה להודות בהתמוטטות המשטר הפדרלי ולהכיר בלאומנים כקבוצה שעימה תנהל את המשא ומתן. בנובמבר של אותה השנה, היא הכריזה שהיא תנהל את המשא ומתן רק עם נל"פ. שיחות המשא ומתן נערכו בז'נבה, והוחלט שהעצמאות תוענק לדרום ערב ב-29 בנובמבר 1967 בחצות. המדינה החדשה נקראה הרפובליקה העממית של דרום תימן, וקחטאן אל שעבי היה לנשיאה, מפקד הצבא שלה וראש הממשלה הראשון שלה.

בשנת 1990 התאחדו צפון תימן ודרום תימן למדינה אחת - תימן. בשנת 2015 פרצה מלחמת אזרחים בתימן, ובעקבות כך סגרה בריטניה את שגרירותה בצנעא. במהלך המלחמה סיפקה בריטניה סיוע הומניטרי ליתומים ולפליטים, נפגעי המלחמה.

נציגויות דיפלומטיות

תימן מחזיקה בבריטניה שגרירות בלונדון, ובריטניה מחזיקה בתימן שגרירות בצנעא, אולם היא סגורה כעת בשל מלחמת האזרחים בתימן, ובנוסף קונסוליה באל-חודיידה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי הממלכה המאוחדת – תימן בוויקישיתוף