אופנה
אופנה היא מעין תכתיב חברתי למוצרים הנחשבים ל"נכונים", "ראויים" ו"יפים" ביותר בתחומים שונים, כגון ביגוד, ריהוט, עיצוב פנים וחוץ, נימוסים, מוזיקה, ואמנות. המילה העברית אופנה חודשה על ידי חמדה בן-יהודה, על ידי תרגום בבואה למילה הלועזית "מודה".[1] אמנם רגישות לענייני צורה והופעה התקיימו לאורך כל הדורות, כפי שמלמדים ממצאים ארכאולוגיים, אך אופנה, בעיקר בתחום הלבוש (המימד החברתי המיידי ביותר), הפכה לתופעה המוכרת בימינו כחלק מהתפתחות החברה המודרנית, במסגרתה הפכו פריטים 'עיליים' שעד למאה ה-18 היו נחלת השכבות הגבוהות, לנגישים – או כאלו שיכלו להיות נגישים – לציבור הרחב.
להתפשטות התופעה תרמו כמובן התפתחויות טכנולוגיות שהוזילו מאוד את מחירי הביגוד, כמו גם איפשרו לייצרם בשלל צורות וצבעים. לא במקרה היוו מרכזים תעשייתיים ומסחריים מרכזיים – כמו לונדון, פריז, וינה, ניו יורק, ברלין, רומא וכדומה – מקורות השראה לאופנה ברחבי העולם כולו. עדויות לכך ניתן למצוא בפרסומות, בכתבות ובמאמרים שהופיעו בעיתונות היומית שהפכה אף היא לגורם מרכזי בחברות המודרניות מתחילת המאה ה-19. על הפיכתה של אופנת הביגוד לנושא חברתי מרכזי, שגם הושפע פוליטית, מלמדים גם זכרונות שנכתבו בתחילת המאה ה-20, כמו הדברים שלהלן, המתייחסים לווינה לפני מלחמת העולם הראשונה:
בעיר הורגש המפנה באופנה משנות התשעים של המאה הקודמת, בעזרת המחוך הצר קיבלה האישה גדושת הבשר גזרה מחוטבת, אגודות פמיניסטיות, מחו כנגד המחוך וגרירת שובלי השמלות הארוכות. היה מתמיה ומשעשע כי לפוליטיקה הייתה השפעה רבה על האופנה. חיבתו היתירה של הקיסר וילהלם השני של גרמניה לצי הימי, הביאה לפני המלחמה את לבושי חיל הים כאופנה. תלמידות תיכון ונערות לפני נישואיהן, התהלכו גאות בתלבושת חיילי הצי הכחולים עם הצווארון הרחב. יצרני כובעי הנשים פיתחו את הכובעים בהתאם לדמיונם הפורה של הגברים. הנשים הופיעו בכובעים המקושטים בנוצות מכל הצבעים [...] ברחובות הופיעו מודעות, כי ניתן לנשים להיות בעלות חזה שופע, תוך חדשיים ימים בעזרת גלולות מזרחיות... כן הופיעו מודעות מאירות עיניים בדבר המצאת סכין גילוח "ג'ילט" בתוך מכונת גילוח שחוסך השחזה וניקוי.[2]
האופנה טבעה להשתנות תדיר, והיא נוצרת בדרך-כלל משיקולים שאינם רציונליים. עם זאת, מאפיינים "אופנתיים" קיימים גם בתחומים רציונליים מטבעם כגון אידאולוגיה, פילוסופיה, סגנונות כתיבה או תחומי מחקר מדעי.
לחברות שונות תכתיבי אופנה שונים שנובעים משיקולים שונים. כך למשל קוד הלבוש בחברה החרדית עשוי להיראות למתבונן מבחוץ כאחיד וקבוע, אולם למעשה גם כאן קיימות מגמות אופנתיות.
האופנה משפיעה גם על תפיסת היופי בעיני הציבור. תכתיבי אופנה עשויים לגרום לבעיות כגון דימוי עצמי נמוך, אנורקסיה, ועוד.
אופנה ומעמד חברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופנה יכולה לסמל או להעיד על מעמד חברתי (לא בהכרח כלכלי). קבוצות במעמד חברתי גבוה אוהבות בדרך-כלל "להישאר באופנה" כדי להעיד על מעמדם; אלו שאינם נשארים "אופנתיים" בחברתם עשויים למצוא את עצמם מנודים חברתית ונתונים ללחץ חברתי. על חשיבות ההיצמדות לאופנה במהלך היסטוריה יכולה להעיד העובדה כי במהלך מלחמות נפוליאון בין בריטניה לצרפת, בין הפריטים המבוקשים ביותר שהיו מוברחים לאורך תעלת למאנש היו בובות קטנות, ששימשו ללמד את נשות החברה הגבוהה בלונדון מהי האופנה הנוכחית בפריז.
היות שהישארות "באופנה" דורשת לעיתים קרובות השקעה כספית ניכרת, אופנה משמשת גם כאמצעי להחצנת עושר. ישנם כאלה הרואים באופנה סממן של חסרונות העולם הקפיטליסטי, משום שהיא הופכת אנשים ל"צרכנים" הרוכשים דברים ללא צורך ממשי.
אופנה יכולה להיות גם הצהרה חברתית. האופנה בקיבוצים והשינויים בדפוסי הלבוש שיקפו במהלך השנים את התפתחותו של הקיבוץ וכניסתן של מגמות מודרניות חיצוניות, מצד אחד – השפעתם של גורמים חברתיים, תרבותיים, טכנולוגיים, כלכליים – והיחלשותו או היעלמותו, של הגורם האידאולוגי, מצד שני.
"חוש אופנה" מתייחס ליכולת לזהות אילו פריטי לבוש (או אביזרים משלימים) "נראים טוב", ואלו לא. היות שעולם האופנה כולו מבוסס על תפיסה סובייקטיבית, כך גם השאלה בדבר היותו של אדם בעל "חוש אופנה" או נטול חוש זה. ישנם גם אנשים המתפרנסים כיועצי אופנה.
אופנה ודוגמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשמעותה המצומצמת, "אופנה" מתייחסת בדרך כלל לאופנת הלבוש ואביזרים נלווים כגון משקפיים, תיקים, חגורות ותכשיטים[דרוש מקור][מפני ש...]. מגזיני אופנה לנשים לרוב עוסקים בנושאים אלה. תעשיית האופנה מקדמת את עצמה על ידי שימוש בדוגמניות: נשים יפות הלובשות את הבגדים האופנתיים ומראן מעוצב על ידי מעצבי אופנה, והן מצטלמות למגזינים או מסתובבות בתצוגות אופנה על מנת להראות לציבור את היופי של המוצר שהן מפרסמות (בגדים, תכשיטים, עיצוב שיער ועוד).
כיום, הערים מילאנו, לונדון, פריז וניו יורק נחשבות לבירות האופנה של העולם. בערים אלה חיים ועובדים מעצבי-על של אופנה כגון ג'ורג'ו ארמני, איב סן-לורן, דולצ'ה וגבאנה, שאנל שיוצר על ידי המעצבת ומייסדת חברת האופנה זו קוקו שאנל ואחרים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מותג
- עיצוב אופנה
- אופנה מהירה
- אופנה איטית
- אופנה בת קיימא
- אופנת וינטג'
- קורבן אופנה
- סמל סטטוס
- מגזין בורדה
- סטיילינג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אופנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבות ומאמרים בענייני אופנה, מתוך בלוג "הספרנים", הספרייה הלאומית.
- שירה קדרי עובדיה, איך טרנד נולד: מי ממציא אותו והאם גם אתה יכול, באתר nrg, 12 בספטמבר 2014
- אילון גלעד, מתי ואיך הומצאה האָפְנָה?, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2015
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "אופנה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "טרנד", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- מעצבי אופנה ישראליים – ההשראה של הצעירים, באתר המדרשה
- אופנה עברית מראשית המאה ה-20, סרטון, אתר החינוך של הספרייה הלאומית
- 70 שנות אופנה ישראלית: פריטים היסטוריים ומשאבי הוראה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
- אופנה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי איתמר בן-אב"י, החצוף הארצישראלי, עמ' 93: המילה נוצרה על ידי אליעזר בן-יהודה.
- ^ עזריאל הירש, נועדים ביום קרב, ירושלים, ראובן מס, 1995, עמ' 56.
ההיסטוריה של האופנה במדינות המערב במאה ה-20 ובמאה ה-21 | ||
---|---|---|
המאה ה-20 | 1900–1909 • 1910–1919 • 1920–1929 • 1930–1945 • 1945–1959 • 1960–1969 • 1970–1979 • 1980–1989 • 1990–1999 | |
המאה ה-21 | 2000–2009 • 2010–2019 |