יחסי יוון–מצרים
| יחסי יוון–מצרים | |
|---|---|
|
|
| |
| יוון | מצרים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 131,957 | 1,001,450 |
| אוכלוסייה | |
| 10,001,993 | 117,300,944 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 238,206 | 395,926 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 23,816 | 3,375 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
יחסי יוון–מצרים הם יחסי החוץ בין הרפובליקה ההלנית ובין רפובליקת מצרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז ימי קדם, הוקמה מערכת של קשרים תרבותיים והיסטוריים חזקים בין המדינות, דבר שבא לידי ביטוי בהוראתו של המלך המקדוני אלכסנדר מוקדון לבנות את העיר אלכסנדריה בחופו המזרחי של הים התיכון. המורשת התרבותית העשירה חיזקה את יחסי העמים הללו. נכון להיום קיימים יחסים חמים בין המדינות. קיימת קהילה יוונית משמעותית במצרים, בעיקר באלכסנדריה, שהיא העיר השנייה בגודלה במצרים וגם מקום מושבה של הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית של אלכסנדריה. לאחר סיום המהפכה היוונית בשנת 1832 התפתחו בהדרגה יחסי יוון–מצרים, נחתמו מספר הסכמים על שיתופי פעולה בסחר, תיירות, כלכלה והגנה וראשי המדינה נפגשו באופן קבוע. בשנת 2014, יוון הייתה המשקיעה הזרה השישית בגודלה בכלכלה המצרית.
שיתוף פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדינות משתפות פעולה בתחומי הסחר, החוק הימי, האנרגיה, התרבות והתיירות: יוון היא המשקיעה האירופית הרביעית בגודלה בכלכלה המצרית, יותר מ-208 חברות יווניות מיוצגות בשוק המצרי, ומצרים היא שותפת הסחר השישית בגודלה של יוון.
פסגות משולשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסגה המשולשת 2014 בקהיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון אנטוניס סמאראס קיימו פסגה משולשת בקהיר ב-8 בנובמבר 2014, שבו מנהיגי שלוש המדינות דנו בבעיות הנוכחיות בים התיכון ובמזרח התיכון. ראשי המדינות הסכימו להעצים את שיתוף הפעולה בתחום כלכלת הביטחון, תיירות ואנרגיה, וכן לזהות גבולות ימיים משותפים ואזור כלכלי בלעדי בים התיכון.
בפסגה בקהיר גינו מנהיגי יוון ורפובליקת קפריסין את פעולות הטרור בשטח מצרים, הביעו תמיכה פוליטית בממשלת מצרים והסכימו על שיתוף פעולה הדדי בארגונים ובפורומים בינלאומיים. בנוסף, יוון ורפובליקת קפריסין הבטיחו להגן על עמדתה של מצרים באיחוד האירופי. עבד אל-פתאח א-סיסי, ניקוס אנסטסיאדס ואנטוניס סמאראס סיכמו על קידום נוסף של השקעות זרות בכלכלה המצרית ובתשתיות שנפגעו מההתקוממויות האביב הערבי, והשתתפות בוועידה הכלכלית בקהיר בשנת 2015.
הפסגה המשולשת 2015 בניקוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסגה רמת דרג חדשה התקיימה בניקוסיה ב-29 באפריל 2015 בין ראשי הממשלה של קפריסין, מצרים ויוון. בפסגה בניקוסיה השתתפו: נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי וראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, אשר אישרו את רצונם לחזק עוד יותר את שיתוף הפעולה בין שלוש המדינות והסכימו על שיתוף פעולה בנושאים בזירה הבינלאומית. בין הנושאים שנדונו היה פיתוח מרבצי פחמימנים במזרח הים התיכון לאורך הגבול הימי בין מדינות באזורים הכלכליים הבלעדיים שלהם.
הפסגה המשולשת 2017 בניקוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 בנובמבר 2017, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס קיימו שיחות בניקוסיה. הם דנו בהתפתחות מרבצי הפחמימנים במזרח הים התיכון ובפרויקטים של אנרגיה מועילים הדדית. מנהיגי שלוש המדינות תמכו וקיבלו בברכה יוזמות במגזר הפרטי ביישום פרויקטים של תשתיות אנרגיה החשובות לביטחון המדינות הללו, כמו EuroConnector Interconnector.
ביקורים רשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 בספטמבר 2014 ערך שר החוץ היווני אוונגלוס וניזלוס ביקור רשמי במצרים כדי לחזק את היחסים בין המדינות. בקהיר נפגש אוונגלוס וניזלוס עם גורמי ממשל ודן בסוגיות שונות של אינטרס הדדי, כגון השקעות זרות במדינה, סחר וחילופי דעות על המצב הפוליטי במזרח התיכון המשפיע על מדינות הים התיכון ומשפיע עליהן, כמו גם פתרון סוגיות המייצגות. אינטרס הדדי, כולל קביעת גבולות אזור כלכלי בלעדי בין המדינות והמשך פיתוח שיתוף הפעולה בין הממשלות בארגונים ובפורומים בינלאומיים.
ב-24 באפריל 2015, נשיא יוון פרוקופיס פבלופולוס ערך ביקור רשמי במצרים במטרה לחזק את היחסים בין המדינות ולהעצים את שיתוף הפעולה בין ממשלות המדינות, וכן לפתור סוגיות בעלות אינטרס הדדי, כגון: המצב במזרח התיכון והגירה בלתי חוקית, הנוגעת לשניהם מדינות הים התיכון, כמו גם ההגדרה של גבולות ימיים בין מדינות.
