יחזקאל דנין (סוכובולסקי)
יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר ביאליסטוק שבפולין (אז באימפריה הרוסית), ועלה לארץ ישראל בגיל 18. זמן קצר עבד כפועל חקלאי בראשון לציון והיה חבר (1887) בהתארגנות הראשונה של פועלים יהודים יחד עם אבא רומנוב, אברהם אייזנברג ויהודה גרזובסקי (גור). האגודה פעלה זמן קצר עד שחוסלה עקב האשמתה בליבוי יצרים במושבה כנגד פקידי הברון רוטשילד.[1] לאחר מכן השתקע ביפו, פתח בה בית מסחר למזון ועסק גם בייצוא שקדים, שמן זית, דבש וענבים ממושבות העלייה הראשונה. גם אחיו עסקו בפעילות ציונית. אחיו דוד היה איש חיבת ציון ומזכירו של הרב שמואל מוהליבר, אחיו צבי גדליהו היה פועל חקלאי, ממייסדי מפלגת הפועל הצעיר, הסתדרות העובדים הכללית ותנועת המושבים[2] ואחותו תמימה הייתה מראשונות הגננות בארץ ישראל וממייסדי הפועל הצעיר.
יחזקאל סוכובולסקי ויתר על נתינותו הרוסית ו"התעתמן" (כלומר: קיבל על עצמו נתינות של האימפריה העות'מאנית), דבר שאיפשר לו לרשום על שמו נדל"ן בארץ ישראל, אשר נרכש על ידי יהודים בעלי נתינות זרה. בין היתר רשם על שמו אדמות בראשון לציון, ברחובות[3] ובחדרה, שעל חלק ניכר מהן ניטעו פרדסים.
סוכובולסקי נישא לרחל בת יהושע ילין, ושינה את שם משפחתם ל"דנין". ביתו ברחוב רזיאל[4] היה בית הכנסת אורחים ושימש כלשכת עבודה ומידע, שאליה הגיעו עולי העלייה השנייה והתקבלו מיד עם רדתם מהאונייה בנמל יפו. ביתו שימש גם כבית-ועד לראשי היישוב. בבית זה נוסדה ספריית שער ציון, לשכת ארץ ישראל של ארגון בני ברית והסניף הארץ ישראלי של אגודת "בני משה". בבית דיברו עברית בהברה ספרדית, ודנין ואשתו היו מראשוני "הוועד להשלטת השפה העברית" בעת מלחמת השפות. יחד עם נתן קייזרמן וב. רבינוביץ[5] פתחו בבית גם גן ילדים (שהיה גן הילדים העברי השני או השלישי, לאחר גן הילדים בראשון לציון וגן הילדים של חסיה סוקניק בירושלים).
בשנת 1902 נבחר דנין על ידי בנימין זאב הרצל לרכז את מכירת "השקל הציוני" (המס שזיכה את משלמו בזכות הצבעה בקונגרס הציוני העולמי) ואת מניות אוצר התיישבות היהודים, הבנק למימון הפעילות הציונית בארץ ישראל. בשנת 1903 כיהן כציר בכנסייה הארצישראלית שהתכנסה בזכרון יעקב במטרה להוות את ה"פרלמנט" של יהודי ארץ ישראל. במסגרות פעילות שונות גיבש עם גיסו דוד ילין את הרעיון להקים שכונות יהודיות מחוץ ליפו, בדגם היציאה מהחומות הירושלמית.
בשנת 1907 היו דנין ורחל אשתו – יחד עם מאיר דיזנגוף, עקיבא אריה ויס, יצחק חיותמן ודוד סמילנסקי – בין חמש משפחות המייסדים של אחוזת בית, הפרוור העברי הצפוני של יפו, שעתיד היה להפוך לעיר תל אביב. בהגרלת המגרשים לאחוזת בית הגריל דנין מגרש בצומת הרחובות ליליינבלום והרצל, ובנה בו את ביתו בעבודה עברית.
לאחר הקמת תל אביב השתתף כיזם או כשותף בבתי חרושת ביפו (מכונות ויציקה "שטיין", ספירט, בשמים ועוד), בזכרון יעקב (שימורים) ובמוצא (רעפים), ואף עסק בגידול טבק. את פעולותיו מימן על ידי "בנק קרדיט גומלין" שהקים וניהל, אשר סייע לפיתוח התעשייה היהודית. במלחמת העולם הראשונה גורש על משפחתו מתל אביב, ולאחר המלחמה חזרו לביתם ברחוב הרצל.
נפטר בתל אביב ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.
בני הזוג דנין עומדים במרכז ספרה של רבקה אלפר, "קורות משפחה אחת".
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לזוג דנין נולדו: משה, חנה, דבורה, שולמית, ציפורה, שרה, דן, חירם, עזרא. בנם הצעיר של הזוג דנין, אהרון, היה הילד הראשון שנולד בתל אביב, וכונה "הבן הבכור של תל אביב".
בנו, עזרא דנין, היה איש הש"י – שירות הידיעות של ארגון "ההגנה" בתקופת היישוב – ויועץ לענייני ערבים במשרד החוץ בתקופת המדינה.
אהרון היה מנהל סניף המשרד הארצישראלי בצפת ועסק ברכישת קרקעות מערבים לטובת התיישבות יהודית.
נכדו, הבוטנאי אבינעם דנין, הוא בנו של חירם.
נינו, נכדו של דן, הוא רוברט (רוב) דנין, שהיה ראש הדסק הישראלי בסטייט-דפרטמנט, עוזרו של טוני בלייר כשליח הקוורטט לענייני המזרח התיכון, וראש המשלחת של הקוורטט בירושלים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'דנין (סוחובולסקי), יחזקאל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 164–165.
- יעקב חורגין, דוד תדהר, יחזקאל דנין, תל אביב: ספרית ראשונים על ידי התאחדות בני היישוב, חוברת ז', כרך א', תש"ג.
- רבקה אלפר, קורות משפחה אחת; תל אביב: דבר, תשט"ו. מהדורה ב: תשט"ז; מהדורה ג: ירושלים: מ' ניומן, תשכ"ז; מהדורה מצולמת: ירושלים: אריאל, תשנ"ג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משפחת סוכובולסקי בין 66 משפחות מייסדי תל אביב
- דנין יחזקאל דב באתר חברה קדישא ת"א–יפו
- אילן שחורי, מי יסד את תל אביב, "הארץ" 11.4.1984
- מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, ירושלים: יד יצחק בן-צבי 1984. באתר מט"ח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ התאגדויות פועלים לפני הקמת ההסתדרות, באתר תנועת העבודה הישראלית
- ^ צבי גדליהו סוכובלסקי באתר "ראשונים".
- ^ מפת רחובות, 1897, עם סימון מגרש בבעלות יחזקאל סוכובולסקי במערב המושבה . 'תכנית מושב רחבות', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ רון פז, הבניין ברח' רזיאל ביפו: הריסה בשיטת הסלמי, באתר גלובס, 23 בפברואר 2003
- ^ שלומי שבה, הו עיר, הו אם, החברה האמריקאית־ישראלית למו״לות, 1977, עמ' 230
