שחייה במים פתוחים
שחייה במים פתוחים היא ענף ספורט בו שחיינים מתחרים בשחייה בגופי מים גדולים כגון נהרות, אגמים, מפרצים ובים הפתוח.
הפדרציה הבינלאומית לשחייה, פינ"א, מאגדת בתוכה שחייה במים פתוחים, יחד עם שחייה תחרותית, קפיצה למים, קפיצה למים מגובה, שחייה אמנותית וכדורמים. המרחקים הרשמיים בתחרויות השחייה במים פתוחים של פינ"א הם 5, 10 ו-25 ק"מ (לשם השוואה, המרחק הארוך ביותר בשחייה תחרותית הוא 1500 מטר). מאז אליפות העולם בשחייה 1991 הענף כלול בתוכנית של אליפות העולם בשחייה. מאז אולימפיאדת בייג'ינג (2008) שחייה במים פתוחים למרחק של 10 ק"מ, המכונה "מרתון שחייה", היא משחה אולימפי. ספורט הטריאתלון כולל בתוכו שחייה במים פתוחים.
יש אירועים לא-תחרותיים של שחייה במים פתוחים, כגון צליחת הכנרת העממית או חציית תעלת למאנש.
השחייה, שמתבצעת לעיתים בדבוקה, שונה לחלוטין משחייה במסלול מופרד בבריכה, ועל המתחרה להיזהר שלא להיפגע ולא לפגוע במתחרים אחרים, ולשמור על נתיב קרוב ככל האפשר לסימון (ולשם כך להרים את הראש מדי פעם על מנת שלא לסטות מהמסלול). כמו כן עשויה השחייה לכלול צלילות לצורך התחמקות מגלים, שחייה עם הזרם, ניווט, והתמודדות עם תנאי קור וחום קיצוניים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז הימים הקדומים ביותר, אנשים שחו על פני מים פתוחים, הן מתוך צורך והן לשם הנאה. חציית תעלת למאנש בשחייה, כ-32 קילומטר הושגה לראשונה באוגוסט 1875 על ידי קפטן אנגלי בשם מתיו ווב, קבעה כיוון חדש בשחייה במים פתוחים לעבר הספורט התחרותי. למעשה תחרויות השחייה בחמשת המשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים מאולימפיאדת אתונה 1896 ועד אולימפיאדת סטוקהולם 1912 כולל, נערכו במים פתוחים.
לראשונה נערכו תחרויות שחייה במים פתוחים בנפרד מתחרויות שחייה בבריכה האולימפית באליפות העולם בשחייה שנערכה בפרת', אוסטרליה בשנת 1991.
בשנת 1995, איגוד השחייה הגרמני בחר במונח שחייה במים פתוחים, במקום שחייה למרחקים ארוכים, שאותו אימצה פינ"א והציגה מערכת נפרדת של כללים וחוקים.
פינ"א מגדירה שחייה במים פתוחים, משחים שאורכם לפחות חמישה קילומטר. באולימפיאדת בייג'ינג (2008) נערכה לראשונה במשחקים האולימפיים תחרות 10 קילומטר בשחייה במים פתוחים לנשים וגברים הנקראת מרתון שחייה.
חוקי הענף
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקים להלן הם אלו התקפים בתחרויות רשמיות המוכרות על ידי פינ"א. תחרויות נערכות למרחקים של 5, 10 ו-25 ק"מ. הזינוק למשחה נערך מרפסודה או מתוך המים בעומק המאפשר שחייה מיידית. השחיינים מסודרים בזינוק על פי סדר שנקבע באקראי. בהישמע אות מופעל שעון עצר והשחיינים קופצים למים (במקרה של רפסודה) ומתחילים בשחייה באופן מיידי. כל המתחרים מאותו המין מזנקים יחדיו. לעיתים הגברים והנשים מזנקים יחדיו אולם לרוב הגברים מזנקים לפני הנשים. בכל מקרה, המיקום במשחה נקבע לכל מין בנפרד.
מסלול המשחה מסומן לרוב באמצעות מצופים גדולים ובולטים. השחייה ממצוף למצוף נעשית בקו ישר ושופטים על סירות מוודאים שכל שחיין מקיף כל מצוף כנדרש. לרוב המסלול מעגלי והשחיינים נדרשים להקיפו מספר פעמים.
נקודת הסיום של המשחה היא בתוך המים. הסיום מסומן על ידי מצופים היוצרים משפך המתנקז אל קו הסיום, שרוחבו 5 מטרים. מעל קו הסיום ישנו גשר שהשחיינים עוברים תחתיו ונוגעים בו עם צמיד אלקטרוני המותקן על ידם. הגשר כולל חיישן אלקטרוני המזהה את השחיין על פי הצמיד וקובע את הזמן שלקח לו להשלים את המשחה. הזמן הרשמי מתקבל במונחים של שעות, דקות ושניות, אולם השעון שומר נתונים גם ברמת דיוק של מאיות השנייה כדי לסייע בהכרעה של סיומים צמודים. כאשר כמה שחיינים מסיימים יחדיו השופטים קובעים את סדר ההגעה באמצעות מצלמת הילוך איטי ונתוני השעון. שחיין המסיים את המשחה יוצא מן המים, או מוצא מהם במקרה שהוא מותש מכדי לצאת לבד, ונבדק על ידי איש צוות רפואי. מיקום השחיינים נקבע על פי סדר ההגעה לקו הסיום.
במהלך המשחה, כל סגנונות השחייה מותרים לשימוש, אולם ברמה מקצוענית משתמשים תמיד בסגנון החתירה. המגע עם הקרקעית מותר, אך אסור ללכת על הקרקעית או לקפוץ ממנה. כמו כן כל מגע מכוון עם עצם כלשהו במים (כגון משיכת מצוף או תפיסת רפסודה) אסור. מטבע הדברים, ענף המים פתוחים כולל מגע רב בין השחיינים, בייחוד בהתחלה ובסיום. עם זאת, אסור לבוא במגע עם שחיין אחר בכוונה (למשל כדי להפריע לו או למשוך בו כדי להתקדם). לשחיינים אסור להיצמד לסירות המלוות את המשחה (דבר המקל על השחייה).
שופטים וצוותים רפואיים מלווים את השחיינים לכל אורך המשחה באמצעות סירות. אם שופט סבור ששחיין עובר על כללי הענף, הוא מוציא דגל צהוב עם מספר השחיין (שכתוב באופן בולט על גפיו). אם שחיין מבצע עבירה בפעם השנייה מונף לעברו דגל אדום והוא מוצא מן המים מיידית ונפסל מהמשך המשחה. עבירה בלתי ספורטיבית בעליל מזכה בדגל אדום מיידית, גם ללא דגל צהוב לפני.
משחי מים פתוחים הם מתישים ונמשכים זמן רב. לכן מסלול המשחה עובר על יד רפסודת או סירת האכלה, שם יכולים השחיינים לשתות מים ולצרוך מזון עתיר אנרגיה. השחיינים חולפים בקרבת הרפסודה או הסירה וסייענים מושיטים לעברם מקלות באורך עד 5 מטרים, ומכניסים את המזון ישירות לפה תוך כדי שחייה.
טמפרטורת המים המינימלית הדרושה לקיום תחרות של פינ"א היא 16 מעלות צלזיוס, ומקווה המים בו מתקיים התחרות צריך להיות נתון להשפעה נמוכה של גלים וגאות.
הבדלים משחייה בבריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם הבדלים רבים בין שחייה תחרותית בבריכה לשחייה במים פתוחים. ההבדל העיקרי הוא המרחק. בשחייה בבריכה המשחים הפופולריים הם ל-100 ול-200 מטר והמשחה למרחק המקסימלי הוא ל-1500 מטר, שברמה מקצוענית לוקח כ-15 דקות. בשחייה במים פתוחים לעומת זאת המרחק המינימלי הוא 5 ק"מ והמשחה הפופולרי ביותר, ל-10 ק"מ, לוקח כ-1:45-2:00 שעות (כתלות בתנאי המים). משחי המים פתוחים דורשים סיבולת לב ריאה גדולה בהרבה.[דרוש מקור] במובן הזה היחס בין שחייה בבריכה לשחייה במים פתוחים דומה ליחס בין תחרויות ריצה באצטדיון למרתון. רבים משחייני המים פתוחים החלו את דרכם כשחייני 1500 מטר חופשי בבריכה.
הבדלים רבים נוספים מתבטאים בתנאים השונים. שחייני מים פתוחים נדרשים לעיתים להתמודד עם תנאי חום וקור קיצוניים, בניגוד לבריכה שם הטמפרטורה קבועה ונוחה. כמו כן שחייני מים פתוחים נדרשים לנווט ממצוף למצוף, שהמרחק ביניהם הוא לרוב מאות מטרים. זאת תוך כדי להתמודדות עם גלי הים וסחף. מה שגם דורש מהם להרים את הראש מעל המים, דבר שאינו מקובל בתחרויות בבריכה.
בניגוד לבריכה, שם כל שחיין שוחה במסלול משלו ומבודד משאר השחיינים, בשחייה במים פתוחים המגע הפיזי בין השחיינים הוא רב. השחיינים שוחים בדבוקות צפופות שכוללות לעיתים עשרות שחיינים. ההתחלה והסיום של המשחה נוטים להיות אלימים במיוחד.
האיסורים על חליפות שחייה מתקדמות בשחייה תחרותית שנכנסו לתוקף ב-2010 לא חלים על שחייה במים פתוחים. שחייני מים פתוחים רשאים לשחות עם חליפות שחייה מלאות המכסות את כל הגוף ואינן עשויות מבד.
בניגוד לבריכה, שם התנאים שווים בכל העולם, התנאים בשחייה במים פתוחים משתנים מתחרות לתחרות ומרגע לרגע. לכן אין בשחייה במים פתוחים שיאי עולם רשמיים.
טקטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשחייה במים פתוחים חשיבות רבה לטקטיקה ותכנון נכון של המשחה.
האלמנט הטקטי הנפוץ ביותר הוא "דראפטינג". השחיין נצמד לשחיין אחר ממאחור ומשתמש בו כ"מגן" שמפלס את הדרך. השחיין מאחור נהנה מהתנגדות מים פחותה ונדרש לפחות מאמץ בשביל לשחות במהירות של השחיין מלפנים. ניתן גם לבצע דראפטינג כשהשחיין מתמקם לצידו של המוביל ולא מאחוריו, כשראשו נמצא באזור המתניים של המוביל. דראפטינג כזה פחות יעיל, אך הוא מבטל את הצורך להרים את הראש כדי לעקוב אחרי השחיין המוביל והוא מהווה עמדה יותר נוחה לעקיפת השחיין המוביל. כמו כן במקרה כזה ניתן להשתמש בשחיין עליו עושים דראפטינג כ"שובר גלים" המגיעים מצידו השני.
יתרונות הדראפטינג גורמים לשחיינים להתקבץ בדבוקות. דבוקה יכולה לכלול שני שחיינים, שלעיתים מתחלפים ביניהם בנטל ההובלה. אבל לרוב דבוקות כוללות שחיינים רבים, לעיתים עשרות. קשה מאוד לפרוץ קדימה ולהתנתק מדבוקה, שכן המאמץ הנדרש לשם כך גבוה בהרבה מהמאמץ המושקע על ידי שחיינים בדבוקה. מהסיבה הזו שחיינים משקיעים מאמץ רב בתחילת המשחה במטרה להיכנס לדבוקה הראשונה. יתרון נוסף של הדבוקה הוא ניצול חוכמת ההמונים לצורך ניווט. נטל הניווט פחות והאחריות מתפזרת על פני שחיינים רבים, שיחדיו מבצעים את המשימה טוב יותר.
בשלב האחרון של המשחה, לרוב בסביבות ה-2-3 ק"מ האחרונים הדבוקות מתחילות להתפרק כשהשחיינים משתמשים בשארית הכוחות הנותרים להם. השלב הזה כולל קבלת החלטה קריטית, מתי לנסות לפרוץ קדימה ולברוח למתחרים האחרים בדבוקה. שחיין שיפרוץ מוקדם מידי יאבד מהירות לקראת הסוף ודבוקתו או חלקה ידביקו אותו, תוך כדי ניצולו לדראפטינג. שחיין שיפרוץ מאוחר מידי עשוי להישאר עם זמן מועט מידי כדי לברוח לדבוקה או לצבור פער בלתי ניתן לגישור משחיינים מובילים שפרצו מוקדם יותר. השחיין צריך לקבל את ההחלטה על סמך ניסיונו והכרת היכולות שלו, כמו גם של מתחריו. הוא צריך להיות בטוח ביכולת העדיפה שלו על חברי דבוקתו, שינצלו את פריצתו כדי לבצע עליו דראפטינג.
שחיינים שלא מצליחים להתנתק מהדבוקה בעת הסיום מגיעים כולם למשפך הסיום יחדיו ונדרשים להשתמש בספרינט בשארית כוחותיהם. סיומים שכאלו נוטים להיות אלימים וצפופים ומוכרעים על חודן של מאיות השנייה.
כל הזוכים במדליות במשחקים האולימפיים בשחייה במים פתוחים ל-10 ק"מ
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחייניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל הזוכים במדליות באליפויות העולם בשחייה במים פתוחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחייניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השחייניות שזכו במרב מדליות הזהב באליפויות העולם בשחייה במים פתוחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחייניות שזכו בלפחות 2 מדליות זהב (כולל אליפות העולם 2024)
מקום | מדינה | שם | סה"כ | |||
---|---|---|---|---|---|---|
1 | ברזיל | אנה מרסלה קוניה | 7 | 1 | 7 | 14 |
2 | איטליה | ויולה ואלי | 4 | - | - | 4 |
3 | הולנד | שרון ון רוונדאל | 3 | 3 | 1 | 7 |
4 | הולנד | אדית ואן דיק | 3 | 2 | 4 | 9 |
5 | רוסיה | לריסה אילצ'נקו | 3 | 1 | - | 4 |
6 | צרפת | אורלי מולר | 2 | 4 | - | 6 |
7 | גרמניה | לאוני בק | 2 | 1 | 1 | 4 |
8 | ארצות הברית | היילי אנדרסון | 2 | 1 | - | 3 |
9 | בריטניה | קרי-אן פיין | 2 | - | - | 2 |
שחיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השחיינים שזכו במרב מדליות הזהב באליפויות העולם בשחייה במים פתוחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחיינים שזכו בלפחות 2 מדליות זהב (כולל אליפות העולם 2024)
מקום | מדינה | שם | סה"כ | |||
---|---|---|---|---|---|---|
1 | גרמניה | תומאס לורץ | 6 | 4 | 1 | 11 |
2 | גרמניה | פלוריאן ולברוק | 4 | - | 1 | 5 |
3 | רוסיה | יורי קודינוב | 3 | - | - | 3 |
4 | רוסיה | ולדימיר דיאצ'ין | 2 | 2 | 2 | 6 |
יוון | ספירידון יאניוטיס | 2 | 2 | 2 | 6 | |
5 | רוסיה | אלכסיי אקאטייב | 2 | - | 1 | 3 |
6 | צרפת | אקסל ריימונד | 2 | 1 | - | 3 |
7 | הונגריה | קרישטוף רשובסקי | 2 | 1 | - | 3 |
טבלת מדליות באליפויות העולם שחייה במים פתוחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כולל את אליפות העולם בשחייה 2024
מקום | מדינה | סה"כ | |||
---|---|---|---|---|---|
1 | גרמניה | 15 | 17 | 13 | 45 |
2 | רוסיה | 12 | 10 | 9 | 31 |
3 | איטליה | 10 | 10 | 17 | 37 |
4 | ארצות הברית | 8 | 8 | 6 | 22 |
5 | ברזיל | 8 | 2 | 8 | 18 |
6 | הולנד | 7 | 6 | 5 | 18 |
7 | צרפת | 6 | 10 | 3 | 19 |
8 | אוסטרליה | 3 | 6 | 5 | 12 |
9 | הונגריה | 2 | 2 | 2 | 6 |
10 | יוון | 2 | 3 | 3 | 8 |
11 | הממלכה המאוחדת | 2 | 1 | 2 | 5 |
12 | ספרד | 1 | 3 | 1 | 5 |
13 | קנדה | 1 | 1 | 1 | 3 |
14 | בולגריה | 1 | 0 | 3 | 4 |
15 | דרום אפריקה | 1 | 0 | 1 | 2 |
תוניסיה | 1 | 0 | 1 | 2 | |
17 | סין | 1 | 0 | 0 | 1 |
שווייץ | 1 | 0 | 0 | 1 | |
19 | אקוודור | 0 | 1 | 0 | 1 |
בלגיה | 0 | 1 | 0 | 1 | |
צ'כיה | 0 | 1 | 0 | 1 | |
22 | אוקראינה | 0 | 0 | 1 | 1 |
ארגנטינה | 0 | 0 | 1 | 1 | |
מצרים | 0 | 0 | 1 | 1 | |
פורטוגל | 0 | 0 | 1 | 1 | |
בסך הכל (25 מדינות) | 82 | 82 | 84 | 248 |
שחייה במים פתוחים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפות ישראל בשחייה במים פתוחים נערכת מדי שנה במפרץ אילת. ב-2011 נערכה באילת אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים. כיום, מאמן הענף הלאומי הוא חנן גלעד.
אלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (15 ק"מ)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחייניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
2011 | רוני שטיין | 3:39:21.18 שעות | רותם עמית | 3:50:49.81 שעות | שחר סילברמן | 3:51:00.43 שעות |
שחיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
2011 | מיכאל דמיטרייב | 3:13:08.60 שעות | שחר רסמן | 3:14:45.81 שעות | יונתן בר-אלי | 3:27:34.50 שעות |
המשחה האולימפי, אלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (10 ק"מ)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחייניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
2009[2] | רוני שטיין הפועל ירושלים |
2:18:30.75 שעות | לי כהן הפועל ירושלים |
2:19:42.00 שעות | שחר סילברמן מכבי קריית אונו |
2:25:33.90 שעות |
2010[3] | רוני שטיין הפועל ירושלים |
2:07.32 שעות | אפרת רוטשטיין | 2:07.78 שעות | חן פינסלי | |
2017 | עדן גירלואנצה | 2:00:44.63 שעות | אביטל פליישמן | 2:08:28.80 שעות | מור יעקב | 2:09:10.50 שעות |
2018 | אווה פביאן | 2:04:18 שעות | עדן גירלואנצה | 2:04:36 שעות | אביטל פליישמן | 2:11:20 שעות |
2019 | אווה פביאן | 1:59:39 שעות | עדן גירלואנצה | 2:07:36 שעות | אביטל פליישמן | 2:19:26 שעות |
2020 | אווה פביאן | 2:03:10 שעות | עדן גירלואנצה | 2:08:10 שעות | מיה אנגלנדר | 2:11:38 שעות |
2024 | אווה פביאן | 2:06:10.53 שעות | עדן גירלואנצה | 2:06:12.28 שעות | אופק אדיר | 2:06:12.83 שעות |
שחיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
2009[2] | מיכאל דמיטרייב הפועל ירושלים |
1:56:43.58 שעות | דניאל קציר כוכבי הצפון |
1:57:12.40 שעות | שחר רסמן מכבי אשדוד |
1:58:04.65 שעות |
2010[3] | מיכאל דמיטרייב הפועל ירושלים |
1:50.46 שעות | שחר רסמן | 1:53.41 שעות | יובל ספרא | 1:54.41 שעות |
2017 | שי טולדנו | 1:50:15.65 שעות | מתן רודיטי | 1:50:17.25 שעות | שחר רסמן | 1:50:19.00 שעות |
2018 | מתן רודיטי | 1:51:35 שעות | שחר רסמן | 1:51:42 שעות | יובל ספרא | 1:51:44 שעות |
2019 | מתן רודיטי | 1:53:25 שעות | יובל ספרא | 1:53:31 שעות | שחר רסמן | 1:53:55 שעות |
2020 | מתן רודיטי | 1:52:19 שעות | יובל ספרא | 1:52:30 שעות | עידו גל | 1:52:39 שעות |
2024 | מתן רודיטי | 1:52:16.36 שעות | יונתן אחדות | 1:52:20.01 שעות | זיו כהן | 1:54:36.76 שעות |
אלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (5 ק"מ)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחייניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
2009[4] | ספיר עצמון הפועל ירושלים |
1:09.44.95 שעות | רוני שטיין הפועל ירושלים |
1:10:06.40 שעות | ||
2010[5] | חן פינסלי | 1:05:02.43 שעות | רותם עמית | 1:05:22.85 שעות | שחר סילברמן | 1:05:23.45 שעות |
2012[6] | חן פינסלי | לי כהן | רוני בווה | |||
2017 | חיה סימון זבלודוף | 58:11.20 דקות | עדן גירלואנצה | 58:11.50 דקות | טלי למקוף | 58:13.75 דקות |
2018 | אווה פביאן | 1:02:51 שעות | עדן גירלואנצה | 1:03:24 שעות | חיה סימון זבלודוף | 1:03:26 שעות |
2019 | אווה פביאן | 59:13.15 דקות | עדן גירלואנצה | 59:38.10 דקות | מאיה עצמון | 1:05:06.70 שעות |
2020 | אווה פביאן | 59:49.78 דקות | עדן גירלואנצה | 1:01:02.48 שעות | בקי פוזדנר | 1:02:59.08 שעות |
שחיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
2010[5] | מיכאל דמיטרייב | 55:11.60 דקות | יובל ספרא | 58:22.50 דקות | אילן ברונפמן | 59:38.10 דקות |
2011[7] | מיכאל דמיטרייב | 54:03.5 דקות | ||||
2012[6] | יובל ספרא | 54:53.15 דקות | מיכאל דמיטרייב | 54:55.65 דקות | שי טולדנו | 55:48.25 דקות |
2015 | שי טולדנו | 57:08.60 דקות | עידן מורדל | שחר רסמן | ||
2016 | ||||||
2017 | שחר רסמן | 52:03.75 דקות | עידן מורדל | 52:08.70 דקות | בר סולובייצ'יק | 52:41.20 דקות |
2018 | שי טולדנו | 56:12 דקות | יובל ספרא | 56:14 דקות | שחר רסמן | 56:17 דקות |
2019 | יובל ספרא | 54:46.90 דקות | יונתן רוסין | 54:54.35 דקות | עידן מורדל | 55:04.30 דקות |
2020 | יונתן רוסין | 55:16.80 דקות | אלון אילין | 1:01:31.85 שעות | יואב פרבר | 1:01:33.60 שעות |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל שחייה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שטיין ודימטרייב אלופי ישראל במשחה ל-15 ק"מ, באתר ynet, 1 באפריל 2011
- ^ 1 2 שחייה: דימיטרייב שלישי, צ'ארלסרוט ראשון, באתר ynet
30 במאי 2009 - ^ 1 2 שחייה במים פתוחים: דמיטרייב פספס ארד באילת, באתר nrg
8 במאי 2010 - ^ מים פתוחים: דימיטרייב וספיר אלופי ישראל, באתר וואלה, 21 בנובמבר 2009
- ^ 1 2 שחיה במים פתוחים: דמיטרייב ופינסלי הם אלופי ישראל, באתר וואלה, 12 בנובמבר 2010
- ^ 1 2 יובל ספרא זכה באליפות ישראל בשחייה מים פתוחים, באתר וואלה, 30 במרץ 2012
- ^ אורן אהרוני, מים פתוחים: מדליה היסטורית לישראל, באתר ynet, 10 בספטמבר 2011