ברקוד

Wikipedia בברקוד על פי תקן 128B

ממה מורכב ברקוד: 12 או 13 ספרות - כל אחת מורכבת משבעה פסים דקים ; שחור - 1, לבן - 0. שלושה קווי guard - מורים על כיווניות הקריאה. סיפרה שמאלית - סוג הברקוד (0 - סטנדרטי, 2 - משקל, 3 - פריט בית מרקחת, 4 - פריט משקל), סיפרה ימנית - סיפרת ביקורת. בתמונה מוצגים בצד שמאל וימין קודי הספרות, על פי רצף של שבעה ספרות 0 או 1 המקבילות לקווים הדקים. בתחתית התמונה החישוב של סיפרת הביקורת.

בַּרְקוֹד (מאנגלית: Barcode; בעברית: קוֹד קַוִּים) הוא קוד מסחרי שבאמצעותו מיוצגות ספרות או אותיות בדמות סדרת קווים ישרים ומקבילים. הקוד מוטבע על מוצרים ומכיל בתוכו רצף של ספרות, אותיות או סימנים. את הברקוד ניתן לקרוא באמצעות סורק ברקוד ייעודי שמתרגם את הקווים למספרים או אותיות שהמחשב מכיר. סורק הברקוד הוא אמצעי קלט למחשב בדיוק כמו מקלדת ונועד לחסוך בהקלדות ולמנוע טעויות הקלדה. את רוב סורקי הברקוד ניתן לחבר גם למכשירים ניידים כגון מסופונים שלפעמים מגיעים עם סורק ברקוד מובנה. המידע המתקבל מסריקת הברקוד מגיע מהתוכנה המותקנת במחשב או מסופון שלפי הקוד המוזן מהסורק שולפת את המידע הרלוונטי.

הברקוד הומצא על ידי ג'וזף וודלנד וברנרד סילבר בשנת 1948, ועל בסיסו פותח בשנת 1971, על ידי ג'ורג' לורר מחברת IBM, קוד המוצר האוניברסלי המופיע על מוצרי צריכה רבים.

כאמור הברקוד הומצא כדי לחסוך בהקלדות חוזרות של קודים ארוכים ובכדי למנוע טעויות הקלדה. לרוב משתמשים בברקודים בעמדות מכירה בחנויות, במחסנים ובזיהויי מספרי מסמכים (כמו מרשמי תרופות). הברקוד משמש גם מערכות אוטומטיות ממוחשבות במחסני ענק לזיהויי מוצרים ומיקומם.

סוגי ברקוד

יש חלוקה לשני סוגים עיקריים של ברקוד:

• ברקוד חד-ממדי (בו הברקוד מייצג בדרך כלל 8–20 ספרות ואותיות)
• ברקוד דו-ממדי (בו הברקוד מייצג כמות נכבדה של נתונים, בדרך כלל עשרות ומאות תווים)

כל סוג ברקוד מאופיין על ידי תקן המגדיר את ה"שפה" בה כתוב הברקוד.

תקנים נפוצים הם: code 39 ,code 128 ,EAN ,UPC, ועוד. תקן EAN נפוץ מאוד בתחום הקמעונאי (חנויות), ומאפשר לשמור על מספור ייחודי לכל פריט ופריט בכל העולם.

ברקוד EAN

מבנה EAN

בשיטה EAN (ר"ת European Article Number) אין אותיות, אלא רק 12 קבוצות של קווים המייצגים ביחד 12 או 13 ספרות. משני צידי הברקוד ישנם שני זוגות קווים תוחמים, שמטרתם להבהיר לקורא הברקוד היכן הברקוד מתחיל והיכן מסתיים כך שניתן גם לסרוק את הברקוד כשהוא הפוך. באמצע הברקוד ישנו זוג קווים תוחמים נוסף שמטרתו לחצות את הברקוד לשני חלקיו המקודדים בצורה שונה. כל ספרה מיוצגת על ידי רצף של שבעה קווים דקים לבנים - 0, או שחורים - 1. לכל ספרה קיימות שתי אפשרויות (שני רצפים שונים) לקידוד ובנוסף הקידוד מימין ומשמאל לקווי האמצע שונה (למעשה הקידוד בכל צד מהווה כעין כתב ראי לצד שכנגדו).

משמעות המספרים בקוד EAN

השיטה האירופית (EAN13) מורכבת מ-13 ספרות: 3 ספרות לזיהוי מדינה, 5 ספרות לזיהוי יצרן, 4 לזיהוי המוצר וספרה נוספת לביקורת. זו השיטה הנהוגה בישראל, והקוד של מדינת ישראל הוא '729'.

השיטה האמריקנית (UPC-A) מורכבת מ-12 ספרות ואם קוראים אותה בצורה האירופית אזי מתקבל קוד בעל אורך של 13 ספרות כשהספרה הראשונה היא '0'.

כללים בהדפסת קוד EAN

מכיוון שתקן ברקוד זה פותח לשימוש רשתות השיווק, הוא כולל גם כללים בנוגע לקריאות שלו לתועלת קוראי הברקוד בחנויות.

1. רוחב הברקוד: רוחבו של הברקוד נובע מעובי הקווים. רוחב הקו הבסיסי הוא 0.33 מ"מ וניתן להקטינו עד פי 0.8 ולהגדילו עד פי 1.15. כיווץ או מתיחה מעבר לכך אינם תקינים ויגרמו לבעיות בקריאה.

2. גובה הברקוד: הגובה שנקבע לברקוד עם רוחב קו בסיסי (לעיל) הוא 25.9 מ"מ. כאשר מכווצים או מותחים את הברקוד יש לשמור על הפרופורציות שלו.

3. שטח "שקט": משני צידי הברקוד יש להשאיר שטח נקי מהדפסה. רוחבו של שטח זה אמור להיות פי תשעה מרוחב הקו הבסיסי של הברקוד.

הקצאת קודים EAN

כדי למנוע כפילויות, הקצאת מספרי ברקוד לחברות נעשית על ידי ארגוני תקינה - אמריקאי ואירופי. מועצת הקוד האחיד - UPC בדייטון שבאוהיו - אחראית להנפקת קודים בארצות הברית ובקנדה, והתקשרות המספור האירופית, ה-EAN שבבריסל, אחראית להנפקת קודים ב-98 מדינות ברחבי העולם (נכון ל-2004), באמצעות שלוחות מקומיות. השלוחה הישראלית של EAN היא "האגודה לקידוד המוצר".

קוד QR

ערך מורחב – קוד QR

קוד QR לדוגמה

קוד QR (מאנגלית: Quick Response Code) הוא בר-קוד ריבועי, שבו מקודד מידע טקסטואלי בצורה גרפית-ויזואלית. הקוד הומצא ביפן, בשנת 1994, על ידי דנסו, חברה בת של קונצרן טויוטה, כקוד לפיענוח מהיר, ושימש תחילה לקידוד חלפים, לשם פיענוח על ידי רובוטים בפסי ייצור. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 נפוץ השימוש בקוד בכל העולם, וטלפונים חכמים הפכו לאמצעי הקלט העיקרי של הקוד. טלפונים חכמים קוראים את הקוד באמצעות המצלמה הנכללת בהם.

קוד QR בנוי כריבוע שבשלושה צדדיו נראים בבירור שלושה ריבועים קטנים המשמשים כעוגנים. בין הריבועים עובר קו מקווקו הקשה לזיהוי בעין אנושית, וריבוע נוסף קטן יותר מצוי פנימה יותר בקוד מול שלושת הריבועים. אמצעים גרפיים אלו מאפשרים למכשיר שסורק את הקוד לזהות את הקוד, ואת כיוון קריאתו. בצמוד לריבועים הגדולים מקודדת גרסת הקוד. מספר הגרסה משליך על מספר השורות בקוד ועל כמות המידע שניתן לקודד בו.

לקוד QR תכונות מיוחדות נוספות, לעומת ברקוד רגיל:

• מספר התווים הגדול שהקוד יכול להכיל (עד 2,000) מאפשר שמירה והצגה של מידע בלי צורך לפנות למערכת ממוחשבת כל שהיא. זאת לעומת ברקוד פשוט שמכיל רק מספר מזהה (מספר זהות, מספר קטלוגי וכיוצא בזה) והמידע עצמו על הפריט נשלף מבסיס נתונים.
• קוד QR מאפשר לכתוב את תוכנו פעמיים, והדבר מהווה בקרה לשלמות הנתונים או השלמה למצב של מחיקה/טשטוש של הקוד.

QRPedia

QRPedia זו מערכת שקוראת קוד QR, מזהה את השפה של המכשיר הסלולרי הקורא, ומציגה אוטומטית את דפי ויקיפדיה בשפה של המכשיר.

קריאה (סריקה)

בגלל הטכנולוגיה ש"קוראת" ברקוד, הפעולה נקראת גם "סריקה". ישנם שלושה סוגים של קוראי ברקוד:

• לייזר: קורא ברקוד שולח אלומת לייזר, שבאמצעותה הוא קורא את הקווים וממיר אותם לספרות.
• CCD: קורא ברקוד מאיר את הברקוד באור אדום, מפענח את התמונה המוחזרת מהברקוד, וממיר אותה לתוכן.
• Imager: קורא ברקוד מצלם את הברקוד, מפענח את התמונה, וממיר אותה לתוכן. בשיטה הזו ניתן גם לפענח ברקוד על ידי הטלפון החכם שבו הותקנה אפליקציה מתאימה שנעזרת במצלמת הטלפון.

הדפסה

אף שישנן תוכנות ייעודיות להדפסת תוויות ברקוד, כיום ניתן להדפיס בקלות תוויות ברקוד באמצעות פונט ברקוד, שממיר רצף ספרות ואותיות לברקוד. וזאת כל עוד ומדובר בברקודים מסוגים "פשוטים", אשר בהם כל תו, ספרה, או זוג ספרות מיוצגים תמיד על ידי אותו רצף של תווים, לדוגמה קוד 39 או INT25. בברקודים כדוגמת EAN13 וקוד 128 (שנחשב לקוד היעיל והאמין ביותר) יש צורך להשתמש בנוסחאות המרה בין המידע שרוצים לקודד לרצף התווים בפונט. בנוסף יש צורך בחישוב ספרת ביקורת בקוד EAN, ובחישוב (מסובך אף יותר) של תווי בקרה ומעבר בקוד 128.

ראו גם

• GUID

קישורים חיצוניים

• האגודה לקידוד המוצר בישראל (ממ"י)
• גופני ברקוד חופשיים מאתר dafont
• מרגלית פוקס, מת ג'וזף וודלנד, ממציא הברקוד, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2012
• צח יוקד, 50 שנה לברקוד, ההמצאה ששינתה את חוויית הקנייה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2024
• הסבר ודוגמאות לסוגי הברקודים השונים הקיימים בעולם, והיכולות שכל אחד מהם מספק
• מי המציא את הברקוד?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
• ברקוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)