יהודה בן אלעזר
| מקום פעילות | כאשאן, האימפריה הספווית |
|---|---|
| השתייכות | יהדות רבנית, אריסטוטליות |
| תחומי עיסוק | פילוסופיה, רפואה, אסטרונומיה |
| חיבוריו | "חובת יהודה" |
| תפקידים נוספים | דיין |
  | |
רבי יהודה בן אלעזר (ריב"א) היה רופא ופילוסוף יהודי-פרסי בן המאה ה-17 שפעל בעיר כאשאן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא רבות ידוע על חייו של רבי יהודה בן אלעזר. אביו, רבי אלעזר, כנראה היה אחד ממנהיגי הקהילה היהודית של העיר כאשאן (במרכז איראן), וכנראה אולץ להתאסלם ביחד עם כל שאר בני הקהילה בזמן רדיפות מצד השאה עבאס השני בן השושלת הספווית שנמשכו בין השנים 1656-1662. רדיפות אלה מתוארות בכרוניקה של באבאי בן לוטף. כעבור השנים הקהילה הורשתה לשוב ליהדותה.
ידוע שר' יהודה בן אלעזר שימש כרב ודיין בכאשאן, ובמקצועו היה רופא. שלט בשפות עברית, ארמית, פרסית, פרסית יהודית וערבית. הוא חיבר מספר חיבורים בנושאים מגוונים ומתוכם רק חלק שרדו; מאמר אחד שחובר בשנת 1660 דן ברפואה, מאמר שני הוא חיבור על אסטרונומיה בפרסית יהודית (1665), מאמר שלישי קצר עוסק ביין ומאמר רביעי שנקרא "תמסאל-נאמה" (ספר האלגוריות) על מוסר.
ספרו החשוב והידוע ביותר של ר' יהודה בן אלעזר הוא חיבורו הפילוסופי בפרסית יהודית "חובות יהודה", שעוסק באריכות בסוגיות החשובות של הפילוסופיה היהודית. על פי פרופ' דוד ירושלמי, הלשון הפרסית שבה משתמש ריב"א בחיבור זה היא לשון הפרוזה הפרסית הקלאסית המלומדת במיטבה. פרקי הסיום של הספר כתובים בעברית, אך שאר החיבור כתוב בפרסית יהודית, מתוך כוונה שהוא יהיה קריא עבור כמה שיותר מבני הקהילה.
על תוכן הספר כתב פרופ' ירושלמי:
הקורא אינו יכול שלא להתפעל מעומק למדנותו ושליטתו האנציקלופדית של ריב"א בתחומים שונים ומגוונים וביניהם כל ספרי המקרא, משנה, תלמוד, מדרש, קבלה, הגות, תורת חז"ל ופרשנות יהודית וכן ענפי מדע והשכלה של תקופתו ובהם רפואה, אנטומיה, הנדסה, מתמטיקה, אסטרונומיה, כימיה, לוגיקה, בלשנות, אטימילוגיה, ספרות, שירה ועוד. מידע עשיר זה שזור ומעובד בטקסט שבארגונו ובמגמתו היסודית הוא הגותי, ספקולטיבי ואפולוגטי, ומטרתו להוכיח שתורת ישראל (התורה בכתב ובע"פ) והדת היהודית הינן רציונאליות במהותן ועולות בקנה אחד עם דרישות השכל וההגיון.[1]
ריב"א מתבסס ב"חובות יהודה" על מקורות מגוונים, ובעיקר יהודיים, אך התפישה הכוללת מושתת על יסודות אריסטוטליים, כפי שיסודות אלה הובנו בעולם המוסלמי והיהודי בימי הביניים.
ספר "חובת יהודה" יצא לאור בתרגום לעברית על ידי פרופ' אמנון נצר בשנת 1995. שאר כתביו של ריב"א עודנם בכתב יד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "חובות יהודה" לרבי יהודה בן אלעזר, מתרגם ומהדיר: אמנון נצר, הוצאת יד בן צבי והאוניברסיטה העברית, 1995.
- Moreen, Vera B., 'A Seventeenth Century Iranian Rabbi’s Polemical Remarks About Jews, Christians, and Muslims, in Safavid Iran and Her Neighbors, ed. Michel M. Mazzoui (Salt Lake City: University of Utah Press, 2003).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד ירושלמי, הספרות הפרסית יהודית וספר "חובות יהודה", פעמים 67, אביב תשנ"ו, עמ' 149-160.
- אמנון נצר, הספרות של יהודי פרס, פעמים 13, תשמ"ב 1982, עמ' 19-5
- Dalia Yasharpour; Vera B. Moreen. "Judah ben Eleazar." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2013.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד ירושלמי, הספרות הפרסית יהודית וספר "חובות יהודה", פעמים 67, אביב תשנ"ו, עמ' 149-160.