גלעד (כתב עת)
גלעד הוא כתב עת (נקרא גם מאסף) לתולדות יהודי פולין ותרבותם. כתב העת יוצא אחת לשנתיים (דו-שנתון) ומתפרסם על ידי המכון לחקר תולדות יהדות פולין ויחסי ישראל-פולין, המרכז לחקר התפוצות על שם גולדשטיין-גורן, אוניברסיטת תל אביב.
על כתב-העת
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלעד הוא כתב עת ייחודי בכך שהוא דו-לשוני בפרסום מאמרים בחקר יהדות פולין. באתר המכון הוא מכונה 'ספינת הדגל' של המכון לחקר תולדות יהדות פולין ויחסי ישראל-פולין, ובהיותו היחיד מסוגו שמפרסם מחקרים בעברית ובאנגלית, הוא זוכה למוניטין ויוקרה בינלאומיים"[1]. בחלקו העברי מכיל כתב העת מאמרים של חוקרים בתחום היהדות, תעודות היסטוריות עם טקסט מלווה ומאיר, דיונים, הספדים לחוקרים שנפטרו לאחרונה, רשימות ביבליוגרפיות, ביקורות על ספרים וכדומה. החלק האנגלי מכיל גם הוא מחקרים מקוריים, דיונים ותעודות בשפה האנגלית. שני החלקים מכילים חומר מקורי, שזוהי הופעתו הראשונה.[2]
תולדות כתב העת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות המאורעות בשנת 1968 בפולין הקומוניסטית, הגיעו לארץ יהודים רבים מפולין, וביניהם מספר חוקרים שעבדו באקדמיה.[3]
"גלעד" הוקם בעקבות הסכם שנחתם בשנת 1970 בין המכון לחקר התפוצות של אוניברסיטת תל אביב, לבין הפדרציה העולמית של יהודי פולין. הפדרציה הבטיחה בהסכם לממן שורה של פעולות הקשורות לחקר תולדות יהודי פולין. ביניהן: איסוף חומר ארכיוני וספרייתי, הענקת מלגות מחקר לחוקרים צעירים וותיקים, פרסום מחקרים והפצתם והקמת קתדרה לחקר תולדות היהודים בפולין. האוניברסיטה, מצדה, התחייבה להקים מסגרת אקדמית בשם "גלעד: אגודה לחקר תולדות היהודים בפולין מיסודן של אוניברסיטת תל אביב והפדרציה העולמית של יהודי פולין.[2]
על ניהול האגודה הופקד שלמה סימונסון מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ואילו אריה טרטקובר היה הנציג מטעם הפדרציה
הוצאת כתב העת "גלעד" הייתה אחד מביטויי ההסכם. כעורך ראשון התמנה משה מישקינסקי, והכרך הראשון יצא לאור בשנת תשל"ג (1973) ונקרא: "גלעד: מאסף לתולדות יהדות פולין". עד עתה יצאו 25 כרכים.
מישקינסקי ערך את גלעד עד שנת 1985. עמנואל מלצר ודוד אנגל החליפו אותו. עם פרישתו של מלצר התמנה דוד אנגל לעורך הראשי של גלעד עד שנת 2016. בשנים 2016-1997 שימשו כעורכי משנה מרקוס זילבר, דוד אסף, אלחנן ריינר, אדם טלר ואבנר הולצמן. החל משנת 2016 התמנה גרשון בקון לתפקיד העורך הראשי.[2]
מבחר מאמרים שפורסמו בגלעד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלחנן ריינר, עליית "הקהילה הגדולה" - על שורשי הקהילה היהודית העירונית בפולין בעת החדשה המוקדמת, גלעד, כר' כ'
- דוד אסף, "החדשות הטובות", הזייה משיחית בקרב חסידים בוולין, גלעד, כר' כ'
- שמואל ורסס, האישה בחצר החסידית בראי ספרות המתנגדית והסאטירה המשכילית, גלעד, כר' כ"א
- דוד אנגל, ההשפעה הפוליטית של יהדות העולם בעיני משרד החוץ הפולני, דצמבר 1940 (תעודה), גלעד, כר' כ"ד
- אבנר הולצמן, אורי ניסן גנסין בוורשה: תחנה ראשונה ותחנה אחרונה, גלעד, כר' כ"ד
- אסף קניאל, על מלחמה ושמירת מצוות, וילנה 1914–1922, גלעד, כר' כ"ד
- אלה באואר, אנחנו יהודי פולין נסתדר עם הפולנים שלנו, גלעד, כר' כ"ה
- Apart: Polish-Jewish Relations in Communist Poland ,Ewa Koźmińska-Frejlak and Gabriel N. Finder, גלעד, כר' כ"ה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גלעד- אתר האינטרנט הרשמי של גלעד (באנגלית)
- גלעד: מאסף לתולדות יהדות פולין בספריית סוראסקי, אוניברסיטת תל אביב
- המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתב העת גלעד, המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן
- ^ 1 2 3 מידע שהוסיף פרופ' דוד אנגל, עורכו של "גלעד" בשנים 2016-1985; וראו גם "פתח דבר", גלעד, כר' כ"א, ובחלק האנגלי, עמ' 16-15
- ^ ראו ערך יהדות פולין, בסעיף: פולין הקומוניסטית: "במרץ 1968, במסווה של מערכה נגד הציונות, החל מסע אנטישמי מאורגן בפולין שבמהלכו פוטרו יהודים ממשרות ממשלתיות, ומן הצבא, המפלגה, האוניברסיטאות ואמצעי התקשורת ואזרחותם נשללה. אלפי יהודים עזבו את פולין בעקבות כך, והקהילה חוסלה כמעט לחלוטין"