נחמיה ברוש

נחמיה ברוש

נחמיה ברוש, 1956
לידה	1913 האימפריה הרוסית
פטירה	18 בספטמבר 2007 (בגיל 94 בערך) ישראל
תאריך עלייה	1923
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1929–1957 (כ־28 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
מפקד חטיבת כרמלי מפקד חטיבת קרייתי דובר צה"ל
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול   מלחמת העצמאות   מלחמת סיני
תפקידים אזרחיים
מנהל המרכז הישראלי לניהול.

נחמיה ברוש (בורשטיין) (1913 - 18 בספטמבר 2007) היה חבר מנגנון הקבע של "ההגנה", קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, כיהן כדובר צה"ל במהלך מלחמת סיני.

ביוגרפיה

ברוש נולד ברוסיה, אחד משלושה ילדיהם של יפה ומרדכי בורשטיין. אחותו רוני הייתה לימים רעייתו של אברהם שטרן. עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1923, למד בגימנסיה הריאלית בירושלים והנדסה אזרחית בטכניון.

ב-1929 הצטרף לארגון "ההגנה", היה פעיל ומדריך בגדנ"ע. ב-1937 השתתף בקורס מפקדי מחלקות ח' של ההגנה בג'וערה, יחד עם יגאל אלון ומשה דיין. בתקופת המרד הערבי הגדול שירת כמפקד יערות הכרמל. בהמשך שירת כקצין גדנ"ע בירושלים ומפקד גדוד חי"ש בעיר בשנים 1941 עד 1944. היה נציג ההגנה בפנייה לאברהם (יאיר) שטרן, מפקד ארגון הלח"י. אחותו של ברוש, רוני, הייתה נשואה לשטרן, ברוש הציע לו לקבל מסתור של ההגנה אך נענה בסירוב. עבר למחוז תל אביב של ההגנה ושירת כראש מטה המנהלה, בתפקיד זה שירת בליל וינגייט כאחראי על הצד הלוגיסטי. במלחמת העצמאות היה סגן מפקד המחוז. לאחר המלחמה מונה לעמוד בראש ועדת חקירה לבדיקת נפילת ניצנים שהמליצה לטהר את שמם של אנשי היישוב.

בנובמבר 1949 מונה למפקד מחוז חיפה וחטיבת כרמלי וב-1951 למפקד מחוז תל אביב וחטיבת קרייתי. ביוני 1955 מונה לדובר צה"ל, בתקופתו בתפקיד נקבע כי יכלול גם את האחריות על יחסי הציבור של מערכת הביטחון ומשרד הביטחון. הוא שירת בתפקיד עד נובמבר 1957, כולל במהלך מלחמת סיני.

לאחר שחרורו מצה"ל עבד בנציבות שירות המדינה, היה אחראי על עובדי מערכת הביטחון, ראש לשכת הדרום, מנהל לשכות תל אביב וחיפה והמשנה לנציב השירות.

היה ממקימי שכונת צהלה בתל אביב, זכה לאות יקיר העיר ב-1995. היה ממייסדי "צוות - ארגון גמלאי צה"ל", ב-1960. ניהל את המרכז הישראלי לניהול.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחמיה ברוש בוויקישיתוף

• אורי דרומי, הדובר שהעדיף לשתוק, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2007