סטוקהולם
| |||
 | |||
| מראות העיר סטוקהולם | |||
| מדינה |
 שוודיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז סטוקהולם | ||
| חבל ארץ | סדרמנלנד (אנ') ואופלנד | ||
| ראש העיר | קארין וונגורד | ||
| שפה רשמית |
שוודית  | ||
| תאריך ייסוד | 1252 | ||
| על שם |
גזע, איון | ||
| שטח | 377.30 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 984,748 (31 בדצמבר 2022) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,415,140 (2023) | ||
| ‑ צפיפות | 5,200 נפש לקמ"ר (2023) | ||
| קואורדינטות | 59°21′N 18°04′E / 59.350°N 18.067°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.stockholm.se | |||
  | |||
סְטוֹקְהוֹלְם (נכתב גם שׂטוקהולם; בשוודית: Stockholm, IPA: [ˈstɔkːˈhɔlm], ⓘⒾ) היא העיר הגדולה ביותר בשוודיה ועיר בירתה. בעיר ממוקמים מבני הציבור השוודים החשובים, הפרלמנט ומשכנו הרשמי של המונרך השוודי.
סטוקהולם היא המרכז הכלכלי והפוליטי בשוודיה מאז המאה ה-13. מחוז סטוקהולם הוא הגדול באוכלוסייתו בשוודיה, ואחד הקטנים מבחינת שטחו. בסוף 2011 התגוררו בעיר 871,952 תושבים, ובשטחה האורבני, כולל פרוורים, 1,372,565 תושבים. באזור המטרופוליטני של שטוקהולם מתגוררים כשני מיליון וחצי תושבים. מיקומה האסטרטגי על מספר איים בחלקה המזרחי של שוודיה, במקום המפגש של אגם מלארן עם הים הבלטי, הביא לה לאורך השנים חשיבות היסטורית גדולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזכורה המוקדם ביותר של סטוקהולם בכתב הוא משנת 1252, כשמכרות ברסלאגן הפכוה לאתר חשוב של סחר בברזל. ההערכה היא כי שם העיר מורכב מהמילה סטוק, שפירושה קורת עץ, או ממילה גרמנית זהה שפירושה ביצור; ומהמילה הוֹלְם שפירושה איון, המיוחסת בדרך כלל לאיון הֵלְיֵאַנְדְסְהוֹלְמֶן. היישוב הראשון נבנה, עם זאת, על האי סטָדסהולמן - שעליו עומדת העיר העתיקה של היום. לפי הכתובים השוודיים, העיר נבנתה על ידי בירגר יארל, במטרה להגן על שוודיה מפלישות ימיות של ציי מדינות אחרות, וכדי למנוע את בזיזתן של ערי מפרץ מלארן כדוגמת סיגטונה.
ימי הביניים עד שחר העת המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר העתיקה (בשוודית – Gamla Stan) נבנתה כולה על האי המרכזי, "אי-העיר" (Stadsholmen), שגודלו כ-700 על 650 מטר, הסמוך להלייאנדסהולמן; ועל האי הסמוך לו, רידארהולמן,[1] בין השנים 1300 ו-1500, והיא משמרת את סגנון ימי הביניים של רחובותיה. חשיבותה של העיר גדלה הודות לסחר הבלטי של ברית ערי הנזה; סטוקהולם פיתחה קשרים כלכליים ותרבותיים חזקים עם הערים ליבק, המבורג, דנציג, ויסבי, רבאל, וריגה במהלך תקופה זו. בין 1296 ו-1478 היו חברים במועצת העיר של סטוקהולם כ-24 אנשים, מחציתם נציגי ברית הנזה.
יתרונותיה הכלכליים והאסטרטגיים של העיר הפכו אותה לגורם מרכזי ביחסים בין המלכים הדנים של איחוד קאלמאר ותנועת העצמאות הלאומית שהתעוררה בשוודיה במאה ה-15. כריסטיאן השני, מלך דנמרק הצליח להיכנס לסטוקהולם בשנת 1520. ב-8 בנובמבר אותה שנה התבצע בעיר טבח רצחני שנודע כמרחץ הדמים של סטוקהולם. אירוע זה הוביל למרידות גדולות אף יותר, שבסופו של דבר הביאו לפירוקו של איחוד קאלמאר. לאחר הכתרתו של גוסטב ואסה ב-1523, ועם הקמתה של ממלכה עצמאית בשוודיה, החלה אוכלוסיית סטוקהולם לצמוח, ובשנת 1600 התגוררו בה כ-10,000 תושבים.
במאה ה-17 עלתה שוודיה והפכה לאחד הכוחות הגדולים באירופה, ואיתה צמחה גם העיר. בין 1610 ו-1680 גדלה אוכלוסיית העיר פי שישה. ב-1634 הפכה סטוקהולם לבירתה הרשמית של האימפריה השוודית. חוקי מסחר נוצרו בעיר והעניקו לה מונופול מהותי על הסחר בשוודיה ובסקנדינביה כולה, וכמו כן גם על סחר החוץ.
מהמאה ה-18 עד היום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1697 כמעט שכילתה שרפה את כל ארמון המלוכה, שנודע כ"טירת שלושת הכתרים". בין 1713 ו-1714 נפגעה העיר מן המגפה השחורה. לאחר סיומה של המלחמה הצפונית הגדולה, והשמדתם של חלקים שלמים של העיר, סטוקהולם החלה להתדרדר. הגידול באוכלוסייה ובכלכלה האטו. אך למרות זאת, העיר נותרה המרכז הפוליטי בשוודיה, והמשיכה להתפתח תרבותית תחת הנהגתו של המלך גוסטב השלישי. בניין האופרה המלכותית הוא דוגמה אדריכלית מתקופה זו. מאוחר יותר באותה המאה, הושלמה בנייתו של ארמון המלוכה של סטוקהולם במיקום המקורי בעיר העתיקה, בתכנונו של ניקודמוס טסין הצעיר - הארמון, מיצירות הבארוק הבולטות בסקנדינביה, משמש עד היום כמעונו הסמלי של המלך.
במחציתה השנייה של המאה ה-19, שבה סטוקהולם להיות מרכז כלכלי אזורי. בעיר החלו להופיע תעשיות חדשות, וסטוקהולם הפכה למרכז של מסחר ושירותים, כמו גם למרכז גדול עבור שוודיה עצמה. אוכלוסיית העיר צמחה באופן דרסטי במהלך אותה תקופה, בעיקר בשל ההגירה המסיבית אליה. בסוף המאה, פחות מ-40% מתושבי העיר נולדו בה. ההתיישבות הורחבה אל מחוץ לגבולות העיר המקוריים. מספר מוסדות מדעיים קמו בעיר, כמו מכון קרולינסקה ותערוכת האמנות והתעשייה של סטוקהולם.
ההגדרה הגאוגרפית של "סטוקהולם" השתנתה במשך הזמן. בשלהי המאה ה-18, העיר הכילה פחות משטח מרכז העיר כיום, כ-35 קילומטרים רבועים. בעשורים שלאחר מכן נוספו לה מספר אזורים מסביבה. גבולה המוניציפלי העדכני של סטוקהולם הוגדר רק בשנת 1971 - מקרה חריג הוא המקרה של העיירה האנסטה, שנרכשה על ידי עיריית סטוקהולם מידי עיריית סולנטונה בשנת 1982.
במהלך המאה ה-20 הפכה סטוקהולם לעיר מודרנית, עתירת טכנולוגיה, מתקדמת ומגוונת מבחינה אתנית. מבנים ישנים רבים נהרסו או נסגרו, כמו המחוז ההיסטורי קלארה, והוחלפו במבנים חדישים ומודרניים. במהלך המאה עברו תעשיות רבות שינוי, והחליפו את עבודת הידיים הקשה בטכנולוגיה מתקדמת. העיר המשיכה להתרחב ולהתפתח, והוקמו בה רבעים חדשים, כמו רינקבי וטנסטה, שאחדים מהם מאוכלסים ברובם במהגרים שבאו אל העיר מרחבי העולם.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטוקהולם ממוקמת על חופה המזרחי של שוודיה, במקום המפגש של האגם מלארן עם הים הבלטי. את חלקה המרכזי של העיר מהווים 14 איים, שהם למעשה קצהו המערבי של ארכיפלג גדול המשתרע לחופה המזרחי של העיר ומגיע עד פינלנד. מרכז העיר הגאוגרפי ממוקם ממש על המים, על מפרץ בשם רידארפיארדן ("בריכת האבירים"), שהוא שלוחה של אגם מלארן שדרכה זורמים מי האגם מזרחה אל סַאלְטְכֶן (Saltsjön - "הים המלוח") שבתורו מפריד בין העיר ובין הים הפתוח. בין שניהם, בתווך, יושבת העיר העתיקה או בשמה גמלה סטאן, שבנויה על האי סטָדסהולמן.
מרכז סטוקהולם של ימינו בנוי על שני חלקים עיקריים, כשהדרומי הוא גמלה סטאן והצפוני הוא נורמאלם, וביניהם מפריד מצר ים המקשר את רידארפיארדן עם סאלטכן. בליבו של המצר, בין חלקי העיר, שוכן האי הקטן הלייאנדסהולמן, עליו נמצא בניין הפרלמנט השוודי – הריקסדאג. הגשרים המחברים בין החלקים השונים, וצריחי הכנסיות, הם שמתווים את נופה של סטוקהולם ואת קו הרקיע שלה. סביב למרכז העיר שכונות רבות עתירות גנים, חלקן על איים, שביניהם שטות ספינות. סטוקהולם מתחלקת בצורה גסה לדרום ולצפון, כלומר החלקים שמדרום לגמלה סטאן ולרידארפיארדן ואלו שמצפון להם. לאורך החלק הדרומי נמתח מצוק העתק, שמשווה לשכונות הדרומיות גובה דרמטי ביחס לאלו הצפוניות, הנמוכות. מבחינה סטטיסטית מחולקים רובעי העיר ל"עיר הפנימית", "מערב" ו"דרום" (ראו בהמשך). בין החלקים, ובתוכם, עשרות גופי מים.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים בסטוקהולם הוא אקלים ממוזג, יבשתי-לח. בשל קו הרוחב הצפוני מאוד בו יושבת העיר, האקלים בה משתנה במידה רבה לפי עונה, והעיר נהנית מארבע עונות מובחנות, עם קיץ חמים, חורף קר ומעונן ואביב וסתיו בין צוננים למתונים. היפוך החורף מתרחש בעיר בשלהי חודש דצמבר, ואורכו של היום הוא כשש שעות, ואילו היפוך הקיץ מתרחש בשלהי יוני, והיום בסטוקהולם מתמשך לאורך של כ-18 שעות.
הטמפרטורה היומית הממוצעת ביולי היא כ-C° 18, ובינואר כ-C° 3−. טמפרטורות גבוהות, מעל C° 25, נמדדות כ-16 ימים מדי קיץ, ומספר זהה של ימים הם ימי שלג, שיורד על העיר בין נובמבר לאפריל. סך המשקעים השנתיים עומד על כ-560 מ"מ, כשהקיץ רטוב יותר מן החורף. החודשים הגשומים ביותר בשנה הם יולי ואוגוסט.
בחורף, עת האוויר קר מהמים, מתאבכים המים ועל פני האגמים נוצר ערפל-מים.
| אקלים בסטוקהולם | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | -1 | -1 | 3 | 9 | 16 | 21 | 22 | 20 | 15 | 10 | 5 | 1 | 10 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -5 | -5 | -3 | 1 | 6 | 11 | 13 | 13 | 9 | 5 | 1 | -3 | 3.6 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 39 | 27 | 26 | 30 | 30 | 45 | 72 | 66 | 55 | 50 | 53 | 46 | 539 |
| מקור: ארגון המטאורולוגיה העולמי[2] ומצפה הכוכבים של הונג קונג[3] | |||||||||||||
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנת 2019 התגוררו בעיר 974,073 תושבים, מהם כ־51% נשים ו־49% גברים.[4] באזור המטרופוליני סטוקהולם רבתי התגוררו בסוף אותה שנה 2,377,081 תושבים המהווים כ־21.5% מאוכלוסיית שוודיה כולה, על שטח של כ־1.3% מכלל המדינה ונוצר בה כ־29% מהתוצר המקומי הגולמי במדינה.[5]
המגזר היצירתי בעיר משמעותי מאד: רבים הם האמנים שבאים אליה לעבוד וליצור.
מהגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לסוף שנת 2017, כ־28.4% מתושבי סטוקהולם-רבתי נולדו מחוץ לשוודיה.[6]
| מדינת מוצא | מספר תושבים |
|---|---|
| פינלנד | 50,268 |
| עיראק | 43,393 |
| פולין | 35,319 |
| סוריה | 29,055 |
| איראן | 28,160 |
| טורקיה | 23,041 |
| גרמניה | 12,699 |
| סומליה | 11,905 |
| אריתריאה | 11,474 |
| תאילנד | 10,352 |
| יוגוסלביה | 9,448 |
| אפגאניסטן | 9,161 |
| בוסניה והרצוגובינה | 7,434 |
| נורווגיה | 7,280 |
| דנמרק | 4,242 |
אוכלוסייה לאורך ההיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית העיר משנת 1750 עד היום:
| שנה | בסטוקהולם | בכל המדינה | אחוז תושבי סטוקהולם ביחס למדינה |
|---|---|---|---|
| 1750 | 60,018 | 1,780,678 | 3.4 |
| 1800 | 75,517 | 2,347,303 | 3.2 |
| 1850 | 93,070 | 3,482,541 | 2.7 |
| 1900 | 300,624 | 5,136,441 | 5.9 |
| 1910 | 342,323 | 4,035,522 | 6.2 |
| 1920 | 419,440 | 5,904,489 | 7.1 |
| 1930 | 502,213 | 6,142,191 | 8.2 |
| 1940 | 590,503 | 6,371,432 | 9.3 |
| 1950 | 744,143 | 7,041,829 | 10.6 |
| 1960 | 808,294 | 7,500,161 | 10.8 |
| 1970 | 740,486 | 8,091,782 | 9.2 |
| 1980 | 647,214 | 8,317,937 | 7.8 |
| 1985 | 659,030 | 8,358,139 | 7.9 |
| 1990 | 674,452 | 8,590,630 | 7.9 |
| 1995 | 711,119 | 8,837,496 | 8.0 |
| 2000 | 750,348 | 8,882,792 | 8.4 |
| 2005 | 771,038 | 9,047,752 | 8.5 |
| 2007 | 788,269 | 9,127,058 | 8.6 |
פוליטיקה וממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כישות שלטונית, מנוהלת סטוקהולם כעירייה רבת-כוח בשם "הקומין של סטוקהולם" (כלומר הרשות המקומית סטוקהולם), ובמישור המחוזי היא אחת מהרשויות המרכיבות את מחוז סטוקהולם.
עיריית סטוקהולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
לחצו כדי להקטין חזרה  |
| מפת רובעי סטוקהולם |
|---|
הקומין של סטוקהולם - Stockholms Kommun היא אחת מ-290 יחידות-השיפוט השוודיות המוגדרות על ידי גבולות פוליטיים-גאוגרפיים (- קומינים), והיא הצפופה והמאוכלסת מביניהן (810,000 תושבים ב-2008). בעוד שמול המוסדות הלאומיים והחוק השוודי היא מתנהלת בשם הרשמי - קומין סטוקהולם, הרי שאת מרבית ענייניה הפנימיים מנהלת העירייה בשם החצי-רשמי, "העיר סטוקהולם" (Stockholms stad) וזוהי גם הצורה המועדפת בפי התושבים. סטוקהולם-העיר מחולקת לרבעים, שלהם מידה מסוימת של מינהל מקומי. לצורך כך מחולקת הקומין לשלושה חלקים ראשיים: העיר הפנימית (שוודית: Innerstaden), הדרום (Söderort), והמערב (Västerort). חלקים אלה מתחלקים כאמור לשכונות, והן:
| העיר הפנימית | דרום | מערב |
|---|---|---|
|
הבחירות למועצת העיר סטוקהולם נערכות אחת לארבע שנים, במקביל לבחירות הכלליות במדינה.
ראש עיריית סטוקהולם המכהנת מאז 2018 היא אנה קוניג ג'רלמיר (Anna König Jerlmyr).
מחוז סטוקהולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מחוז סטוקהולם
סטוקהולם-רבתי נמצאת במעמד של מחוז (לֵן), שגבולותיו חופפים את העיר ופרווריה עד לעומק של שטח רב צפונה, דרומה ומערבה. כנהוג על פי השיטה השוודית המחוז מחולק לרשויות מקומיות, אלו הן הקומינים, 26 עיריות אוטונומיות, שיחד מהוות את המטרופלין שקרויה סטוּרְסְטוקְהוֹלם - "סטוקהולם הגדולה". מועצת המחוז היא גוף דמוקרטי שמונה 149 חברים.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעסוקתה של רוב אוכלוסיית סטוקהולם היא בתעשייה, בה עובדים כ-85% מהתושבים. היעדרן הכמעט מוחלט של תעשיות כבדות מהעיר תורם להיותה אחת הערים הנקיות ביותר על פני כדור הארץ.
תעשיית ההיי טק מפותחת בסטוקהולם. המעסיקות העיקריות בתחום זה הן IBM, אריקסון ואלקטרולוקס. מרכז IT גדול ממוקם בקיסטה שבצפון הבירה.
סטוקהולם היא המרכז הכלכלי של שוודיה. מטות הבנקים הגדולים במדינה ממוקמים בעיר, כמו גם מטותיהן של חברות פיננסים גדולות. סטוקהולם היא גם ביתה של הבורסה לניירות ערך העיקרית בשוודיה, הבורסה של סטוקהולם (שוודית: Stockholmsbörsen). גם מטהה של חברת האופנה H&M ממוקם בעיר.
התיירות ממלאת תפקיד חשוב בכלכלת סטוקהולם. בין 1991 ו-2004 עלה מספר התיירים בעיר לשיעור של בין 4 מיליון ל-7.7 מיליון תיירים בשנה.
סטוקהולם היא אחת הערים המודעות-אקולוגית ביותר בעולם, וכלכלתה משולבת במערכת תחבורה נקייה הכוללת שבילי אופניים ותחבורה ציבורית מהמפותחות באירופה. גם תודעת המיחזור קיבלה תנופה חשובה בסטוקהולם.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת התחבורה ציבורית של סטוקהולם מורכבת מרשת מסועפת של אוטובוסים, רכבות תחתיות, רכבות פרווריות, רכבות קלות, חשמלית ומעבורות. מערכת התחבורה מאורגנת ומנוהלת על ידי חברת Storstockholms Lokaltrafik (תחבורה ציבורית לסטוקהולם רבתי) (אנ'), של מועצת מחוז סטוקהולם. התפעול ותחזוקת מערכות התחבורה הציבורית מוענקות על ידי Storstockholms Lokaltrafik למספר קבלנים. חברת MTR (אנ') מפעילה את האוטובוסים והרכבות בזיכיון משנת 2009 והתעבורה הימית במעבורות מופעלת על ידי Waxholmsbolaget (אנ').
התחבורה הציבורית בעיר פעילה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
הנוסעים בתחבורה הציבורית בעיר נדרשים לקנות כרטיס נסיעה חכם, בעלות חד פעמית, אותו יש להטעין בכסף לנסיעה. ניתן לקנות את הכרטיס, המכונה SL Access, בכל עמדות המכירה המאוישות הנמצאות בכל תחנות הרכבת התחתית והפרוורית ובחלק קטן מתחנות האוטובוסים. ניתן לקנות נסיעות בודדות, להטעין בסכום כסף, לקנות כרטיס יומי או לרכוש מנוי לתקופות של בין 3 ימים עד לשנה. ניתן לעבור בין כל אמצעי התחבורה באופן חופשי בעזרת הכרטיס עד 75 דקות מרגע התיקוף. בכל תחנות הרכבת התחתית והפרוורית נמצאים שערים (בדומה לרכבת התחתית בלונדון/פריז ובשונה מהנהוג בברלין). לא ניתן לקנות כרטיס נסיעה מנהג האוטובוס. הדרך היחידה לקנות כרטיס נסיעה ללא כרטיס ה-SL access היא באמצעות הטלפון הנייד.
לרכבת התחתית של סטוקהולם (בשוודית: Stockholms tunnelbana), שהחלה להיבנות בשנת 1944, יש שלושה קווים המסתעפים לשבעה מסלולים שונים המשרתים חלק נכבד מרחבי המטרופולין. הרשת הושלמה בשנת 1994, והקווים עוברים בחלקם מתחת למים ובחלקם מעליהם. בשנת 2017 פקדו את הרכבת 353 מיליון נוסעים.[7] מאה תחנות קיימות במערכת, מתוכן 47 תת-קרקעיות. בחלק נכבד מן התחנות ניתן מקום לאומנים והן בעצם משמשות מן גלריות פתוחות. את מערכת המטרו משלימה הרכבת הפרוורית (בשוודית: Pendeltåg), קווי חשמליות (בשוודית: Tvärbanan) ואוטובוסים. רוב החשמליות נעלמו מרחובותיה של העיר ב-1967, כחלק משינויי מערך התחבורה שנגזרו מהמעבר לנהיגה בצד ימין ועקב פיתוח רשת המטרו. הכניסה לתחנות המטרו מסומנות על ידי שלט עם האות T בעוד תחנות הרכבת הפרוורית מסומנות על ידי האות J.
מערכת האוטובוסים בסטוקהולם מהווים לרוב אמצעי תחבורה משני, המשלים את רשת הרכבות. קווי האוטובוס מחולקים ל-2 סוגים עיקריים: קווים אדומים וקווים כחולים. הראשונים משרתים קווים "רגילים" בעוד הכחולים לרוב משרתים את אזורי הפרברים. האוטובוסים עצמם מונעים על ידי ביו-דיזל ועיצובם הפנימי מאפשר נסיעה נוחה לנכים, אוכלוסייה מבוגרת ועגלות ילדים.
תחנת הרכבת המרכזית של סטוקהולם, Stockholms centralstation, השוכנת ברובע נורמאלם, היא התחנה הגדולה ביותר בשוודיה, והיא צמודה לתחנת המטרו העמוסה ביותר (T-Centralen) וכן למסוף האוטובוסים המרכזי. כל קווי המטרו מתנקזים אליה, בנוסף לקוי הרכבת הפרוורית. מתחנת הרכבת ניתן לקחת רכבות בין לאומיות לנורווגיה, דנמרק ואף גרמניה.
נמל התעופה הבינלאומי העיקרי של שוודיה, ארלנדה, נמצא בפרוור סיגטונה שבצפון העיר.
תחבורה אל שדה התעופה הבין לאומי ארלנדה וממנו יכולה להתבצע במגוון דרכים. בנוסף לקווי אוטובוס עירוניים (היוצאים מתחנת Märsta) ולתחנה של הרכבת הפרוורית המופעלת על ידי SL, מספר חברות פרטיות מפעילות שירותי הסעה מהנמל למגוון יעדים מרכזיים בעיר. קו הרכבת ארלנדה אקספרס (Arlanda Express) וחברת האוטובוסים פליגבוסרנה (Flygbussarna) הן הדרכים המהירות ביותר להגיע מהנמל למרכז העיר. קווים אלו יוצאים בתדירות ממוצעת של ארבע עד שש פעמים בשעה.
נמל התעופה בינלאומי נוסף הוא "סטוקהולם סקבסטה" (Stockholm Skavsta Airport) שעל יד ניקופינג בשוודיה, כ־100 ק"מ דרום-מערבית לסטוקהולם. המיועד בעיקר לחברות התעופה הזולות ומפעילי מטען.
מעבורות יוצאות מהנמלים סביב סטוקהולם אל כל ערי הים הבלטי, וספינות קטנות יותר מעבירות מקומיים ותיירים בין האיים השונים.
לצד כל אלה מפותחת בסטוקהולם תרבות האופניים.
ב-2007 יושם בסטוקהולם מס הגודש המוטל על כניסה ויציאה מהעיר ברכב פרטי. התוכנית שבתחילה הייתה שנויה במחלוקת, זוכה כיום לתמיכת התושבים.[8] מס הגודש הביא להפחתה בעומסים ולשיפור איכות האוויר בעיר.[9]
תנועת הרכבים מוגבלת במרכז העיר ברחובות מסוימים וכבישי אגרה נפוצים בשוודיה הן בדרכים הבין עירוניות והן בדרכים מהירות בתוך העיר.
הכביש המהיר E4 אשר מקשר בין קופנהגן בדרום לבין כל יישובי החוף המזרחי במפרץ הבוטני חוצה את העיר סטוקהולם ומשמש עורק תחבורה ראשי בה.
סטוקהולם מתהדרת ברשת מסועפת של מנהרות וכבישים תת-קרקעיים.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסטוקהולם שוכנים אתרי התרבות המרכזיים של שוודיה - בית האופרה, כנסיות עתיקות, אולמות קונצרטים ומוזיאונים רבים. עם המוסדות החשובים שמשכנם בעיר נמנים התזמורת הסימפונית של רדיו שוודיה והתזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם.
בית העירייה, מהמונומנטים המזוהים ביותר של העיר, הממוקם בפינתו הדרומית-מזרחית של האי קונגסהולמן, ובו נערך "נשף נובל" לאחר טקס חלוקת פרסי נובל בכל 10 בדצמבר.
ב-1998 בחר האיחוד האירופי את סטוקהולם ל"בירת התרבות של אירופה" למשך אותה שנה.
השכלה גבוהה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לימודים גבוהים ומחקרים בתחום המדעים החלו להתפתח בסטוקהולם במאה ה-18, עם פתיחתם של מוסדות לימודיים ורפואיים ברחבי העיר, כמו מצפה הכוכבים של סטוקהולם. לימודי הרפואה בעיר החלו בשנת 1811 עם הקמתו של מכון קרולינסקה. המכון הטכנולוגי המלכותי (שוודית: Kungliga Tekniska Högskolan) נוסד ב-1827, והוא המוסד הגדול ביותר ללימודים גבוהים בטכנולוגיה בסקנדינביה, עם כ-13,000 סטודנטים. אוניברסיטת סטוקהולם נוסדה בשנת 1878, וניתן לה סטטוס אוניברסיטאי בשנת 1960. נכון ל-2008 לומדים בה כ-52,000 סטודנטים. בסטוקהולם פועלים גם מוסדות היסטוריים רבים כדוגמת המוזיאון השוודי להיסטוריה של הטבע, והגן הבוטני "ברגיאנסקה טרדגורדן". בית-הספר לכלכלה בסטוקהולם נוסד בשנת 1909, והוא אחד מהמוסדות הפרטיים היחידים ללימודים גבוהים בשוודיה.
האוניברסיטאות הבולטות הן:
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטוקהולם היא ביתם של מועדוני כדורגל בעלי שיעור בינלאומי, ביניהם א-אי-קו סולנה ומועדון הכדורגל יורגורדן.
דיג ושיט מפותחים ביותר כפעילויות פנאי.
ב-1912 אירחה העיר את האולימפיאדה החמישית בעת החדשה.
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארמון המלוכה של סטוקהולם
- תיאטרון ארמון דרוטנינגהולם
- מוזיאון ואסה - מציג את אניית המלחמה מהמאה ה-17 שטבעה בהפלגתה הראשונה
- סקאנסן - המוזיאון הפתוח להיסטוריה שוודית
- בית העירייה של סטוקהולם
- המסגד הגדול בסטוקהולם
- בית הכנסת הגדול של סטוקהולם
- המוזיאון להיסטוריה של הטבע (סטוקהולם)המוזיאון להיסטוריה של הטבע
- המוזיאון הלאומי
הסכמי שיתוף פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיר אין ערים תאומות, אך חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם הערים הבאות:
טירנה, אלבניה
קייב, אוקראינה
קאלי, קולומביה
סרייבו, בוסניה והרצגובינה
סנקט פטרבורג, רוסיה
איסטנבול, טורקיה
פודגוריצה, מונטנגרו
רייקיאוויק, איסלנד
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סטוקהולם (בשוודית)- אתר העיר באנגלית
- אתר התיירות הרשמי
- אתר חצר המלוכה (באנגלית)
- רוית נאור, לא רק נובל: הכל על שטוקהולם, באתר nrg, 17 בדצמבר 2011
- היימיש מקנזי, PandoDaily.com, סטארט-אפ סיטי: שטוקהולם בעקבות עמק הסיליקון, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2012
- זיו ריינשטיין, שטוקהולם: החיים הבלונדיניים של השוודים, באתר ynet, 6 ביוני 2013
- שירי הדר, המקומות שחובה לראות בשטוקהולם, באתר ynet, 19 בינואר 2017
- תמירה צדקיהו-חסון, סטוקהולם – חוויה היסטורית במוזיאונים נבחרים, באתר GoTravel
- סטוקהולם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שבינתיים התאחד עם סטדסהולמן.
- ^ "Weather Information for Stockholm"
- ^ "Climatological Normals of Stockholm"
- ^ Statistiska centralbyrån - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, Folkmängd i riket, län och kommuner 31 december 2019
- ^ עמי וטורי, ככה זה נראה בשבדיה, באתר "העוקץ", 16 באוקטובר 2016
- ^ Statistiska centralbyrån - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, Utrikes födda efter län, kommun och födelseland 31 december 2017
- ^ Året i korthet - MTR, Året i korthet - MTR (בשוודית) (ארכיון)
- ^ Börjesson, Maria, Jonas Eliasson, Muriel B. Hugosson, and Karin Brundell-Freij. "The Stockholm congestion charges—5 years on. Effects, acceptability and lessons learnt." Transport Policy 20 (2012): 1-12.
- ^ Simeonova, Emilia, Janet Currie, Peter Nilsson, and Reed Walker. "Congestion Pricing, Air Pollution and Children’s Health." National Bureau of Economic Research working paper No. 24410 (2018).
| ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים | |
|---|---|
|
 בירות מדינות האיחוד האירופי
| |
|---|---|
|
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg) סטוקהולם  גטבורג | |||||||||
| 1 | סטוקהולם | סטוקהולם | 978,770 | 11 | אומאו | וסטרבוטן | 130,997 |  מאלמה  אופסלה | |
| 2 | גטבורג | וסטרה ייטלנד | 587,549 | 12 | לונד | סקונה | 127,376 | ||
| 3 | מאלמה | סקונה | 351,749 | 13 | בורוס | וסטרה ייטלנד | 114,091 | ||
| 4 | אופסלה | אופסלה | 237,596 | 14 | הודיניה | סטוקהולם | 113,951 | ||
| 5 | לינשפין | אסטרייטלנד | 165,527 | 15 | נקה | סטוקהולם | 108,234 | ||
| 6 | ארברו | ארברו | 156,987 | 16 | אסקילסטונה | סדרמנלנד | 107,593 | ||
| 7 | וסטרוס | וסטמנלנד | 156,838 | 17 | האלמסטד | הלנד | 104,573 | ||
| 8 | הלסינגבורג | סקונה | 150,109 | 18 | יבלה | יבלבורג | 103,136 | ||
| 9 | נורשפין | אסטרייטלנד | 144,458 | 19 | סדרטליה | סטוקהולם | 101,209 | ||
| 10 | ינשפין | ינשפין | 143,579 | 20 | סונדסוואל | וסטרנורלנד | 99,383 | ||