קפיצה למים מגובה
קפיצה למים מגובה היא ספורט אתגרי אשר המשתתפים בו מבצעים קפיצה למים מגבהים גדולים או קיצוניים במיוחד. הקפיצה יכולה להיעשות ממקפצה קשיחה או מצוק, כפעלול או במסגרת תחרות. בדרך כלל הקפיצה היא למי הים או לאגם.
לראשונה נכנס ענף זה למסגרת הרשמית של אליפות העולם בשחייה באליפות בברצלונה בשנת 2013. במסגרת האליפות הגברים קופצים מפלטפורמה של 27 מטר והנשים קופצות מפלטפורמה של 20 מטר. עומק הבריכה המינימלי עומד על חמישה מטרים.
בזמן הקפיצה המתחרים נדרשים להפגין אקרובטיקה באוויר וכניסה נקייה למים בסיום הקפיצה. הכניסה למים היא דרך הרגליים בגלל הסיכון הכרוך בכך. בתחרויות רשמיות מחכים לקופצים צוללנים המוודאים שהם לא נפגעו, ומחלצים אותם אם יש צורך בכך. ביצועי המתחרים מוערכים על ידי שופטים, אשר מעניקים להם ציונים. ציוני השופטים, בשילוב עם דרגת הקושי של הקפיצה, קובעים את הניקוד של כל קפיצה. את התחרות מנצח הקופץ שזכה לניקוד מצטבר הגבוה ביותר לאחר מספר קבוע מראש של קפיצות.
התפתחות שיא העולם בקפיצה למים מגובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריך | קופצת | מדינה | גובה | מקום |
---|---|---|---|---|
1982 | דבי בוצ'יה | ארצות הברית | 33.3 מטר | רומא, איטליה |
1985 7 באפריל |
לוסי וורדל | ארצות הברית | 36.8 מטר[1] | הונג קונג |
גברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריך | קופץ | מדינה | גובה | הערות | מקום |
---|---|---|---|---|---|
1983 | דנה קונז | ארצות הברית | 52.4 מטר[2] | סן דייגו, ארצות הברית | |
1985 7 באפריל |
רנדי דיקיסון | ארצות הברית | 53.2 מטר | שברים רבים ברגל שמאל[1] | הונג קונג |
1987 30 באוגוסט |
אוליבר פבר | שווייץ | 53.9 מטר[3] | שבר את הגב והיה זקוק לחילוץ | וויל-לה-לק, צרפת |
הזוכות והזוכים במדליות באליפויות העולם בקפיצה למים מגובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשים (20 מטר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
2013 | ססילי קרלטון ארצות הברית |
211.60 נקודות | ג'ינג'ר הובר ארצות הברית |
206.70 נקודות | אנה בדר גרמניה |
203.90 נקודות |
2015 | רייצ'ל סימפסון ארצות הברית |
258.70 נקודות | ססילי קרלטון ארצות הברית |
237.35 נקודות | יאנה נסטיארבה בלארוס |
233.10 נקודות |
2017 | ריאנן איפלנד אוסטרליה |
320.70 נקודות | אדריאנה חימנז מקסיקו |
308.90 נקודות | יאנה נסטיארבה בלארוס |
303.95 נקודות |
2019 | ריאנן איפלנד אוסטרליה |
298.05 נקודות | אדריאנה חימנז מקסיקו |
297.90 נקודות | ג'סיקה מקולי בריטניה |
295.40 נקודות |
2023 | ריאנן איפלנד אוסטרליה |
357.40 נקודות | מולי קרלסון קנדה |
322.80 נקודות | ג'סיקה מקוליי קנדה |
320.95 נקודות |
גברים (27 מטר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
2013 | אורלנדו דוקה קולומביה |
590.20 נקודות | גארי האנט בריטניה |
589.30 נקודות | יונתן פארדס מקסיקו |
578.35 נקודות |
2015 | גארי האנט בריטניה |
629.30 נקודות | יונתן פארדס מקסיקו |
596.45 נקודות | ארטם סילצ'נקו רוסיה |
593.95 נקודות |
2017 | סטיב לו בו ארצות הברית |
397.15 נקודות | מיכל נברטיל צ'כיה |
390.90 נקודות | אלסנדרו דה רוז איטליה |
379.65 נקודות |
2019 | גארי האנט בריטניה |
442.20 נקודות | סטיב לו בו ארצות הברית |
433.65 נקודות | יונתן פארדס מקסיקו |
430.15 נקודות |
2023 | קונסטנטין פופוביץ' רומניה |
472.80 נקודות | קאטלין פרדה רומניה |
438.45 נקודות | גארי האנט צרפת |
426.30 נקודות |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה][1]General Rules and Regulations for International Competitions