מגילת ספר
 | |
| שער הספר במהדורת ורשה ה'תרנ"ז | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יעקב עמדין  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
אוטוביוגרפיה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
דוד כהנא |
| מקום הוצאה |
ורשה |
| תאריך הוצאה | ה'תרנ"ו |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 37017 |
| הספרייה הלאומית | 990033770900205171 |
  | |
מגילת ספר הוא חיבור אוטוביוגרפי של רבי יעקב עמדין ("היעב"ץ") המתאר את הביוגרפיה של המחבר ומשפחתו, וכן היבטים ופרטים רבים מהפולמוס הגדול נגד רבי יהונתן אייבשיץ, שבמרכזו עמד רבי יעקב עמדין. אופיו וניסוחו של החיבור נותן לו ערך בלטריסטי, ומייחד אותו אף בין ספריו של רבי יעקב עמדין. הפרטים הרבים על חייו ופועליו של המחבר ותקופתו, נותנים לו ערך תיעודי רב.
הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לספר קיימת חשיבות היסטורית נודעת בשל תיאורו וסקירתו את הפולמוס הגדול נגד רבי יהונתן אייבשיץ, שבמרכזו עמד רבי יעקב עמדין. פולמוס זה הרעיש את עולם היהדות בזמנו, והותיר פילוג בין חכמי ישראל גם לאחר פטירת השניים. בספר מציין המחבר, לצד תולדות חייו, מאבקים שונים נוספים שניהל[1]. לצד תולדות חייו, הוא מציין גם את קורותיו של אביו החכם צבי. מזיכרונותיו משתקפים פרטים רבים ממאורעות התקופה[2].
חיבור יוצא דופן זה מתאר גם נושאים אינטימיים שבדרך כלל אינם מופיעים בביוגרפיות של חכמי ישראל מתקופות אלו, כגון התגברות על ניסיון "מעין של יוסף הצדיק" עם בת דודתו שהתאכסן בבית הוריה[3], בעיות בכוח גברא[4], בעיות בשלום בית עם אשתו השלישית[5], השוואת אהבתו בין אשתו הראשונה לשנייה, ועוד.
בספר מתוארת גם התעסקותו בלימודי מדעים ותחומי עניין נוספים כמדע המדינה, לימוד שפות והיסטוריה[6], ויש חוקרים המחשיבים אותו בשל כך כאחד ממבשרי ההשכלה בקרב יהדות גרמניה. יחסו ללימודי החול הללו היה מסויג. הוא התיר לעסוק בהם על מנת להשתוות לרמת ידיעותיהם של המלומדים הלא יהודים, אך עם זאת יצא בחריפות כנגד לימודי הפילוסופיה שהוא ראה ביחסם הביקורתי לעיקרי הדת איום על האמונה המסורתית.
המחבר ציין בספרו את הסיבות לכתיבת החיבור[7]:
- לזכור להודות לה' על חסדיו, וכן שבני משפחתו וצאצאיו יודו לה' על כך.
- לחזק את אלו הנעלבים והנרדפים, שיבטחו בה' שיציל אותם כפי שניצל הוא.
- הגנה מפני שונאיו שהוציאו עליו כתבי פלסתר.
החיבור נכתב במשך תקופה של למעלה מעשור, וסיום כתיבתו היה בשנת ה'תקכ"ו[8].
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזכור לחיבורו קיים כבר בסוף ספרו "מור וקציעה": ”מלחמות הריב לה' הקשה זכרתי בחיבור מגילת ספר”[9]. אולם היעב"ץ לא הדפיסו בחייו.
הספר הודפס בשלבים במספר מהדורות. לראשונה, בשנת ה'תק"ע (34 שנים לאחר פטירת היעב"ץ), הודפסו ממנו הדפים הראשונים של החיבור בתוך כתב העת המשכילי "המאסף"[10], כשהמדפיסים מתקנים בו מספר תיקונים - חלקם מוטעים[11], אך הפסקת הוצאת כתב העת הקפיאה את המשך הדפסת החיבור. דפים אלו הודפסו שוב בסוף החלק הראשון של הספר "נחלת יעקב" מרבי יעקב לורברבוים שהודפס על ידי נכדו[12].
מצב עותק כתב היד של החיבור דרדר, ובשלב מסוים הוא נעלם. מה ששרד הוא עותק בכתב יד, מתוך כתב היד המקורי, שלא ידוע מי העתיקו[13]. כתב יד זה נרכש על ידי האספן חיים מיכל מהמבורג; לאחר מותו, יחד עם כל שאר כתבי היד שבספרייתו שנרכשה על ידי הספרייה של המוזיאון הבריטי, הועבר כתב היד לספרייה הבודליינית של אוניברסיטת אוקספורד[14]. הספר הוהדר בשלמותו לראשונה בוורשה בשנת ה'תרנ"ז, על ידי דוד כהנא, 87 שנה לאחר שפורסם באופן חלקי בכתב העת "המאסף". מהדורה זו לקתה בחסרים ובשיבושים רבים, וכן בהשמטות ובצנזורים[11]. מהדורה נוספת הודפסה בשנת ה'תשט"ו[15], ועוד מהדורה אחרת בירושלים בשנת ה'תשל"ט, על ידי אברהם ביק, ואף עליה נטען כי לוקה בחסרים ובשיבושים, ואף בזיופים והוספות כוזבות[16]. מהדורה נוספת יצאה בירושלים בשנת ה'תשע"ב על ידי אברהם יעקב בומבך[17], וגם הוא עצמו השמיט דברי ריב שהיו לרבי יעקב עמדין עם גדולי דורו (כמו עם רבי יהונתן אייבשיץ), כפי שהצהיר בהקדמתו[18].
זהות מחברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב אברהם גשטטנר ערער בספרו "מגילת פלסתר" על אמינות החיבור, וטען כי חלקים ממנו מזויפים ולא נכתבו על ידי רבי יעקב עמדין בכתב היד המקורי, אלא על ידי המשכילים שהוציאוהו לאור. בייחוד טען זאת על חלקים שכוללים "דעות כוזבות, לשה"ר [לשון הרע], והשמצות נוראים ובזיונות עצומים על גדולי ישראל"[19]. אחרים שללו את הערעור וטענו להתאמה מלאה לדבריו וסגנונו של רבי יעקב עמדין בחיבורים אחרים[20]. מלבד זאת, רבי יעקב עמדין עצמו מציין באחד מספריו לחיבור בשם זה[21], וכן כותב ברמיזה ברורה דברים שבאו בהרחבה בחיבור "מגילת ספר"[22].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהדורות הספר
- רבי יעקב עמדין, מגילת ספר ורשה ה'תרנ"ז, באתר הספרייה הלאומית
- רבי יעקב עמדין, מגילת ספר - מהדורת דוד כהנא, ורשה ה'תרנ"ז, באתר אוצר החכמה
- רבי יעקב עמדין, מגילת ספר - מהדורת דוד כהנא צילום מהמקור, באתר אוצר החכמה
- רבי יעקב עמדין, מגילת ספר - מהדורת אברהם ביק, ירושלים תשל"ט, באתר אוצר החכמה
- רבי יעקב עמדין, מגילת ספר - מהדורת בומבך המצונזרת, באתר אוצר החכמה
- על החיבור
- אברהם יעקב בומבך, מבוא לספר "מגילת ספר", ירושלים תשע"ב, עמ' א' ואילך, באתר אוצר החכמה
- מנחם מנדל גולדשטיין, "ספר מגילת ספר", בתוך: עץ חיים, גיליון ח', ניו יורק תשס"ט, עמ' רל"ט ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרב אברהם שמואל יהודה געשטעטנער (ייד'), מגילת פלסתר, חיבור הטוען לזיופו של מגילת ספר, מהדורה שלישית, תשע"ה
- עקביא שמש, על הספר מגילת פלסתר, באתר "The Seforim Blog", 1 באוקטובר 2014
- יעקב יוסף שכטר (אנ'), ""מגילת ספר" מאת הרב יעקב עמדין: האמנם זיוף?", Ḥakirah (אנ') 34 (2023), עמ' ה–יז
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מגילת ספר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 878-875, באתר היברובוקס.
- ^ Chabad.co.il - פורטל חב"ד בישראל | רבי יעקב עמדין, באתר www.chabad.co.il.
- ^ רבי יעקב עמדין, מגילת ספר, ורשה תרנ"ז, עמ' 82–83, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). במהדורת בומבך הסיפור הושמט.
- ^ רבי יעקב עמדין, מגילת ספר, ירושלים תשל"ט, עמ' 63 ועמ' 277–278, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ רבי יעקב עמדין, מגילת ספר, ירושלים תשע"ב, פרק כ"ז, עמ' קצ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ד"ר אברהם שטיינברג, ספר אסיא, בתוך "ספר אסיא", ירושלם ה'תשמ"ט, עמוד 304, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ רבי יעקב עמדין, מגילת ספר, ירושלים תשע"ב, פרק עשירי, עמ' ע"ב ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ראו אצל דוד כהנא, בהערותיו, מגילת ספר (עם הערות), ורשה תרנ"ז, עמ' 212, הע' ד', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים). וראו בדברי רבי יעקב עמדין במהדורה זו עמ' י"א, קנ"ג, קנ"ז, על התאריכים השונים - החל משנת ה'תקי"ב. וראו בהקדמת המהדיר הנ"ל, עמ' 5, שתחילת החיבור הייתה לאחר התגלעות הריב בינו לבין רבי יהונתן אייבשיץ בשנת ה'תקי"א.
- ^ רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, אורח חיים, חלק א'.
- ^ קניגסברג, ה'תק"ע, עמ' ע"ט-צ"ו.
- ^ 1 2 ראו אצל אברהם יעקב בומבך, מבוא לספר "מגילת ספר", ירושלים תשע"ב, עמ' ג', באתר אוצר החכמה.
- ^ הודפס בברסלאו ה'תר"ט.
- ^ אברהם יעקב בומבך, הקדמתו לספר מגילת ספר שבהוצאתו.
- ^ אברהם שמואל יהודה געשטעגנער, מגילת פלסתר, מבוא, ענף א'.
- ^ על ידי ישראל געלבמאן, יוסף וואלדמאן ודוד צבי טוב. בתוספת "תולדות וזכרונות".
- ^ מנחם מנדל סג"ל-גולדשטיין, בתוך: אור ישראל, כרך מ"ג (שנה י"א, גיליון ג'), ניו יורק תשס"ו, אות ה', עמ' ר"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); אברהם יעקב בומבך, מבוא לספר "מגילת ספר", ירושלים תשע"ב, עמ' ג'-ד', באתר אוצר החכמה.
- ^ אברהם יעקב בומבך (מהדיר), מגילת ספר, ירושלים תשע"ב, באתר אוצר החכמה.
- ^ אברהם יעקב בומבך, מבוא לספר "מגילת ספר", ירושלים תשע"ב, עמ' ה', באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו את החיבור על כך: אברהם שמואל יהודה גשטטנר, מגילת פלסתר, ניו יורק תשע"ד, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו אצל מנחם מנדל גולדשטיין, "ספר מגילת ספר", בתוך: עץ חיים, גיליון ח', ניו יורק תשס"ט, עמ' רמ"ו ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); אברהם יעקב בומבך, מבוא לספר "מגילת ספר", הע' ט', ירושלים תשע"ב, עמ' ג', באתר אוצר החכמה. וראו עוד אצל עקביא שמש, "על הספר מגילת פלסתר", באתר THE SEFORIM BLOG.
- ^ רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, חלק א', בהשמטות.
- ^ ראו בסוף הקדמתו למור וקציעה, בעניין ראשי התיבות של ראמי"ם, ופירוט שמותיהם בחיבור מגילת ספר, ירושלים תשע"ב, פרק שלשים, עמ' רי"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).