יעקב כ"ץ (חבר הכנסת)

יעקב כ"ץ

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	28 בדצמבר 1906 י"א בטבת ה'תרס"ז זלוטשוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
נהרג	21 בדצמבר 1967 (בגיל 60) כ' בכסלו ה'תשכ"ח ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1934
מקום קבורה	מתחם בתי הקברות בחיפה, חיפה
מפלגה	חזית דתית תורתית
סיעה	חזית דתית תורתית, פועלי אגודת ישראל
חבר הכנסת 15 באוגוסט 1955 – 21 בדצמבר 1967 (12 שנים) כנסות 3 - 6
תפקידים בולטים סגן ראש עיריית חיפה

יעקב כ"ץ (י"א בטבת ה'תרס"ז, 28 בדצמבר 1906 – 21 בדצמבר 1967, כ' בכסלו ה'תשכ"ח), היה חבר הכנסת מטעם המפלגה החרדית פועלי אגודת ישראל.

חייו

נולד בזלוטשוב שבגליציה (בפולין דאז) לחיים כ"ץ, מעסקני בית יעקב ואגודת ישראל. כ"ץ, שאביו השתייך לחסידות סטרטין, היה קרוב לבית רוז'ין והשתייך לחסידות צ'ורטקוב, ולמד בישיבת חכמי לובלין, הצטרף לצעירי אגודת ישראל בעיר מגוריו ונבחר למוסדות ”צעירי אגודת ישראל” ואגודת ישראל בגליציה. התארס עם רעייתו בלומה לבית דרוק בשנת 1932, אולם לגודל אהבתם לארץ ישראל לא רצו להתחתן מחוץ לארץ ישראל מחשש שישתקעו שם, ולכן המתינו זמן רב עד שיקבלו אישורי עלייה לארץ ישראל. בשנת 1934 כשנתקבלו האישורים המיוחלים החליטו בני הזוג להינשא. ואכן החתונה התקיימה ביום שישי, כאשר ביום ראשון שלאחר מכן כבר היו על האוניה לארץ ישראל.

מיד לאחר עלייתו לארץ ישראל החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא התיישב בחיפה, עזר לעולים בתנועת ההעפלה לא"י לפני קום המדינה ולאחר קום המדינה המשיך בפעילות קליטת העולים. היה יורד לנמל חיפה על מנת לקבל את העולים הרבים שהגיעו באניות. לבד מקבלת הפנים הוא דאג לכל מחסורם. פליטים רבים השתכנו בביתו שברחוב הרצל בחיפה עד שנמצאה להם קורת גג. גם לאחר קום המדינה ואף לאחר שמונה לחבר הכנסת נהג בעממיות, ונהגו להתארח אצלו אנשים רבים שהזדמנו לעיר.

היה מזכיר סניף פא"י בחיפה, מנהל מחלקת הקליטה של פא"י בצפון הארץ, פעיל ב”מגבית ההצלה” של היישוב וחבר ועדת המצב וועדת הגיוס בימי מלחמת העצמאות.

בין השנים 1950–1967 כיהן כחבר מועצת העיר חיפה וכחבר הנהלתה (משנת 1951). בשנים 1951–1959, כאשר כיהן כסגן ראש העיר חיפה, תחת ראש העיר אבא חושי, למרות חילוקי הדעות הקשים שהיו לו עם חושי, בעיקר בנושאי דת, העריך אותו מאוד אבא חושי. בזכות מאבקיו, בהיותו חבר בעירייה, הוקמו מבני-ציבור רבים בעיר לציבור החרדי שהלך וגדל. ביניהם ניתן למצוא את בית הספר "שערי תורה" (נכון ל-2021, משמש בי"ס דתי לעולים מחבר המדינות), ותיכון "בית יעקב" (כיום משמש כמתנ"ס חרדי). כמו כן, בזכות מאבקיו הרבים נשמר הסטטוס קוו בחיפה: תחבורה ציבורית פועלת בשבת במינון נמוך והכרמלית והתיאטרון העירוני סגורים בשבת לגמרי.

שימש כחבר כנסת בשנים 1955–1967, בכנסות השלישית והרביעית מטעם החזית הדתית התורתית ובכנסות החמישית והשישית מטעם פועלי אגודת ישראל. היה חבר בוועדת הפנים בכנסת הרביעית ובוועדת העבודה והרווחה בכנסת החמישית.

כ"ץ נפצע בתאונת דרכים בשד' הרצל בירושלים בדרכו מהכנסת לבית וגן, ומת מפצעיו לאחר יומיים של אשפוז, ביום חמישי בלילה, אור לכ' בכסלו ה'תשכ"ח, 21 בדצמבר 1967, מספר ימים לפני יום הולדתו ה-61. הוא הובא לקבורה בבית הקברות חוף הכרמל. החליף אותו אברהם ורדיגר.

ראש העיר, אבא חושי, הגיע לנחם והבטיח שתוקם ישיבה לזכרו. הישיבה לצעירים של חתנו הרב שרגא דוד כ"ץ שכבר הייתה קיימת, קיבלה מהעירייה קרקע בסמיכות לשכונת דניה, במקום נפרד משכונות חיפה, כיום שכונת רמת אלמוגי, בהנחת אבן הפינה נשא חושי דברים ואמר 'נתנו מקום לישיבה במקום היפה ביותר בחיפה לזכרו של האיש היפה ביותר בחיפה', הישיבה נקראת על שמו: "משכן יעקב".

חיים אישיים

בתו חנה נישאה לרב שרגא דוד כ"ץ, ראש ישיבת "משכן יעקב", ורב שכונות הכרמל בחיפה עד לפטירתו בחג החנוכה תשפ"ב. בנו הוא העסקן החיפאי הידוע הרב מאיר כ"ץ שעסק רבות בפעילות ציבורית כמנהל סניף לב לאחים בצפון, עד לפטירתו בחג השבועות תשע"ג. בתו יונה נישאה לרב יעקב אהרון לוי, ששימש כראש כולל בית יצחק הלוי בירושלם וכיו"ר המועצה הדתית בירושלים והיה מזקני חסידי סוכטשוב בעת פטירתו. בתו נחמה נישאה לרב מרדכי כץ נכד לאדמור"י חסידות זוועהיל. בתו נעמי נישאה לפרופסור אהרן אליהו איגוס (בן למשפחת איגוס), אחד מנכדיו הוא הרב חיים כ"ץ, ראש ישיבת "משכן יעקב" ורב שכונות בחיפה, אחד מניניו העיתונאי קובי בורנשטיין.

קישורים חיצוניים

• יעקב כ"ץ, באתר הכנסת
• יעקב כ"ץ, באתר כנסת פתוחה
• חבר הכנסת ר' יעקב כ"ץ ז"ל, הפרדס, ינואר 1968, עמוד 41