אנטילוכוס
 | |
| אב |
נסטור  |
|---|---|
| אם |
אורידיקה |
| אחים |
תרסימדס, פייסידיקה, אכפרון, סטרטיוס, פרסאוס, פייסיסטרטוס, פוליקסטה, ארטוס |
| צאצאים |
פאיון |
  | |
במיתולוגיה היוונית, אנטילוכוס (ביוונית: Ἀντίλοχος) היה בנו של מלך פילוס, נסטור. הוא זכור בזכות מלחמתו למען הצבא היווני במלחמת טרויה.
כאחד ממחזריה של הלנה,[1] ליווה אנטילוכוס את אביו ואת אחיו תרסימדס (אנ') למלחמת טרויה, שם התבלט בעיקר בכישרונו, ביופיו ובאסטרטגיית הלחימה שלו, אך יותר מכל בזריזותו, שבזכותה הצליח לבלבל את אויביו בשדה הקרב ולגבור עליהם. על אף שהיה הצעיר מבין הנסיכים היוונים, הוא פיקד על הפיליאנים במלחמה וביצע מעשי גבורה רבים. הוא היה חביב האלים וידידו הקרוב של אכילס. כאשר נהרג בקרב פאטרוקלוס, רעו של אכילס, אנטיכולוס היה זו שהודיע לאכילס על מותו.[2]
כאשר אביו, נסטור, הותקף על ידי המלך האתיופי ממנון, אנטילוכוס הקריב את עצמו כדי להצילו ונהרג לאחר קרב קשה עם ממנון, ובכך הגשים את נבואת האורקל, לפיה היה עליו "להיזהר מאתיופי". כדי לנקום את מותו של אנטילוכוס, הרג אכילס את ממנון בדו-קרב.
אנטילוכוס הותיר אחריו במסיניאה בן בשם פאיון (אנ'), שצאצאיו גורשו מאוחר יותר ממסיניאה על ידי הרקולס. סיפורו תואר באודה הפיתית השישית של המשורר היווני פינדארוס. באודיסיאה מוזכר אנטילוכוס, יחד עם אכילס ופאטרוקלוס, כשהם מטיילים יחד בשדות האספודל (אנ') שבעולם התחתון היווני לאחר מותם.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטילוכוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אהרן שבתאי, המיתולוגיה היוונית, תל אביב: מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2000, עמ' 147
- ^ אהרן שבתאי, המיתולוגיה היוונית, תל אביב: מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2000, עמ' 161
- ^ הומרוס, אודיסיאה, הספר ה-11, 468