יחידה 504

יחידה 504

"לחקור ולהפוך ולרגל את הארץ" (דברי הימים י"ט, פסוק ג')
פרטים
כינוי	עוצבת המודיעין האנושי
מדינה
שיוך	צבא הגנה לישראל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־76 שנים)
מקים היחידה	דוד קרון
מלחמות	מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה   מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם	אגף המודיעין
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקדים	רשימה בהמשך
עיטורים
צל"ש אלוף (×4)   אות הערכה מטעם הרמטכ"ל

יחידה 504 (נודעה בעבר גם בשמות "יחידה 154", "מודיעין 10", "יחידת הקת"ם" ובכינוי "עוצבת המודיעין האנושי") היא יחידה באגף המודיעין של צה"ל האחראית על הפעלת סוכנים סמויים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, בדומה ליחידות המודיעין האנושי (יומינט) במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובשירות הביטחון הכללי.

שורשי "יחידה 504" בש"י. היחידה הוקמה ביוני 1948 ונקראה "מודיעין 10" (ש.מ. 10). כינוי זה משמש כיום בתור שם עמותת מודיעין 10 שהוקמה על ידי בוגרי יחידה 504 במטרה לשמר את מורשת היחידה, להנחילה לקציני ולחיילי היחידה בהווה ולחשוף לציבור הרחב את פעילות היחידה בעבר, המותרות בפרסום. מפקדה הראשון היה דוד קרון. בשנת 1957 שונה שמה ל"יחידה 154". לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות איחודה עם יחידה 560 שעסקה בחקירת שבויים, שונה שמה ל"יחידה 7019" ולאחר מלחמת יום הכיפורים נקראה "יחידה 504".

פעילות היחידה

היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם שאר גורמי קהילת המודיעין הישראלית ובראשה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה. לפי חלוקת תחומי האחריות בינה לבין המוסד, היחידה מגייסת ומפעילה סוכנים בארצות ערב וכן בשטחי הרשות הפלסטינית.

ביחידה שלושה תפקידים מרכזיים:

• קת"מ – קצינים לתפקידים מיוחדים (קת"מים), הם ליבת היחידה. הם אלו שמגייסים ומפעילים את הסוכנים – כל קת"ם אחראי על מספר סוכנים, אותם הוא פוגש ומתדרך לגבי המשך הפעילות והמידע המודיעיני אותו יש להשיג. הקשר בין הקת״מ והסוכן הוא קשר מיוחד במינו – קשר שאינו מבצעי בלבד, אלא גם אישי, מבוסס על אמון ולעיתים נמשך שנים ארוכות. במהלך השנים, הביא הקשר הזה להישגים מודיעיניים חסרי תקדים – הישגים שתרמו להצלחות מבצעיות רבות של צה״ל בזירות השונות. נכון לשנת 2023 היחידה פרסמה קול קורא והודיעה כי היא מחפשת לתפקיד זה מפעילי, וגם מפעילות, סוכנים.
• לוחם – הלוחמים מאותרים בקפדנות רבה טרם גיוסם לתפקיד מיוחד זה. הלוחמים עוברים טירונות בחטיבת גולני והכשרה פנימית ביחידה, אשר כוללת לחימה בטרור ופעילות חשאית – בישראל ומחוצה לה. לוחמי היחידה מלווים כל מבצע, בכל גזרה, ותפקידם לדאוג לביטחונם של הסוכן, המפעיל וביטחון המבצע – שיישאר בגדר סוד מוחלט. הלוחמים לא מסתפקים בליווי המפגשים ואבטחתם, אלא בונים מבצע שלם סביבם – מבדיקת השטח, ווידוא כי אף אחד לא עוקב אחר הסוכן, דרך אבטחת המפגש ועד תיאום דרכי התקשורת לקביעת המפגש הבא. בנוסף, יוצאים הלוחמים למבצעים חשאיים ולביצוע תפקידים מיוחדים, מעבר לגבולות ישראל.
• חוקרים:
  • חוקר שטח – חוקר השטח מתלווה לכוחות הלוחמים ובין היתר, תפקידו הוא חקירת שבויים והוצאת מידע עדכני רלוונטי להמשך הלחימה. חוקרי השטח הם לוחמים במילואים (התפקיד פתוח לקצינים, אך לא מחייב זאת) שיודעים ערבית ומחוברים לתרבות המזרח התיכון. הם יכולים להגיע לתפקיד מכל יחידה בצבא ולאחר מיונים קפדניים, הם נשלחים לקורס מאתגר במיוחד.
  • חוקר מתקנים – חוקרים אלה נמצאים במתקנים צבאיים בעורף, שם הם חוקרים מחבלים ועצורים. במלחמת חרבות ברזל למשל, התפרסמו חקירות מחבלים שערכו חוקרי 504 במתקנים ייעודיים לכך.

היסטוריה

הקמת היחידה

היחידה הוקמה ב-30 ביוני 1948 במסגרת המודיעין הקרבי במחלקת המודיעין, וכונתה "המחלקה המיוחדת (מודיעים)". מפקדה הראשון היה רס"ן דוד קרון. במרץ 1949 הוכפפה היחידה ישירות למחלקת המודיעין, ושמה שונה ל"מודיעין 10" (שירות מודיעין/ש.מ 10). במסגרת שינוי זה שונה שם תפקיד קציני היחידה מ"קצין מודיעין מרחבי" ל"קמ"ן (קצין מודיעין) תפקידים מיוחדים" – קת"מ.

תפקידי היחידה בפקודת ההקמה הוגדרו:

• טיפוח מקורות אופרטיביות טקטיות על ידי מגע עם סוכנים ושליחים זרים.
• ארגון פעולת המודיעין בתוך שטחי אוכלוסייה אויבת נכבשת ובת-חסות.
• שיתוף פעולה עם מטה המודיעין החטיבתי בכל הנוגע לחקירת שבויי מלחמה ואזרחים.

קרון הציע להקים עבור היחידה חמישה בסיסים ברחבי הארץ, בנוסף על שלושה סניפים שיפעילו את רשתות הסוכנים מעבר לגבול. בראש כל בסיס אמור היה לעמוד קת"ם ולידו שני עוזרים ומנהל משרד. קרון ביקש שבסיסי הקת"ם ישכנו במתקנים אזרחיים, וכי לא תתאפשר גישה של סוכנים או קציני מודיעין של יחידות צה"ל אליהם. התוכנית הוגשה על ­ידי בנימין גיבלי ראש מחלקת המודיעין בצה"ל ליגאל ידין, שאישר את הגדרתה ואת המבנה מחדש במסגרת שירותי המודיעין. מפקדת היחידה ישבה ב"בית הירוק" ביפו, יחד עם מפקדת מחלקת המודיעין של צה"ל, ובסיסי היחידה מוקמו באזור מגורי הקמ"נים המרחביים.

בעת הקמת היחידה גייס דוד קרון לשורותיה את אנשי ש"י הערבי, ומינה אותם למפקדי חזיתות. דוברי ערבית נוספים מונו כעוזרים למפקדי החזיתות. מרבית קציני המודיעין המרחביים היו לפני קום מדינת ישראל "מוח'תארים" של היישובים בהם התגוררו, או אלה שמילאו בהם תפקיד "שומרי שדות".

מבנה היחידה ונושאי התפקידים במהלך מלחמת העצמאות

מפקדי מודיעין 10 והקמ"נים המרחבים בשנים 1948–1949

מפקדת היחידה

• דוד קרון: מפקד היחידה
• משה הוכמן (הרמתי): סגנו
• יחזקאל מר-חיים: סגן למנהלה

חזית הצפון – א

• חיים אווירבך (שדמי): עכו – רגבה – עמק זבולון
• בנימין שפירא: הגליל המזרחי – גוש כנרת
• פלטיאל (פלא) קוריס: עמק בית שאן – עמק זבולון

חזית המזרח – ב

• בנימין וינטר: הגבול המזרחי של מחוז הצפון עד טול כרם
• רחביה ורדיגר (ורדי): טול כרם – קולה

חזית המרכז – ג

• אברהם כהן: מחוז ירושלים עד לטרון
• אהוד רפפורט (אפרת): קולה – לטרון – הרטוב

חזית הדרום – ד

• יצחק סוקולובסקי (אורון): מרחב הדרום
• צבי אטקין: מרחב הנגב

לאחר מלחמת העצמאות

בספטמבר 1949 הקימה היחידה בסיס בטהראן שבאיראן. הבסיס פעל מספר שנים עד להעברתו לאחריות המוסד. הבסיס כונה "הבסיס האחד". הקמת הבסיס הייתה יוזמה של אורי בבאי-שפר, שהיה קת"מ בבסיס חיפה תחת פיקודו של בנימין וינטר (ממענית), וקיבל את אישורם של מפקד מודיעין 10 דוד קרון ושל בנימין גיבלי. אורי בבאי-שפר יצא לטהראן, וגייס מספר סוכנים עיראקים אשר הביאו מודיעין רב. בבאי-שפר הצליח להשיג, באמצעות אחד ממקורותיו בעיראק, דו"ח של ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל. הדו"ח, שהועבר להדפסה בבית המדפיס הממשלתי העיראקי, הוצא ללילה אחד, ומספר צעירים יהודים העתיקו את המסמך בשלמותו. הדו"ח תורגם לעברית על ידי סרן שמואל שגב (סבאג), ויצא לאור בשם "מאחורי הפרגוד" בהוצאת מערכות.

תמונות מבסיס האחד בטהראן – 1949–1950

במבוא לספר כתב אל"ם בנימין גיבלי, ראש אגף המודיעין: ”מסמך זה שהוכן בסמוך כל כך לתום המלחמה, הינו יחיד במינו - לא רק משום היותו רשמי - אלא גם בדיונו הכולל בגורמים הצבאיים והמדיניים כאחד. הוא פורש יריעה רחבה יותר מזו שנגולה לפנינו עד כה בנושא זה: הדיונים בין מדינות ערב לפני החלטת או"מ ב-29 נובמבר 1947 ולאחריה, ההחלטות הסודיות שנתקבלו בדיונים אלה, הערכת מפקדי הצבא את עצמתו הצבאית של היישוב היהודי בארץ, והערכתם את האמצעים הדרושים להם להשגת הכרעה, תיאור מהלכי המלחמה, חילוקי הדעות וגורמי הכישלון הסופי”.

בסוף 1949 נשלח בנימין וינטר לטהראן והיה עם בבאי-שפר שלושה חודשים. בסוף 1950 הוחלף אורי בבאי-שפר באהוד רפפורט. בבאי-שפר עבר למוסד, שם עבד עד שנת 1992.

לאחר שחלק מהדור הראשון של הקצינים התחיל להשתחרר, הצטרפו ליחידה 15 מאנשי המחלקה הסורית והמחלקה הערבית של הפלמ"ח ("השחר") והוצבו בבסיסים שונים של היחידה, ובהם: יצחק שושן, חבקוק כהן, שמעון חורש, אליהו ריקה, יעקב נמרודי, חיים לבקוב, יעקב (ז'ק) צביה, עקיבא פיינשטיין, רחמים (רמי) קוסטיקה, יהודה כהן, גליל אלישיב.

רבים מהמשרתים ב"מודיעין 10" בעשור הראשון עברו בהמשך למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירתו שם שנים רבות.

בדצמבר 1951, במהלך פגישה עם סוכן בעין חוסוב (עין חצבה), רצחה חוליית בדואים שהגיעה מצאפי בירדן את הקת"מ חבקוק כהן, את אחד ממאבטחיו ואת הסוכן עצמו. חבקוק כהן היה החלל הראשון של היחידה. בספטמבר 1954 רצחו שני סוכנים סורים שהגיעו לפגישה באזור שער הגולן את הקת"מ יעקב אלישע.

אחד הגיוסים הבולטים והמוצלחים בעשור הראשון של מודיעין 10 היה בתחילת 1952 של מפקד בסיס ד' (דרום) יעקב נמרודי – קצין מצרי בדרגת סרן שהיה בוועדת שביתת הנשק הישראלית-מצרית בעוג'ה אל חפיר (ניצנה). הקצין שכינויו היה "ונוס" (כונה גם "דפנה"), סיפק מסמכים מקוריים באיכות גבוהה. כשנתיים לאחר גיוסו הועבר לשרת במדבר המערבי והקשר איתו נותק חלקית.

במבצע קדש

בין הפעולות הבולטות של יחידה 504 בתקופה שקדמה לפרוץ הקרבות בסיני, ניתן למנות את מבצע סריס – חיסולם של ראשי הפדאיון מוסטפא חאפז וצלאח מוסטפא ביולי 1956. בהקשר זה יצוין, כי בנאום שנשא נשיא מצרים נאצר ב-26 ביולי 1956 ובו הודיע על הלאמת תעלת סואץ (צעד שהיה אחת הסיבות המרכזיות למבצע קדש), הוא פתח את נאומו בהאשמת ישראל בהריגת שני הקצינים.

מלחמת סיני החלה, כאשר ב-29 באוקטובר 1956 פרצו כוחות צה"ל לחצי האי סיני וכבשו אותו עד סמוך מאוד לתעלת סואץ. המבצע הצבאי ארך 8 ימים. במקביל, ובתיאום מוקדם עם ישראל, כבשו כוחות צרפתיים ובריטים את תעלת סואץ לכל אורכה. יחידת מודיעין 10 (לימים, "504"), שהמערך הסדיר שלה מנה באותם הימים עשרות חיילים בלבד, פעלה במלחמה זו בעיקר בתחומים הבאים:

• צירוף קת"מים למטרות חקירה כחוקרי שבויים ואיסוף מודיעין לכוחות צה"ל, וביניהם: צדוק אופיר מבסיס ד' בבאר שבע, שסופח לגדוד הצנחנים 890 בפיקודו של רפאל איתן וצנח יחד עם הלוחמים במיתלה; יוסקה לוי מבסיס אילת, שסופח לחטיבה 9 שנעה מאזור אילת לעבר שארם א-שייח'; דוד לוי מבסיס דרום בבאר שבע, שסופח לכוחות שלחמו בצפון סיני; וכן צביצ'קו בן יצחק (קצין מילואים) וחיים יעבץ, שסופחו לחטיבה 202 בפיקודו של אריאל שרון שפרצה מאזור כונתילה למרכז סיני, וחברה לגדוד 890 במיתלה. קת"מים אלו סייעו לכוחות בחקירת שבויים, בחקירת תושבים בדואים שהיו במרחב הלחימה, ואף רתמו קצינים מצרים שבויים לסייע בהסגרת חייליהם ובפעולות שונות.
• הקמת מערך חקירות בקרב השבויים שנתפסו במלחמת סיני: השבויים המצרים עד דרגת רב-סרן רוכזו במחנה עתלית, וקצינים בכירים יותר רוכזו בכלא דמון בכרמל. השבויים, ובעיקר הבכירים שבהם, נחקרו על ידי קציני היחידה, שבחלקם היו אנשי מילואים, סיפקו מידע רב שכלל גם מידע על עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית מספטמבר 1955, שנעשתה בהנחיה של ברית המועצות, הטרידה את צה"ל, והייתה לאחד הזרזים למלחמה.
• איסוף מסמכי שלל: אנשי היחידה נכנסו למפקדות הצבא המצרי בסיני וברצועת עזה, ואספו מסמכי שלל רבים שבין השאר שפכו גם הם אור על עסקת הנשק הצ'כית. בין המסמכים שנתפסו ברצועת עזה, היה דו"ח חקירה מצרי מפורט על מבצע של היחידה עצמה שהביא לחיסולם של קולונל מוסטפא חאפז, מפקד הפדאיון (חוליות רצח) מרצועת עזה לישראל וקולונל צלאח מוסטפא הנספח הצבאי המצרי בעמאן (שותפו של חאפז לפעילות), במבצע סריס אותו ביצעה היחידה ביולי 1956.

צדוק אופיר חוקר שבוי מצרי במיתלה, מבצע קדש – 1956. לשמאלו, חיים יעבץ

השנים שלאחר המבצע

ב-1957 הוקמה ביחידה פלוגה ה' למבצעים מיוחדים בראשות אברהם ארנן. בעת הקמת הפלוגה היו בה ארבעה: אברהם ארנן, יצחק שושן, יוסי מרגלית ודליה המזכירה. בקיץ 1958 הפכה הפלוגה ליחידה עצמאית – יחידה 269, לימים סיירת מטכ"ל.

בין הפעולות הבולטות של יחידה 504 באותה תקופה, ניתן למנות כ-25 מבצעי להבה להעלאת כמאה מיהודי סוריה (בכל מבצע 3–4 צעירים) במהלך השנים 1959–1961.

קציני יחידה 504 שמואל גורן, רפי סיטון וסמי נחמיאס עם הסוחר כנדו בסיום מבצע הבאת המגילות הגנוזות לישראל

מלחמת ששת הימים ואחריה

פרשת תותחי הלונג טום – מיקום תותחי ה-155 מ"מ ארוכי טווח האלה של הצבא הירדני, היה צי"ח חשוב בפיקוד מרכז, בתקופת הזמן שלפני פרוץ המלחמה. סוכן מרחב מרכז, שהוזעק לפגישה יזומה במיוחד בליל 3 ביוני 1967, מסר למפעילו רפי סיטון, את מערך פריסתם מחדש של התותחים. טיסת סיור אווירי ערב המלחמה, אישרה שהמידע מהסוכן היה מדויק. ב-6 ביוני 1967, ביום השני למלחמת ששת הימים, נורה מטח בן 13 פגזים מסוללת תותחי לונג טום מח'רבת צופין (שליד קלקיליה) לכיוון תל אביב ושניים מהם פגעו בבניין ברחוב רייך 5 ליד כיכר מסריק, והביאו לנזקים חיצוניים בשתי דירות. לאחר ההפגזה ועל בסיס המידע מהסוכן, הותקפו התותחים ומרביתם הושמדו. בסיום המלחמה, נתפס תותח שלל לונג טום, הוצג בשדרות רוטשילד בעיר, ואחר כך עבר למוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל.

איתור והשגת מגילת המקדש הקדומה – במהלך מלחמת ששת הימים הוטלה על יחידה 154 משימה לאומית יוצאת דופן – איתור מגילת המקדש והבאתה לרשות ישראל. קציני היחידה, בראשות מפקד היחידה שמואל גורן, מפקד בסיס ירושלים רפי סיטון, סמי נחמיאס ויגאל סימון, פעלו בדרכים מתוחכמות, כולל גיוס והפעלת מקור ייעודי למשימה זו, שבאמצעותן נמצאה המגילה אצל סוחר עתיקות בבית לחם בשם קנדו, שהחזיק בה למעלה מ-20 שנה. המגילה מוצגת כיום במוזיאון ישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים התמזגה יחידה 560 שעסקה בחקירת שבויים, לתוך יחידה 154. בתחילת שנות ה-70 שונה שם היחידה ל"יחידה 7019", ובאמצע שנות השבעים שונה שוב השם ל"יחידה 504", השם בו היא מוכרת כיום.

טקס קבלת הסיכה לוחם 504

ועידת ח'רטום

הוועידה שבאה בעקבות מלחמת ששת הימים התקיימה בסוף אוגוסט 1967, בהשתתפות שמונה ראשי מדינות ערביות. הוועידה הסתיימה בהצהרה על "שלושת הלאווים של ועידת חרטום". זמן קצר מתום הוועידה ב־1 ספטמבר 1967 הצליח סוכן שהופעל מבסיס ירושלים להשיג את הפרוטוקולים הסודיים של הוועידה. מסמך אותנטי זה הכיל את תוכן הדיונים וההחלטות שהתקבלו, שהיו שונים מההצהרות הרשמיות. הגם שבהמשך דלפו חלקים מהתוכן האמיתי, המידע האמיתי המקדים שהיה בידי צמרת מקבלי ההחלטות הישראליים נתן להם יתרון בשדה המדיני.

מלחמת יום הכיפורים

טרם מלחמת יום הכיפורים, מרחבי היחידה סיפקו מידע צבאי ומידע בסיסי שוטף על מדינות וצבאות ערב שגבלו בישראל. בלטו הידיעות הבאות:

1. מבצע ארגז – ביוני 1972 בוצע "מבצע ארגז" לחטיפת קצינים בכירים מהמטכ"ל הסורי שסיירו לאורך גבול לבנון במטרה להביא להחלפתם עם 3 טייסי צה"ל שהיו בשבי בסוריה. המבצע בוצע על ידי סיירת מטכ"ל ולכוח צורפו 2 חוקרי שבויים מהיחידה – צדוק אהרון ואלי זיו. במבצע נשבו 5 קצינים בכירים סורים. צדוק אהרון נפצע. השבויים הסורים נחקרו ביחידה וסיפקו מידע רב על היערכות הצבא הסורי בחירום, תוכניות ההגנה וההתקפה שלו, סימנים מעידים להכנותיו למלחמה ועוד. בין השאר, ציינו הנחקרים את מקומות הפריצה האפשריים של הצבא הסורי במקרה של ביצוע מתקפה וכי לצורך ביצוע המתקפה, יקודמו מאזור חומס (צפון סוריה) לאזור דרום החזית, חטיבת שריון 47 וגדוד הגישור המטכ"לי.
2. רשת סוכנים באזור הגולן – חברי הרשת התגוררו בדרום החזית והיו מצוידים במכשיר אלחוט. כשבוע לפני המלחמה, דיווחו על הגעת חטיבה 47 וגדוד הגישור המטכ"לי לדרום החזית. ב-4 באוקטובר דיווחו שבכוונת הסורים לפתוח במלחמה כוללת ועל הוראת הצבא הסורי לתושבי אזור החזית, שלא להתקרב לקו הגבול החל מבוקר 5 באוקטובר (יום לפני פרוץ המלחמה).

בבוקר יום הכיפורים, כשנודע על פרוץ המלחמה, החלה היחידה בגיוס כל מערך המילואים שלה ושיבוץ חוקרי השבויים (חקש"בים) לכוחות הלוחמים. המלחמה פרצה בשעה 14:00 לערך. שבויים ראשונים נתפסו כבר ביום הכיפורים אחה"צ על ידי סיירת שקד שנלחמה במארב קומנדו מצרי בציר הצפוני. בדרום סיני, דרומית לראס סודאר הנחיתו המצרים כ-2 פלוגות קומנדו. קציני בסיס המשנה באבו רודס של היחידה חברו לפלוגת צנחנים ושבו את מירב הכוח שהונחת.

בהמשך המלחמה נתפסו אלפי שבויים שנחקרו על ידי חקש"בים של היחידה שצוותו לכוחות הלוחמים, במכלאות שבויים אזוריות (ביריה בצפון ורפידים בדרום) והרוב במכלאת שבויים ארצית בכלא שש בעתלית. החקש"בים פעלו יחד עם הכוחות וסיפקו מידע לאורך כל המלחמה וקרבות ההתשה שהתנהלו בעקבותיה עד להשגת הסכמי הפרדת כוחות עם המצרים והסורים.

טקס סיום מסלול לוחם 504, 2023

במהלך המלחמה, דילגה מפקדה קדמית של מרחב דרום לפאיד, שממערב לתעלה, והוקם בסיס משנה בעיר סואץ, במטרה לספק מידע לכוחות הלוחמים. ב"מובלעת הסורית" ולמשך כ-8 חודשים פעל בסיס גולן של היחידה למתן מידע לכוחות.

יוסי גרשון (לימים אל"ם מיל'), חוקר שבויים מטעם היחידה, פעל בקרב העקוב מדם על כיבוש החרמון (במהלך מבצע קינוח), בשלהי המלחמה, כחוקר שבויים קרבי. הוא הצטרף למבצע ואסף מידע משבויים סורים שנתפסו, בהם מפקד הכוח הסורי בשטח, אחמד ריפעי אל ג'וג'ו וחילץ ממנו מידע חיוני ללחימה.

בשנת 2001 רצח סוכן פלסטיני את מפעילו, קצין היחידה סא"ל יהודה אדרי.

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת "חרבות ברזל" נפתחה "בשבת השחורה" 7 אוקטובר 2023 ומתחילת הלחימה, הצטרפה יחידה 504 למאמץ המלחמתי ברצועת עזה: חוקרי השטח של היחידה חברו לכוחות צה"ל הנלחמים ברצועה ופעלו לחקירת מחבלים שנתפסו במהלך הלחימה. החקירות הניבו מודיעין מבצעי מיידי וערכי רב. בנוסף, הועברו מאות מחבלים להעמקת מיצוי המודיעין, למתקני חקירה עורפיים. היחידה פעלה להשפעה על תושבי הרצועה, כולל בין היתר להנעתם מצפונה לאזור "ההומניטרי" בדרומה, באמצעות מנשרים כתובים, כריזה ברמקולים ועשרות אלפי שיחות יזומות. חודשה פעילות קציני היחידה, שהופסקה לאחר ההתנתקות, לאיתור, גיוס והפעלת מקורות אנוש ברצועת עזה.

לוחמי היחידה, חוקרי השטח וחוקרי המתקנים הובילו את המאמץ המרכזי של היחידה מתחילת הלחימה. בעת התנהלות הלחימה ביישובים, חברו עשרות הלוחמים וחוקרי השטח לגדודים האורגניים במטרה לחסל מחבלים, לסייע בפינוי התושבים מהמרחב ולהעמיק בממצאים העולים מן השטח. בה בעת, נפתח מתקן שטח ארעי במרחב הדרום לביצוע חקירות בזמן אמת, שהפך למתקן קבע לחקירות תוך ימים בודדים. במסגרת חקירות המחבלים אשר מתנהלות מאז תחילת הלחימה נחקרו 300 מחבלים מכלל ארגוני הטרור ברצועת עזה ואלו מסרו מיקומי מנהרות טרור תת-קרקעיות, מחסנים ואמצעי לחימה, זאת לצד חשיפת שיטות פעולה של האויב, ומאמצי היטמעות האויב בתוך אוכלוסייה אזרחית. לאורך הלחימה מופעל מרכז איסוף המודיעין וההשפעה ביחידה אשר פועל במגוון רחב של כלים ושיטות למען ארבע מטרות מרכזיות: תמיכה בתמרון, מודיעין להפללת מטרות, השפעה והובלה של מאמץ פינוי האוכלוסייה דרומית לנחל עזה.

באמצעות מודיעין אנושי מדויק שסיפקה יחידה 504 הופללו מעל 300 איתורי אויב חדשים ברצועה וכן נתקפו מעל 100 מטרות במסגרת מאמץ ייצור המטרות.

מפקדי היחידה

שם	תקופת כהונה	הערות
דוד קרון	1948–1950
אברהם כהן	1950
יעקב (ז'ק) צביה	1951
רחביה ורדי	1952–1957
חיים שדמי	1957–1962
שמואל גורן	1962–1968	לימים, מתאם פעולות הממשלה בשטחים בדרגת אלוף
בני זאבי	1968–1972	לימים, סגן ראש המוסד
ינאי זקס	1972–1975
יגאל סימון	1975–1977	בוגר היחידה
משה קריסטל	1977–1981
גדי זהר	1981–1985	לימים, תת-אלוף בצה"ל
אלי זיו	1985–1988	בוגר היחידה
קובי פרומר	1988–1991
דני בר מעוז	1991–1993
ס'	1993–1996
ד'	1996–1999	מצטיין קורס קצ"א במחזורו ביחידה, חתן פרס ביטחון ישראל במסגרת שירותו במוסד
דורון עמיר	1999–2002	בוגר היחידה
גיל קאופמן	2002–2006
א'	2006–2009	קצין בגולני במלחמת לבנון הראשונה, בוגר היחידה, מצטיין קורס קצ"א במחזורו ביחידה, מצטיין רמטכ"ל ב-1989
א'	2009–2012	יוצא סיירת מטכ"ל לימים תא"ל ומפקד מערך המבצעים המיוחדים
ע'	2012–2015	יוצא סיירת מטכ"ל, לימים תא"ל ומפקד מערך המבצעים המיוחדים
ד'.ת'	2015 – מאי 2018	בוגר היחידה
ר'	מאי 2018 – מאי 2021	בוגר היחידה
ד'	מאי 2021 – מכהן	בוגר היחידה

אותות ועיטורים

סיכת מפעיל

סיכת מפעיל ביחידה מורכבת מכנפיים שביניהן חתיכת אבן שחורה מסלע בזלת שמקורו בסוריה, בצורה שונה ממפעיל למפעיל.

סמל יחידה 504 וסיכת קת"מ

צל"שים יחידתיים

בשנת 2009 קיבל המערך הקרבי במילואים של היחידה הצטיינות על פועלו במבצע עופרת יצוקה בשל הישגים מבצעיים יוצאי דופן.^{[דרוש מקור]}

בנובמבר 2013 הוענק ליחידה ציון לשבח מטעם ראש אמ"ן על פעולה שהוגדרה כ"ראשונית מסוגה, יוצאת דופן, אשר מבטאת יצירתיות, נועזות וחציית גבולות הדמיון".

במרץ 2018 העניק ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי ציון לשבח ליחידה, על רצף מבצעים בשנים 2016–2017, מבצעים ש"הביאו להישגים משמעותיים המאפשרים לאמ"ן ולצה"ל להתמודד מול איומים מתהווים... ובכך תורמים לעליונות צה"ל ולביטחון מדינת ישראל", כלשון הצל"ש.

באפריל 2019 הוענק ליחידה צל"ש נוסף מראש אמ"ן.

בדצמבר 2019 קיבלו במשותף יחידה 504 ועמותת "מודיעין 10" של בוגריה תעודת הערכה מיוחדת על תרומה ייחודית בתחום שימור והנחלה של המורשת המודיעינית, בשילוב יוצא דופן עם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.

היחידה זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בשנים 2007 ו-2020.

בפברואר 2021 קיבלה יחידה 504 תעודת הערכה מטעם ראש אמ"ן על פרויקט מסווג שבוצע בשנת 2020.

בדצמבר 2021 הוענק ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על חלקה בפעילות מבצעית מיוחדת.

ביוני 2022 נמנה מערך החקירות ביחידה עם היחידות אשר קיבלו תעודת הצטיינות מנשיא מדינת ישראל על הצטיינות בשגרה ובחירום.

בנובמבר 2022 הוענקה ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על פעילות מבצעית.

במרץ 2023 הוענק ליחידה צל"ש מטעם ראש אמ"ן על ביצועו של מבצע בזירה הצפונית.

צל"שים אישיים

שישה מקציני היחידה קיבלו צל"ש במהלך מלחמות ישראל:

• סג"ם מחמד (קאסם) סייד אחמד עוטר בצל"ש אלוף על פעילות מיוחדת בליל 28 בנובמבר 1956. סייד אחמד היה חלק מחוליה שחדרה לסוריה כדי להתקין מתקן האזנה על עמוד טלפון. במהלך המבצע התפוצץ מנגנון ההשמדה העצמית של המתקן, והוא נהרג. חברו של סייד אחמד נפצע קשה וחולץ על ידי חבר שלישי בחוליה. גופתו של סייד אחמד נותרה במקום, ומקום קבורתו לא נודע.
• סגן שאול גלעדי עוטר בעיטור העוז על פעילותו במהלך מבצע קלחת 4 בלבנון, ב-17 בספטמבר 1972. במהלך המבצע, נותק סגן שאול גלעדי מיחידתו בעת הקרב בג'אויה ונותר בזחל"ם בודד עם שמונה חיילים ומכשיר קשר בלתי תקין. במהלך חזרתו לשטח ישראל, נתקל בשריונית לבנונית, שבה את חייליה ובעזרתם ניווט לכיוון ישראל. במהלך הנסיעה אזל הדלק בזחל"ם והצוות עצר בתחנת תדלוק לבנונית, השתלט על שני ג'יפים צבאיים לבנונים, שבה את חייליהם והמשיך עם כל השבויים לשטח ישראל. על פעילות זו זכה מפקד הכוח, סגן שאול גלעדי, בעיטור העוז.
• סרן גדעון חסיד עוטר בצל"ש ראש אמ"ן על פעילותו במלחמת יום הכיפורים, כחוקר שבויים.
• סגן חיים פרץ עוטר בצל"ש הרמטכ"ל על גילוי אומץ לב במהלך הפיגוע במשגב עם, 7–8 באפריל 1980. סגן חיים פרץ התנדב, תוך סיכון אישי ואומץ לב, להכניס למעון הילדים שעליו השתלטו המחבלים ארגז חלב עבור הילדים בני הערובה.
• רב-סרן שי לחמן עוטר בצל"ש ראש אמ"ן על פעילותו במהלך מלחמת לבנון הראשונה, 1982. במהלך המלחמה שירת רס"ן שי לחמן כחוקר שבויים ובמסגרת פעילותו עסק רבות באיתור נעדרי צה"ל. במהלך המצור על ביירות יצר קשרים עם מפקדים מקומיים והצליח להביא לכניעת שני רבעים בעיר ללא קרב.
• סרן גיורא אברהם עוטר בצל"ש ראש אמ"ן על פעילותו במהלך מלחמת לבנון הראשונה, 1982. בעת הלחימה על כיבוש צור, יצר סרן גיורא אברהם מגעים עם התושבים המקומיים וכך הביא לכניעת צור ללא קרב וחסך קורבנות רבים. בעת הכניסה לצור פעל להשגת מודיעין טאקטי חיוני תוך כדי לחימה ואף הצליח לגלות שבוי ישראלי ולהחזירו.

מיון והכשרה

מיון

המיון ליחידה מתבצע בשני שלבים. את המיון הראשוני ניתן לעשות בשתי דרכים:

• הרחקה מגיבוש סיירת מטכ"ל תוך 48 שעות
• ביצוע גיבוש סיירת מטכ"ל או גיבוש שייטת 13 בתוצאת "סיים".

המיון השני מתחלק לשניים:

• מיון פסיכוטכני, ראיון פסיכולוג ותחקיר ביטחוני
• מיון מקצועי ומבחני קואורדינציה ופיזיות/קרב מגע.

הכשרת הקת"מ

הכשרת הקת"מ כוללת שני שלבים:

• אולפן לימוד השפה הערבית בתנאי פנימייה, שאורכו כ-10 חודשים ובסיומו שולטים בקריאה ובכתיבה בשפה הערבית באופן שוטף.
• קורס הקת"מ האורך חמישה וחצי חודשים, במהלכו לומדים ומתרגלים את רזי הגיוס, ההפעלה והפעילות המבצעית החשאית על כל גווניה. בסף הקורס, תקופת חניכה הנמשכת מספר חודשים.

הנצחה

אתר ההנצחה לחללי היחידה בתל צפית

בתל צפית, ליד כפר מנחם, הוקם מצפור המנציח את סא"ל דוד קרון, איש קיבוץ כפר מנחם ומייסדה של יחידת "מודיעין 10". האתר משמש אתר הנצחה ל-28 חללי יחידה 504.

ביקורת

במהלך השנים נשמעו בקהילת המודיעין הישראלית קולות שהטילו ספק בנחיצות היחידה, והציעו לחלק את סמכויותיה ואת סוכניה בין המוסד לבין השב"כ.

בשנת 2020 ננקטו צעדים פיקודיים חמורים נגד בכירים ביחידה, בעקבות שליחת אחד מסוכניה ביהודה ושומרון להביא צנצנות טחינה לקצין מודיעין ראשי במסגרת "מבצע טחינה", הכינוי שהוצמד ביחידה לאירוע זה.

"עמותת בוגרי יחידה 504 – מודיעין 10"

עמותת "מודיעין 10" הוקמה בשנת 1998 בידי קבוצת בוגרי היחידה. שם העמותה נגזר משמה של היחידה בראשית ימיה. בתאריך 24 פברואר 2022, שונה שם העמותה לשם: "עמותת בוגרי יחידה 504 – מודיעין 10" ולקלוט בשורותיה, את כל מי ששרתו ביחידה 504 בתפקיד כלשהו. מתחילת דרכה, הציבה העמותה כמה יעדים לפעילותה:

• שימור מורשת היחידה והנחלתה לקציני וחיילי היחידה ולקהל הרחב
• בית חם למשפחות חללי היחידה
• מסגרת חברתית לכל בוגרי היחידה
• תרומה לקהילה

העמותה מקיימת קשרים עם יחידה 504 במכלול המשימות שנטלה על עצמה, ובאופן מיוחד בנושאי המורשת וההנצחה.

העמותה הקימה אתר אינטרנט ובו מידע כללי אודות היחידה, העמותה, סיפורי מורשת, הנצחת החללים. נכון לשנת 2024, האתר נמצא בשלבי עריכה סופיים.

קריאה נוספת

• אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017, עמ' 88–96
• יואב גלבר, ניצני החבצלת - המודיעין במלחמת העצמאות 1948 - 1949, חלק שני, משרד הביטחון
• דני אשר, מעשה אמ"ן - כרך א' - תולדותיו של המודיעין הצבאי, עד 1972,הוצאת מערכות, משרד הביטחון, 2014
• רפי סיטון ויצחק שושן, אנשי הסוד והסתר, מעלילות המודיעין הישראלי מעבר לגבול, הוצאת עידנים/ידיעות אחרונות 1990
• סרן ש. שגב (סבאג), מאחורי הפרגוד - ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל, צבא ההגנה לישראל/הוצאת מערכות 1954

ראו גם

• מתקן 1391

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחידה 504 בוויקישיתוף

• ג'קי חוגי, "הייתי חפרפרת במודיעין הישראלי", באתר nrg‏, 3 בינואר 2001
• יצחק לץ, ‏הסוכנים נחשפו באינתיפאדת אל-אקצא, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2001
• אביב לביא, מתקן 1391: הפינה האפלה ביותר בישראל, באתר הארץ, 1 בינואר 2005
• יוסי מלמן, הכירו את סא"ל במיל' יהודה דנגורי, איש למשימות מיוחדות, באתר הארץ, 20 באפריל 2010
• אילנה דיין, גלעד טוקטלי ונעמה פרי, ‏תיק 504 נפתח, באתר ‏מאקו‏, 19 במאי 2011; מתוך תוכנית הטלוויזיה "עובדה"
• אמיר בוחבוט‏, צל"ש ראש אמ"ן ליחידת המודיעין 504, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2013
• עמית לוינטל, חשיפה: הסודות השמורים של יחידה 504, באתר ישראל היום, 4 באפריל 2014
• עידן סונסינו, קורס החוקרים של 504 משנה את פניו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 16 במאי 2014
• יואב לימור, בעורף האויב, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2016
• ערוץ 10, משחקי ריגול יחידה 504 | הסרט המלא, באתר חדשות 13, 13 בנובמבר 2018
• מה שאפשר לספר לכם על יחידה 504, באתר צה"ל, 22 בנובמבר 2018
• מיכאל טוכפלד, ‏"מי שיש לו שכל מבין שכדאי לו לדבר", בעיתון מקור ראשון, 7 במאי 2019
• יוסי מלמן, אחת הפרשות המכוערות של המודיעין הישראלי, באתר הארץ, 20 במאי 2020
• יואב לימור, הגיוס, המודיעין, הרצח: תיק הסוכן 225524, "מלכודת דבש", נחשף לראשונה, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2020
• ינאי זקס, ‏154 משנה את מטרתה העיקרית תוך כדי תנועה, מבט מל"מ 94, יוני 2023, עמ' 39
• אלי זיו, ‏יחידה :154 ידיעות התרעתיות מרכזיות ערב המלחמה בחזית הסורית, מבט מל"מ 94, יוני 2023, עמ' 43
• ינאי זקס ודני דנון, ‏יחידה 154 - מבצע ההונאה בחזית המצרית, מבט מל"מ 94, יוני 2023, עמ' 59
• אמיר בוחבוט‏, ילוו את הכניסה הקרקעית? המודיעין הקריטי שמספקים חוקרי יחידה 504 - תחת אש, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2023
• אורי איזק, ‏"מספרי הזהב" שאפשרו להגיע עד לבונקר של נסראללה, באתר ‏מאקו‏, 4 באוקטובר 2024
• איתי אילנאי, "לחקור מחבל זה כמו משחק פוקר": הצצה נדירה לעולמם של לוחמי יחידה 504, שחוקרים מחבלים תחת אש ומספקים מודיעין קריטי, באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2024
• גל מי טל, "קפטן, ראיתי שהטמינו מטען. אני יודע מי עשה את זה", באתר צה"ל, 12 בדצמבר 2024