יחסי אוסטרליה–מלזיה
| יחסי אוסטרליה–מלזיה | |
|---|---|
|
|
| |
| אוסטרליה | מלזיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 7,741,228 | 329,847 |
| אוכלוסייה | |
| 26,822,227 | 35,733,197 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,723,827 | 399,649 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 64,269 | 11,184 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית פדרלית | מונרכיה חוקתית פדרלית |
יחסי אוסטרליה–מלזיה הם יחסי החוץ בין אוסטרליה לבין מלזיה. אוסטרליה מחזיקה נציבות עליונה בקואלה לומפור[1] מלזיה מחזיקה באוסטרליה נציבות עליונה בקנברה.[2] גם אוסטרליה ומלזיה חברות בהסדרים של הגנת חמש המעצמות ולעיתים קרובות משתתפות בתרגילים צבאיים יחד.[3]
נושאים מזדמנים כמו השפעה אוסטרלית בענייני דרום-מזרח אסיה,[4] וכן מעצרם והוצאתם להורג של אזרחים אוסטרלים במלזיה, מסבכים עוד יותר את היחסים בין שתי המדינות.[5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשתי המדינות קשרים מוסדיים ותיקים יותר מכל שכנה אסייתית אחרת.[6] ניתן לאתר קשרים בין אוסטרליה ומלזיה מאז המאה ה-18, המלזים השתתפו בתעשיית הפנינים מול החוף הצפוני של אוסטרליה במאה ה-19, שם צאצאיהם מהווים כיום חלק בלתי נפרד מהחברה הרב תרבותית של דרווין.[7] במהלך מלחמת העולם השנייה, חיילים אוסטרליים שהיו מעורבים בקרב מלאיה שבו רבים מבין החיילים השורדים שלו נתפסו על ידי הצבא היפני ונשלחו לבורנאו למחנה באטו Lintang ולמחנה Sandakan ובנוסף הם גם נאלצו להשתתף בצעדות, אשר הביאו למותם של שבויי מלחמה אוסטרלים רבים ורק שישה מהם שרדו כדי לראות את סיום המלחמה ושחרורו של האי בורנאו בעקבות תגבורת אוסטרלית.[8][9][10][11] מאז, כוחות אוסטרלים היו מעורבים גם במלחמת מלאיה נגד הקומוניסטים, ובמיוחד מצב החירום המלאי והחירום המלאי השני, שם הם סיפקו חומרים וציוד לכוחות הביטחון של מלאיה,[12] וכן בפעולה של מלזיה נגד המרידה הקומוניסטית בסרוואק ועם הסתננות צבאית אינדונזית אל אדמתה לפני הקמתה של פדרציה גדולה יותר הכוללת את צפון בורנאו וסארוואק.[13][14][15] היחסים הפורמליים בין שתי המדינות המודרניות החלו בשנת 1955.
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלזיה היא השותפה העשירית בגודלה של אוסטרליה, עם סחר דו כיווני בשווי של 19.2 מיליארד דולר בשנת 2013.[16] שתי המדינות החלו בהסכם סחר חופשי בינואר 2013. הייצוא האוסטרלי העיקרי למלזיה כולל פחם, אלומיניום, נחושת, נפט גולמי, חיטה וסוכר, תרופות, אבץ, מוצרי חלב, מכונות וציוד תחבורה, פסולת ברזל וגרוטאות,[17] ואילו הייצוא המלזי הגדול לאוסטרליה כולל נפט גולמי, נפט מזוקק, כימיקלים, שומנים ושמנים, מחשבים, טלוויזיה, רדיו, ציוד טלקום ומעגלים משולבים אלקטרוניים, ריהוט, מזרנים וכריות וכן ציוד מכונות ותחבורה.
-
ערך חודשי של יצוא הסחורה האוסטרלי למלזיה (מיליון דולר אוסטרלי) מאז 1988. -
ערך חודשי של ייצוא סחורות מלזי לאוסטרליה (מיליון דולר) מאז 1988.
יחסי חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסטרליה הקימה שלושה קמפוסים אוניברסיטאיים במלזיה. שני קמפוסים נמצאים בסראוואק, מזרח מלזיה: אוניברסיטת קורטין ואוניברסיטת סווינבורן; ואילו אחת ממוקמת בסלנגור, מערב מלזיה: אוניברסיטת מונש. דרך הקמפוסים הללו נרשמו יותר מ-23,000 מלזים למוסדות אוסטרלים.[18] יותר מ-300,000 סטודנטים מלזיים למדו באוסטרליה.
ביקורים רשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2005 ערך ראש ממשלת מלזיה עבדאללה אחמד בדאווי ביקור רשמי באוסטרליה.[7] בשנה שלאחר מכן ביקר שר החקלאות והתעשיות החקלאיות מוהידין יאסין באוסטרליה במרץ 2006 כדי להסיר חסמים בסחר הייצוא של בשר בקר חלאל למלזיה עם חתימת מזכר ההבנות בנושא שיתוף פעולה חקלאי עם עמיתו האוסטרלי פיטר מקגאורן. שר החוץ של מלזיה, סייד חמיד אלבר, ביקר באוסטרליה בין התאריכים 1–8 ביוני 2006, ושר הסחר והתעשייה הבינלאומי, רפידה עזיז, ביקר בין התאריכים 31 ביולי–8 באוגוסט 2006, כדי להשתתף בישיבת ועדת הסחר המשותפת של אוסטרליה ומלזיה ולנהל סדרה של סמינרים לקידום סחר במלזיה. מהצד האוסטרלי, היועץ המשפטי לממשלה של אוסטרליה, פיליפ ראדוק, השר לענייני חיילים משוחררים, דה אן קלי, שר החקלאות, הדייג והייעור וורן טרוס והשר לחינוך, מדע והדרכה, ברנדן נלסון, ערכו ביקורים דו-צדדיים נפרדים במלזיה בשנת 2005, בעוד סגן ראש הממשלה ושר מארק וייל ביקר במדינה באוגוסט 2005. ביולי 2008 ביקר ראש ממשלת אוסטרליה קווין ראד אצל ראש ממשלת מלזיה עבדאללה אחמד בדאווי.[19] ב-4 בנובמבר 2012, לאחר ביקורו של שר החוץ האוסטרלי בוב קאר, שתי המדינות סיכמו על תוכנית חילופי תרבות אוסטרלית-מלזית לצעירים אוסטרלים ומלזים לנסוע אחת למדינות השנייה ולפתח הבנה חזקה יותר זו של זו של תרבויות ואמונות אחרות.[20]
יחסי ביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאוסטרליה ומלזיה מסורת מבוססת היטב של שיתוף פעולה צבאי, כאשר הכוחות האוסטרלים תרמו באופן משמעותי להגנת מלזיה מאז הקמתה.[21] כחלק מברית הגנת חמש המעצמות, אוסטרליה ממלאת תפקיד מפתח בתרגילים הצבאיים התכופים בין המדינות המעורבות.[22][23][24] חיל האוויר המלכותי האוסטרלי (RAAF) הפעיל בעבר את בסיס ה-RMAF Butterworth במלזיה עד שהנהלת בסיס האוויר הועברה לחיל האוויר המלכותי המלזי (RMAF) בשנת 1970.[25][26] כחלק מה-FPDA, ה-RAAF עדיין שומר על נוכחות בבסיס זה עד תאריך זה.[27]
תקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות לינאס במלזיה וחששות לזיהום הסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011, חברת כריית יסודות נדירים באוסטרליה, לינאס הביעו את כוונתם להקים מפעל בפהנג שבמלזיה.[28] ההחלטה נתקלה בהתנגדותם של התושבים המקומיים המתגוררים בסמוך לאתר המוצע למפעל יחד עם קבוצות סביבתיות ומפלגות אופוזיציה מלזיות שהביעו את חששותיהם מחשש לזיהום רדיואקטיבי.[29][30][31] ההימפונאן חיג'ואו (האספה הירוקה) הוקמה אז במרץ 2011 כדי למחות על הפרויקט של לינאס במלזיה. למרות המחאה, בניית המפעל נמשכה והוענק לו רישיון זמני על ידי הרשויות במלזיה כשהמפעל החל את פעילותו החל מדצמבר למשלוח תחמוצות אדמה נדירות. ארבעה חברי פרלמנט מלזים (האחראים על סחר, מדע, משאבי טבע ובריאות) פרסמו הצהרה משותפת באומרם כי הרישיון הזמני שהוענק ללינאס מחייב אותו להסיר את "כל השאריות" מחוץ למדינה. עם ההתנגדות המתמשכת למבצע לינאס במדינה, נערכו כמה עצרות בקואלה לומפור ובעשר ערים אחרות במדינה, כמו גם ב-34 מדינות אחרות.[32][33] בשנת 2016 חודש רישיון החברה לשלוש שנים נוספות עם בדיקה זהירה שנערכה על ידי מועצת הרישוי לאנרגיה אטומית (AELB) במלזיה.[34]
עסקת החלפת פליטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2011 שתי המדינות חתמו על הסכם החלפת פליטים עם אוסטרליה, לפיו ישלחו 800 מבקשי מקלט למלזיה ויקבלו בתמורה 4,000 פליטים מאומתים ממלזיה.[35] מרבית מבקשי המקלט הם מאפגניסטן, איראן, עיראק וסרי לנקה ובדרך כלל מהגרים לאוסטרליה דרך מלזיה או אינדונזיה.[36] אולם העסקה נדחתה והוכרזה כבלתי חוקית על ידי בית המשפט העליון באוסטרליה בחודש שלאחר מכן בגלל החששות שכן למלזיה לא הייתה כל ערובה חוקית להגן על זכויות מבקשי המקלט, במיוחד כאשר המדינה אינה חתומה על אמנה בדבר מעמדם של פליטים. עם עדויות רבות אשר הראו התנהלות לא נכונה של 93,600 מבקשי מקלט במדינה, כולל שלילת זכויות בסיסיות לפליטים, שמגיעים בעיקר ממיאנמר, סרי לנקה, סומליה, עיראק ואפגניסטן.[37]
פרשנות מוטעית של נאום קסנופון על ידי כלי תקשורת במלזיה והכחשת כניסה לאחר מכן למלזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעצרם של עיתונאים אוסטרלים במלזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני עיתונאים מתאגיד השידור האוסטרלי (ABC) עוכבו ב-13 במרץ 2016, לאחר שניסו לחקור את ראש ממשלת מלזיה נג'יב רזאק בגין האשמות שחיתות כלפיו, בעיקר שערוריית פיתוח ברהאד 1 מלזיה (1MDB).[38]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Diplomatic List and List of Representatives of International Organisations" (PDF). Department of Foreign Affairs and Trade (Australia). בספטמבר 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-15 בספטמבר 2011. נבדק ב-29 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Official Website of High Commission of Malaysia, Canberra". Ministry of Foreign Affairs, Malaysia. נבדק ב-29 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kate Boswood (8 באוגוסט 2008). "Engaging our interests: the Five Power Defence Arrangement and its contribution to regional security" (PDF). Department of Defence (Australia). אורכב מ-המקור (PDF) ב-5 ביוני 2011. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ M. Rajendran (1993). Mahathir Mohamad: Prime Minister of Malaysia. IBS Buku Sdn. Bhd. ISBN 978-967-950-288-6.
- ^ Jan Melissen; Ana Mar Fernández (7 בפברואר 2011). Consular Affairs and Diplomacy. Martinus Nijhoff Publishers. pp. 48–. ISBN 978-90-04-18876-1.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ John Funston (24 ביוני 2013). "Australia-Malaysia relations". New Mandala. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Kate Duff. "[Submission No 11] Inquiry into Australia's Relationship with Malaysia" (PDF). Department of Foreign Affairs and Trade (Australia). נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Marches". Government of Australia. Australia's War 1939–1945. אורכב מ-המקור ב-15 במרץ 2017. נבדק ב-14 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nial Wheate; Gregory P. Gilbert. "Borneo 1945 - An Amphibious Success Story". Royal Australian Navy. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Australian Experience of Joint and Combined Operations: Borneo 1945". International Journal of Naval History. 26 במאי 2016. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Borneo Oboe campaign – Second World War [Historical Backgrounder]" (PDF). Government of Australia. Department of Veterans' Affairs (Australia). אורכב מ-המקור (PDF) ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Malayan Emergency, 1950–60". Australian War Memorial. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Security of British Borneo [The fight against Communist terror in Sarawak]". The Age. 20 בספטמבר 1952. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ John E. Jessup (1998). An Encyclopedic Dictionary of Conflict and Conflict Resolution, 1945-1996. Greenwood Publishing Group. pp. 450–. ISBN 978-0-313-28112-9.
- ^ "Indonesian Confrontation, 1963–66". Australian War Memorial. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Malaysia-Australia Free Trade Agreement". Department of Foreign Affairs and Trade (Australia). אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trade Services-Australia's Trade with Malaysia [Australia's Trade with Malaysia 2008/2009]". Australian High Commission in Malaysia. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Education ties with Malaysia strengthened". Australian High Commission in Malaysia. אורכב מ-המקור ב-13 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lyndal Curtis (10 ביולי 2008). "Rudd meets with Malaysian PM". Australian Broadcasting Corporation. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Australia-Malaysia cultural exchange". Minister for Foreign Affairs (Australia). 4 בנובמבר 2012. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "History of the Australia – Malaysia Defence Relationship" (PDF). Australian High Commission in Malaysia. אורכב מ-המקור (PDF) ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Defence". Department of Defence (Australia). Australian High Commission in Malaysia. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "FPDA members to share intelligence to fight terrorist threats". The Star. 2 ביוני 2017. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Prashanth Parameswaran (4 באוקטובר 2017). "Australia's Big Asia Military Deployment Moves to Malaysia". The Diplomat. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Opalyn Mok (23 במאי 2015). "How the Royal Australian Air Force transformed Butterworth through music". The Malay Mail. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Royal Malaysian Air Force Base [Butterworth, Malaysia] – Australian Defence Force Facilities Rationalisation" (PDF). Department of Defence (Australia). נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "RMAF Base Butterworth". Royal Australian Air Force. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Keith Bradsher (8 במרץ 2011). "Taking a Risk for Rare Earths". The New York Times. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Malaysians protest against rare earth refinery". Associated Press. The Guardian. 26 בפברואר 2012. ISSN 0261-3077. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Malaysia orders Lynas to ship out waste". Australian Broadcasting Corporation. 11 בדצמבר 2012. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Malaysia: Concerns over health & environmental impacts of Lynas rare earths mining & refinery". Business and Human Rights Resource Centre. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 千華數位文化; 商鼎數位出版; 洪秀菊; 大專／學術用書 (29 באוקטובר 2014). 21世紀聯合國與全球治理. 千華數位文化. pp. 295–. ISBN 978-986-144-113-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Malaysia convoy protests Lynas rare earths plant". Australian Broadcasting Corporation. 1 בינואר 2013. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ong Han Sean (3 בספטמבר 2016). "Lynas' operating licence renewed for three years". The Star. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jeremy Thompson (25 ביולי 2011). "Australia, Malaysia sign refugee deal". Australian Broadcasting Corporation. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Liz Gooch (25 ביולי 2011). "Australia and Malaysia Sign a Refugee Swap Deal". The New York Times. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ed Davies; Amy Pyett; James Grubel; Michael Smith; Liau Y-Sing; Mark Bendeich; Ed Lane; Neil Fullick (31 באוגוסט 2011). "Australia's High Court rejects Malaysian asylum-seeker deal". Reuters. נבדק ב-28 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ABC journalists leave Malaysia after no charges brought". Australian Associated Press. The Guardian. 15 במרץ 2016. ISSN 0261-3077. נבדק ב-15 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
