לדלג לתוכן

ארול גארנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארול גארנר
Erroll Garner
לידה 15 ביוני 1921
פיטסבורג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בינואר 1977 (בגיל 55)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Erroll Louis Garner עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קברות הומווד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1944–1976 (כ־32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון וסטינגהאוז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אפולו רקורדס, EmArcy, Mack Avenue Records, בלו נוט, סבוי רקורדס, מרקורי רקורדס, ורב רקורדס, קולומביה רקורדס, פיליפס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארול גארנר
ארול גארנר

ארול לואיס גארנראנגלית: Erroll Louis Garner;‏ 15 ביוני 1921 - 2 בינואר 1977) היה פסנתרן ג'אז ומלחין אמריקאי. הוא נחשב לאחד הפסנתרנים המקוריים, חדשניים ווירטואוזים בתקופתו עם גישה מקורית למלודיה, הרמוניה וקצב.[1] הוא היה מועמד פעמים רבות לפרס גראמי והקליט ב-1958 את אחד האלבומים הנמכרים ביותר בתולדות הג'אז, Concert by the sea. הוא הלחין את הסטנדרט Misty שהוא אחד הסטנדרטים הידועים והמבוצעים ביותר ועוד למעלה מ-200 קטעי ג'אז.[2]

גארנר ואחיו התאום ארנסט נולדו בפיטסבורג, פנסילבניה, הצעירים בשישה ילדים למשפחה מוזיקלית. אחיו הגדולים למדו וניגנו פסנתר והוא עצמו החל לנגן בגיל שלוש. בגלל הזיכרון והשמיעה המוזיקליים המצוינים שלו הוא ניגן מיד כל שיר ששמע. כשאחותו למדה קטע מתווים הוא ניגן אחריה את הקטע משמיעה. המשפחה אמנם עודדה אותו לקחת שיעורי פסנתר אבל מוריו נואשו ממנו כשהבחינו שהוא מנגן משמיעה גם כשהתווים מונחים לפניו.[1] הוא מעולם לא למד לקרוא תווים והנגינה שלו היא פרי המצאותיו ודמיונו, מה שמסביר את סגנונו המאוד אישי וייחודי. בגיל 11 הוא כבר היה מתגנב מהבית בערב כדי לנגן עם תזמורת בניצוח פייט מרבל על ספינה בנהר האלגיני.[3] בשנות העשרה שלו החל להופיע בבארים, מסעדות ומועדוני לילה בפיטסבורג בדרך כלל לבדו כסולן על הפסנתר. בשנות הארבעים החליט לעבור לניו יורק ושם תוך תקופה קצרה, החל לעורר תשומת לב בהופעותיו במועדונים שונים. ב-1950 הוא נתן לראשונה קונצרט בנגינת סולו באולם המוזיקה בקליבלנד Cleveland music hall. הוא זכה לתשואות רמות ולקימת הקהל ואחרי קונצרט זה הוא המשיך לקריירה בינלאומית. האמרגן סול יורוק שעבד עם נגנים קלאסיים בלבד החל לייצג אותו וכעבור שנים ספורות היה לגארנר קהל בכל העולם כשהוא מרבה להופיע באולמות קונצרטים. הוא הרבה להופיע באירופה, יפן, דרום אמריקה ואוסטרליה ובמולדתו, ארצות הברית. בדרך כלל הופיע בהרכב של טריו שכלל בנוסף אליו נגן קונטרבס ומתופף.[4]

באחד הראיונות הוא נשאל על ידי עיתונאי: "מה הרקע המוזיקלי שלך?" הוא ענה: "אין לי רקע מוזיקלי. אצלי זה הכל מתנה שנולדתי איתה".[5] הוא היה אורח מבוקש בתוכניות טלוויזיה וכשהתארח בתוכנית של ג'וני קרסון, נשאל: "מה עושה אותך כל כך ייחודי שאנשים מזהים את הנגינה שלך בשנייה?" הוא היסס והפסנתרן של התכנית רוס טומפקינס קפץ והשיב: "שמחת חיים!".

גארנר המשיך להופיע ולהקליט עד לשנת 1975 שבה פרש בשל מצבו הבריאותי. בשנות חייו האחרונות חלה גארנר בסרטן הריאה, ונפטר ב-2 ינואר 1977.[1]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גארנר מעולם לא התחתן. הייתה לו בת אחת ושמה קים גארנר, שמרואיינת בסרט שנעשה אודותיו - No One Can Hear You Read.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארול גארנר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 "Erroll Garner: 'The Joy of a Genius'". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-10-06.
  2. ^ BIOGRAPHY, Erroll Garner (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Wilson, John S. (1977-01-03). "Erroll Garner, Jazz Pianist, 53; Composed `Misty,' That's My Kick'". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-06.
  4. ^ Sy Johnson, The Errol Garner anthology, Cherry lane music company, 2003
  5. ^ ERROLL GARNER: NO ONE CAN HEAR YOU READ - Official Trailer, נבדק ב-2021-10-07
  6. ^ Erroll Garner: No One Can Hear You Read, digital.nepr.net