רצועת חוף בת ים
רצועת חוף בת ים מתמשכת לאורך כ-3.5[1] קילומטרים על שפת הים התיכון בהמשך לרצועת חוף תל אביב-יפו. היא מהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי בת ים ובדימויה כעיר חוף. חופה של העיר בת ים הוא אחד החופים העירוניים ביותר בישראל, ומהווה את הנכס המרכזי של העיר והמרחב הציבורי המשמעותי ביותר בה. חלק ניכר מרצועת החוף משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחים לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילת ופארקים.
בשנת 2018 חוברה רצועת החוף של בת-ים לרצועת החוף של ראשון לציון באמצעות טיילת דק[2].
היסטוריה
בראשית ימיה, קמה בת ים על ידי עולים מגרמניה ונקראה "בית וגן". הבונים לא הקדישו משמעות מיוחדת לים הסמוך, והעיר החלה להיבנות על פי דגם אירופי של עיר גנים, אשר הפנה גב לים. בחוף, נערכו לעיתים אימונים של "הגמל המעופף", מועדון דאייה עברי.
במאי 1937 החליטה המועצה המקומית לשנות את שם המקום לבת ים, בעקבות הצעתו של הסופר אהרן זאב בן-ישי. שם זה קשור בהדר הטבע ובאופיו הגאוגרפי של היישוב, הסמוך לים התיכון. לאחר קום המדינה, ניתן דגש למשאב טבעי זה, ובבת ים נועדה לקום ה"ריביירה" (Riviera) (אנ')" של מדינת ישראל[3].
במאי 1951 התאגדה "חברת חוף בת ים", שלימים נקראה "חברת חוף בת-ים ליזמות ולפיתוח בע"מ". החברה אמונה על פיתוח רצועת החוף של העיר בת-ים, לרבות הקמת בתי מלון, בתי מרחצאות, טיילות ומועדוני שייט[4]. בראשית דרכה סגרה החברה את החוף בגדר[5], ומתרחצים אשר חצו אותה בסופי השבוע כדי לרחוץ בים, נעצרו על ידי המשטרה[6]. הגדר שהוקמה נבנתה ללא רישיון, וללא אישור המוסדות המוסמכים, לפי קביעתו של יצחק בר, מזכיר הוועדה המחוזית לבניין ערים[7]. לבסוף שלל בית המשפט, בפסיקתו של השופט יוסף מיכאל לם, את חוקיות הגדר, והורה לאפשר כניסה חופשית לבאי בית הקפה הסמוך[8].
במהלך שנת 1956 רחצו בחופי העיר כשני מיליון אנשים[9].
בשנת 2020 הגביל ראש העיר צביקה ברוט את הכניסה לחופים בעקבות התפרצות מגפת הקורונה[10][11][12][13]. האיסור התקבל באכזבה בקרב תושבי העיר[14]. לאחר מכן הודיע שהכניסה תתאפשר לתושבי העיר בלבד[15]. זאת בעיקר משום הצפיפות של באי החוף הנפרד, המגיעים מערים חרדיות בהן המגפה הכתה בחומרה, ודורגו באדום על פי מתווה הרמזור. שר הפנים ויו"ר מפלגת ש"ס, אריה דרעי, התנגד למהלך, ומשרד הפנים דרש מעיריית בת ים להציג לו בסיס חוקי,[16] לצורך מניעת אפליה אסורה. בתגובה החליט ברוט לסגור את החופים כליל[17].
בשנת 2023 נסגרו שוב חופי בת ים, בעקבות הנחיית פיקוד העורף במלחמת חרבות ברזל, היות שלא ניתן לשמוע את האזעקות כשורה[18][19].
חופי רחצה
חוף הסלע
חוף הסלע נקרא על שם "סלע אדם" המזדקר מתוך הים במרחק כ-150 מטרים מהחוף. בעבר ניתן היה להגיע אל הסלע רק בשחייה (או בשיט), אך בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 נבנה שובר גלים שהסלע מהווה חלק ממנו, והמים הפכו לרדודים יותר, כך שניתן להגיע אל הסלע בהליכה בים. כעשרה מטרים ממערב לסלע ישנו סלע נוסף, אליו ניתן להגיע בשחייה[20].
החוף הגדול בעיר ונחשב למשפחתי בזכות שובר הגלים, היוצר לגונה מלאכותית, השומרת מים רגועים ורדודים, כך שילדים יכולים לרחוץ בהם בבטחה. יצירת הלגונה, לצד בנייה על החוף, יצרה בעיה של "משיכת חול". לאור זאת, החוף עבר בשנת 2023 שיקום בסיוע החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון, כשספינת "דבורה" הזריעה כ־60 אלף קוב חול על חוף הים[21], והרחיבה את רצועת החוף בעשרות מטרים[22].
חוף סי פאלאס
חוף סי פאלאס קיבל את שמו מהבריטים שהקימו במקום פאב ומועדון בשם "הפאלאס"[23]. החוף משמש כלגונה טבעית[24]. בזכות כך פעלו בו כבר משנת 1952 אגודות שייט, בהן "הפועל בת ים", "מכבי בת ים" ו"זבולון בת ים"[25]. ממועדונים אלה יצאו אלופי העולם הראשונים בישראל, כשצפניה כרמל ולידיה לזרוב זכו בשנת 1966 באליפות העולם בשיט מפרשיות מדגם 420 בשוודיה[26]. לאחריהם קמו אלופים נוספים כמו איתן פרידלנדר, ורד בוסקילה מוטי אמברם, ניר סלע, אמנון סמגורה והתאומים אדיר ואלדר עזרא. גם מפקד חיל הים, מיכאל ברקאי, החל את דרכו בשיוטים שם וכן קצינים נודעים בחיל הים כמו יעקב רענן, מפקד הצוללת "אח"י דקר". בשנת 1963 התקיימה אליפות ישראל בשייט מפרשיות בחוף זה[27].
בכניסה למועדון השייט הוצב פסל מעשה ידיו של יגאל תומרקין, כאנדרטה לזכרו של חבר האגודה שנפל בקרבות מלחמת העצמאות[25]. תומרקין אף אמר, בעת שזכה בפרס ישראל, כי "אשים אותו בין הגביעים שקיבלתי מהפועל בת ים בימאות. אלה הדברים היחידים שקיבלתי ממוסדות המדינה"[28]. בטיילת בת ים, בקרבת מועדון השייט, נמצאת אנדרטה נוספת של תומרקין, לזכרו של משה (בושי) עזרא, ממקימי מועדון השייט בעיר[29].
חוף הריביירה
החוף הוקם בסמוך לקום המדינה בנוכחות שר הפנים ישראל רוקח וראש המועצה, דוד בן ארי[30].
החוף נקרא על שם מועדון "הריביירה" משנות ה-50, בו הופיעו אמנים מהעולם כמו אריס סאן היווני וחוזליטו הספרדי[26]. לימים הוסב המועדון לגלריית אמנות. בשנת 1953 נערכה בו תחרות "מלכת היופי" אז נבחרה הדוגמנית חבצלת דרור[31]. חוף הריביירה נמתח מאזור רחוב נורדאו ועד מתחם מתחם המלונות בדרומה של רצועת החוף של בת ים. בין היתר נמצאים בחוף מתקני ספורט לכדור עף חופים וטניס חופים. בשטח החוף נמצא גם המזח של בת ים, המשמש בעיקר את חובבי הדייג. עם עבודות שדרוג הטיילת שופץ המזח, הורם לגובה, נבתה עליו רצפת דק מעץ, וכיסאות בר לרווחת ההולכים והשבים.
בחוף הרייביירה נוסד המרכז הראשון של עמותת "הגל שלי" העוסקת בחינוך ימי עבור נוער בסיכון[32]. במלחמת חרבות ברזל החלה לשלב גם ילדים אשר פונו מבתיהם בעקבות המלחמה[33][34].
-
ציליות בחוף הריביירה
-
משחק כדורעף חופים בחוף הריביירה, נובמבר 2021
-
חניכי "הגל שלי" בחוף הריביירה
-
השקת "חוף הריברייה"
-
חוף הריברייה בראשית דרכו
חוף הגולשים
נקרא על שום הגולשים הרבים שהיו מגיעים אליו בשנות השבעים והשמונים. מאז הפך אבן דרך לחובבי הגלישה מבת ים והסביבה, אך מיועד גם לרחצה[22].
לתקופה מסוימת פעל בו "החוף הוורוד" האייקוני[35], שנסגר עקב פעילות שוהים בלתי חוקיים[36].
בחוף גם נצפתה כלבת הים הנזירית "יוליה", התיעוד היחיד של כלב ים בבת ים[37].
לחוף זה מיוחס האזכור בשיר "גלשן" של דני סנדרסון: "מחוף בת ים עד הרצליה / זה רק אני והגלשן שלי".
חוף ירושלים
החוף הצפוני לחוף הסלע. מוכר גם בשמו השני, "חוף קלדרון", על שם המסעדה הוותיקה הפועלת במקום[22].
חוף לדוגמה
חוף מרכזי עיר, מוכר ומתקיימים בו שירותי הצלה בחודשי הקיץ.
חוף המרינה
חוף המרינה, המכונה גם חוף סאנסט[38], החוף ותיק שהשתכלל מאז הקמת טיילת הדק הדרומית בקרבת בתי המלון. כעת יש בסמוך לחוף מסעדות, ברים ובתי קפה וכן השכרת כיסאות. בעתיד צפויים להיפתח בו מרכזי קניות והמלון הגדול בעיר[39], על חורבותיו של "מלון סאן" המיתולוגי. הריסת מלון סאן הייתה אירוע היסטורי בישראל, כשהיה המבנה הגדול ביותר שנהרס בישראל באמצעות חומר נפץ.
חוף שירת הים
חוף שירת הים ("החוף הנפרד") הוא חוף רחצה נפרד המיועד לאוכלוסייה הדתית. חוף זה מציע שירותי רחצה בהפרדה מגדרית, כלומר, לגברים בלבד בימים זוגיים, ולנשים בלבד בימים אי זוגיים. ביום שבת החוף סגור ואין בו שירותי הצלה, ומתאפשרת בו רחצה מעורבת.
החוף הוקם בשנת 1959[40]. בשנת 2017 קרא בד"ץ העדה החרדית שלא לרחוץ בחוץ, אשר לפי הפשקוויל שהופץ, "אינם עומדים בכללי הצניעות ומעודדים פריצות"[41]. בשנת 2018 הוצב בחוף שלט האוסר כניסת ציבור שאינו חרדי או דתי. לאחר פרסום המקרה, עיריית בת ים התנערה מהצבת השלט והורתה לזכיין לפנותו[42][43].
חוף תאיו
החוף המוכרז הדרומי ביותר בבת ים, במרחק הליכה מחוף ראשון לציון. בחוף פועל מועדון ספורט ימי ומסעדת שף[44][45].
חוף הדקלים
חוף הדקלים נמצא דרומית לחוף הנפרד וצפונית לחוף תאיו. בכניסה לחוף נשתלו מספר דקלים. בחוף נמצא קיוסק, וכן בר עם רחבת דשא בה מתקיימות מסיבות חוף ואירועים[46].
טיילת בת ים
בעבר טיילת בת ים הייתה מוזנחת ובעלת תדמית בעייתית[47]. מאז עברה מתיחת פנים יסודית וטיפוח רחב היקף. הטיילת פעילה ושוקקת בתי קפה, גינות ומדשאות ופרחים, וכן אתרי ספורט. הטיילת נמשכה מחוף סי פאלאס בצפון הגובל ביפו ועד למלון קולוני ביץ' שבמרכז בת ים, ולימים התארכה דרומה עד כדי חיבור עם טיילת ראשון לציון[48].
המדשאות המשתפלות של חוף ירושלים. בסמוך לטיילת במפגש עם שדרות העצמאות ניצב "האמפיתיאטרון", מתחם התרבות המרכזי בעיר לקיום מופעים, הופעות, פסטיבלים ואירועי תרבות שונים.
החדש שבשדרות העצמאות הניצבות לטיילת נערכים קונצרטים ומופעים. מהטיילת כניסה לבריכת "בורה בורה" (בעבר "בְּרִיְחוֹף"[49]) שעל חוף הים, בה בריכה חצי אולימפית, בריכה לפעוטות ומדשאה.
-
פסלה של רחל טימור, מפרשית בטיילת בת ים, 1998
-
האמפיתיאטרון של בת ים
-
עמדת "פאקא", עמדת הגנה ממלחמת העצמאות, שנקראה על שם בית החרושת "פאקא" שהיה סמוך, בו יוצר כוהל, חומצה פחמתית ושמרי אפייה
-
בריכת "בורה בורה" על שפת הים
-
גינת השחמט בטיילת בת-ים
אירועים בולטים
- מאי 1992 – רצח הלנה ראפ
- מאי 2021 – המהומות בבת ים בוצע לינץ בנהג ערבי והרס ונזק לעסקים בבעלות ערבים שנמצאים לאורך רצועת החוף
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מרוץ סירות מפרש, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1955
- תחרות שיט בסירות מפרש נערכת בבת ים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1960
- אליפות ישראל בשייט מפרשיות, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1963
- תחרות שיט מפרשיות בחוף בת ים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1 דקה, 1969
- מול מים ושמיים: חופי הים של העיר בת-ים, באתר ynet, 7 באוגוסט 2016
- אתר האינטרנט הרשמי של רצועת חוף בת ים
הערות שוליים
- ^ חוף הים, באתר עיריית בת ים
- ^ ניב אלימלך, בת ים מתחברת לראשון לציון: נפתחה טיילת הריבירייה, באתר "השקמה בת ים", 21 באוקטובר 2018
- ^ עונת הרחצה בחוף בת ים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1 דקה, 1950
- ^ מקימים חברה לפיתוח חוף בת־ים, מעריב, 4 במרץ 1951
- ^ תביעה נגד חברת "חוף בת ים", זמנים, 30 במאי 1954
- ^ סופר "הארץ" בבת־ים, מסתמן הסדר לגבי חוף בת־ים – נעצרו ארבעה מתפרצים, הארץ, 13 במאי 1968
- ^ הגדר בחוף בת־ים אינה חוקית, מעריב, 13 ביולי 1954
- ^ שופט שולל חוקיות הגדר שהוקמה בחוף בת ים, שערים, 1 באוגוסט 1954
- ^ חוף הרחצה בבת־ים ייפתח ביוני, חרות, 23 במאי 1957
- ^ בת ים: הגבלות הקורונה יוחמרו, באתר ישראל היום, 25 ביוני 2020
- ^ שלומי דיאז, ראש עיריית בת ים: "לאסור שהייה בחוף", באתר ישראל היום, 23 ביוני 2020
- ^ חדשות הבוקר, התפרצות הקורונה בבת ים: "יש חולים בכל השכונות בעיר, ייתכן שנסגור את חוף הים", באתר מאקו, 24 ביוני 2020
- ^ איתי בלומנטל, ההגבלות המסתמנות על בת ים: ללא סגר, עם איסור התקהלות, באתר ynet, 25 ביוני 2020
- ^ איתי בלומנטל, בבת ים חוששים מסגירת החופים: "ההנאה היחידה שלנו", באתר ynet, 24 ביוני 2020
- ^ איתי בלומנטל, בת ים מגבילה את הכניסה לחופי העיר: "מצב חירום", באתר ynet, 21 באוגוסט 2020
- ^ בר פלג, משרד המשפטים דרש מעיריית בת ים להציג בסיס חוקי למניעת הגישה לחופים בעיר, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2020
- ^ אורן שטרנברג, ברוט למשרד הפנים: "אם תתערבו – אסגור לגמרי חלק מהחופי הרחצה", באתר "השקמה", 23 באוגוסט 2020
- ^ שי שגב, סוגרים את הים בבת ים: איסור מוחלט להגיע לחוף, באתר mynet בת ים, 30 באוקטובר 2023
- ^ לאור הנחיות פיקוד העורף - חל איסור מוחלט של רחצה בחופים, עיריית בת ים, 29 באוקטובר 2023
- ^ חוף הסלע, באתר "טבע ונופים בישראל"
- ^ חופית כהן-אולאי, בהשקעה של מיליונים: ערימות החול שיצילו את חוף הסלע, באתר mynet בת ים, 2 ביוני 2021
- ^ 1 2 3 שי שגב, איפה חונים ומה אוכלים בחוף? כל מה שמחכה לכם בקיץ 2023 בבת ים, באתר mynet בת ים, 28 באפריל 2023
- ^ בת ים עלתה מהגלים, אתר התיירות הישראלי
- ^ חופי בת ים, עיריית בת ים
- ^ 1 2 מנחם כהן ואמיר גנין, בת ים: מועדון השיט שהצמיח אלופים בסכנת סגירה מיידית, באתר nrg, 7 בדצמבר 2010
- ^ 1 2 סיפורי בת-ים: העיר ממנה הגיעו אלופי העולם הישראלים הראשונים, באתר ynet, 24 באוגוסט 2016
- ^ אליפות ישראל בשייט מפרשיות, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1963
- ^ גלעד מלצר, הפגישה הראשונה שלי עם הפה הגדול של תומרקין, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2021
- ^ אלי יריב, פסל הסביבתי שהוכן על ידי האומן יגאל תומרקין נועד להנציח את משה עזרא, 4 במרץ 2021
- ^ חנוכת "חוף הריביירה" בבת ים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1 דקה, 1953
- ^ תחרות מלכת היופי, 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1 דקה, 1953
- ^ איריס ליפשיץ קליגר, לגלוש גלים עם ניוון שרירים, באתר ynet, 28 ביולי 2024
- ^ להתמודד עם הגלים | הנערות מבארי שגולשות בים כדי להתמודד
- ^ מערכת האתר, בת ים: עמותת הגל שלי פתחה מרכזי חירום לבני נוער המתמודדים עם טראומות מלחמה, באתר בחדרי חרדים, 24 באוקטובר 2023
- ^ שי שגב, משגעת את הטיקטוק: החוף הוורוד של בת ים הפך למקום הכי מצולם בעיר, באתר mynet בת ים, 2 ביולי 2023
- ^ שי שגב, מה באמת קרה שם? הסיפור האמיתי של החוף הוורוד בבת ים, באתר mynet בת ים, 28 באוגוסט 2023
- ^ עדיין בישראל: כלבת הים יוליה נצפתה בבת ים, באתר ישראל היום, 28 במאי 2023
- ^ שי שגב, עכשיו זה רשמי: חוף חדש נפתח בבת ים, באתר mynet בת ים, 8 באוגוסט 2024
- ^ סאנסט ביץ' בת-ים - מרכז בילוי וקניות בטיילת הדרומית של חוף בת ים, באתר סאנסט ביץ' בת-ים, 29 באוקטובר 2015
- ^ מקום רחצה נפרד בבת־־ים, שערים, 7 ביולי 1959
- ^ איילת רוטה-גבאי, בד"ץ העדה החרדית: לא להשתמש בחוף הנפרד, באתר mynet בת ים, 29 ביוני 2017
- ^ מורן בן זכאי, חילוניים? אל תנסו להחנות בחניון החוף הנפרד, באתר "השקמה", 17 ביוני 2018
- ^ רעות עוזיאל, הצצה לעתיד? החנייה בים מותרת לציבור דתי בלבד, באתר מאקו, 18 ביוני 2018
- ^ אריאלה אפללו, בת ים הגדולה, באתר Xnet, 16 באוקטובר 2011
- ^ שרית סרדס-טרוטינו, עשינו עסק: ארוחות עסקיות בסופ"ש, באתר ynet, 21 ביולי 2011
- ^ מערכת מדור החופש, מה שווה לעשות בבת ים?, באתר מאקו, 3 בפברואר 2022
- ^ מה זה פה, טיילת? - מסע אחר, באתר מסע אחר, 16 באוגוסט 2006
- ^ ניב אלימלך, בת ים מתחברת לראשון לציון: נפתחה טיילת הריבירייה, באתר "השקמה", 21 באוקטובר 2018
- ^ קול קורא - קבלת הצעות לתכנון, פיתוח ושימושים במתקן ה"בריחוף" העירוני | סיום המכרז:12/12/2019 - המנהלת להתחדשות עירונית בת-ים, באתר החברה הכלכלית חוף בת ים ליזמות ולפיתוח בע"מ, 7 ביולי 2021