ריצ'רד מקוניסבורג, רוזן קיימברידג' השלישי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
1376? Conisbrough Castle, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 1415 (בגיל 39 בערך) סאות'המפטון, ממלכת אנגליה |
| מדינה |
ממלכת אנגליה |
| בן או בת זוג |
אן מורטימר (מאי 1406–?) Maud Clifford (1414–?) |
  | |
ריצ'רד מקוניסבורג, רוזן קיימברידג' (באנגלית: Richard of Conisbrough, 3rd Earl of Cambridge; 20 ביולי 1385 – 5 באוגוסט 1415) היה בנם השני של אדמונד מלנגלי, הדוכס הראשון מיורק, ושל איזבלה מקסטיליה, הדוכסית מיורק. ראשו נערף בשל חלקו במזימת סאות'המפטון, מזימה נגד המלך הנרי החמישי. הוא היה אביו של ריצ'רד פלנטג'נט, הדוכס השלישי מיורק, וסבם של המלכים אדוארד הרביעי וריצ'רד השלישי.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ריצ'רד מיורק נולד ב-20 ביולי 1385 בטירת קוניסברו, יורקשייר, והיה בנם השני של אדמונד מלאנגלי, דוכס יורק, ושל אשתו הראשונה, איזבלה מקסטיליה. מצד אביו, הוא היה נכדם של המלך אדוארד השלישי ושל פיליפה מאנו, ומצד אמו, נכדם של פדרו האכזר, מלך קסטיליה ולאון, ושל המאהבת האהובה עליו, מריה דה פדילה. הסנדק שלו היה המלך ריצ'רד השני. אין תיעוד על לידתו או הטבלתו ויש הטוענים כי לידתו הייתה בערך בשנת 1375. ריצ'רד השני היה ביורק ב-20 ביולי 1385, ובשנת 1375 היה המלך לעתיד רק בן שמונה; לא היה סביר שהוא היה סנדק בגיל הזה, וכאשר אביו עדיין היה בחיים.
ריצ'רד היה צעיר ב-12 שנים מאחיו, אדוארד. באופן מוזר, ריצ'רד לא קיבל קרקעות מאביו ולא הוזכר לא בצוואת אביו ולא בצוואת אחיו. נסיבות אלו נתפסו על ידי ג.ל. האריס כאינדיקציה לכך שאביו ואחיו של ריצ'רד לא הכירו בו כקרוב משפחה מלא, ושייתכן שהוא היה ילד לא חוקי של אמו ואחיו למחצה של המלך ג'ון הולנד. תאוריה זו זכתה לחיים חדשים בעקבות מחקרי ה-DNA של שרידי ריצ'רד השלישי בשנת 2014.
למרות שאדמונד מלאנגלי לא דאג לריצ'רד בצוואתו מ-25 בנובמבר 1400, אמו איזבלה כינתה את המלך ריצ'רד השני כיורש לפני מותה ב-23 בדצמבר 1392 וביקשה ממנו להעניק לבנה הצעיר קצבה של 500 מארק. המלך נענה לבקשה. ב-3 בפברואר 1393, הוא סיפק לבן הסנדקות שלו קצבה של 100 ליש"ט מההכנסות ביורקשייר שקיבלה איזבלה בעבר, וב-16 במרץ 1393, הוא סיפק לו קצבה נוספת של 350 מארק (233 ליש"ט) מהאוצר. לפי T.B. Pugh, ניתן היה לצפות למענק נוסף מהמלך כאשר ריצ'רד הגיע לבגרות; עם זאת, ריצ'רד השני הודח ב-1399. לדברי ג.ל. האריס, ריצ'רד מיורק 'לא קיבל טובות הנאה מהמלך החדש, הנרי הרביעי'. לאחר עלייתו לשלטון של הנרי הרביעי, קצבאותיו של ריצ'רד, מקור הכנסתו היחיד, שולמו באופן לא סדיר, או שלא שולמו כלל.
מאפריל 1403 עד אוקטובר 1404, ריצ'רד פיקד על כוח קטן שהגן על הרפורדשייר נגד מנהיג המורדים הוולשי אווין גלינדור, אך חוץ מזה לא ביצע שירות צבאי ראוי לציון. עם זאת, בתקופה זו, לפי T.B. Pugh, ריצ'רד כונן את היחסים עם משפחות מורטימר וצ'רלטון שהביאו לנישואיו עם אן דה מורטימר. המינוי המשמעותי היחיד של ריצ'רד בתקופה זו הגיע באוגוסט 1406 כאשר, יחד עם הבישוף של באת', לורד פיצהו ולורד סקרופ, הוא נבחר ללוות את בתו של הנרי הרביעי, מלך אנגליה פיליפה לדנמרק לרגל נישואיה למלך אריק. ריצ'רד זכה לתואר אבירות ביולי אותה שנה, אולי בציפייה לשליחות זו. פו מציין שבמהלך שלושת החודשים האלה של השליחות בדנמרק, ריצ'רד הכיר היטב את לורד סקרופ, שנישא לאמו החורגת של ריצ'רד ג'ואן הולנד בספטמבר 1411, ואיתו היה ריצ'רד מעורב מאוחר יותר במזימת סאות'המפטון של 1415 שעלתה לשניהם בחייהם.
מזימת סאות'המפטון
בפרלמנט של 1414, קיבל ריצ'רד את התואר רוזן קיימברידג', תואר שהחזיק בעבר אחיו הבכור, אדוארד, הדוכס השני מיורק, שקודם לכן הפסיק להיות רוזן קיימברידג' או על ידי התפטרות או שלילת התואר.
אולם, מינויו של ריצ'רד כרוזן מקיימברידג' בשנת 1414 לא הביאה איתה כל הענקה נלווית של אדמות, ולפי האריס, קיימברידג' הייתה 'הענייה מבין הרוזנויות' שהיו אמורים לצאת לפלישה של הנרי החמישי לצרפת. כתוצאה מכך, חסרו לו המשאבים להצטייד כראוי למשלחת. אולי חלקית מסיבה זו, ריצ'רד קשר קשר עם לורד סקרופ וסר תומאס גריי להדיח את הנרי החמישי, מלך אנגליה ולהציב על כס המלוכה את אחיה של אשתו המנוחה אן, אדמונד מורטימר, רוזן מרץ' החמישי. ב-31 ביולי חשף מורטימר את המזימה למלך. מאוחר יותר, הוא כיהן בוועדה שדנה את ריצ'רד למוות. למרות שריצ'רד התחנן בפני המלך בבקשת חנינה, ראשו נערף ב-5 באוגוסט 1415 והוא נקבר בקפלה של בית אלוהים בסאות'המפטון (כיום כנסיית סנט ג'וליאן, סאות'המפטון). הצי הפליג לצרפת כמה ימים לאחר מכן, ב-11 באוגוסט 1415.
מזימת סאות'המפטון מומחזת בהנרי החמישי של שייקספיר, ובמחזה האנונימי, ההיסטוריה של סר ג'ון אולדקאסל.
מורשתו
למרות שתוארו של קיימברידג' חולט, לא הוטל עליו קלון, ובנו ריצ'רד בן הארבע ירש אותו. תוך שלושה חודשים, אחיו הבכור של קיימברידג', אדוארד מנוריץ', הדוכס השני מיורק, נהרג באז'נקור, ובנו בן הארבע של קיימברידג' ירש בסופו של דבר את התארים והאחוזות של דודו וכן את אלו של אביו.
בפרלמנט של 1461, המלך אדוארד הרביעי ביטל את גזר הדין שנגזר על סבו, ריצ'רד, רוזן קיימברידג', כ"לא סדיר ולא חוקי".
משפחתו
בתחילת 1408 התחתן ריצ'רד עם אן מורטימר, הבכורה מבין ארבעת ילדיהם של רוג'ר מורטימר, רוזן מרץ' הרביעי, ואלינור הולנד. אן הייתה אחייניתה של אמו החורגת של ריצ'רד ג'ואן הולנד ונכדה של בת דודתו הראשונה, פיליפה מקלרנס. לפיכך, ריצ'רד ואן הם בני דודים ראשונים משני צדדים, אך היו קרובים בגילם; ריצ'רד למעשה היה מבוגר ממנה רק בשלוש שנים.
הנישואים התקיימו בחשאי, ללא הסכמת ההורים, ואושרו ב-23 במאי 1408 על ידי האפיפיור. זה לא הביא לריצ'רד שום תועלת כלכלית, שכן הכנסתה היחידה של אן הייתה קצבה בסך 50 ליש"ט שניתנה לאחזקתה על ידי הנרי הרביעי ב-1406
מאשתו הראשונה, היו לריצ'רד שני בנים ובת:
- איזבל מיורק (1409 - 2 באוקטובר 1484), אשר בשנת 1412, בגיל שלוש, התארסה עם סר תומאס גריי, בנו ויורשו של סר תומאס גריי מהיטון בנורהם, נורת'מברלנד, ואשתו, אליס נוויל, בתו של ראלף נוויל, הרוזן הראשון מווסטמורלנד, שלפיו נולד לה בן אחד. לפני ה-25 באפריל 1426, נישאה איזבל שנית להנרי בורצ'יר, הרוזן הראשון מאסקס, ממנו נולדו לה שבעה בנים ובת אחת.
- הנרי מיורק.
- ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק (22 בספטמבר 1411 – 30 בדצמבר 1460), אשר התחתן עם ססילי נוויל, בתו הצעירה של ראלף נוויל, רוזן וסטמורלנד הראשון, והיה אביהם של המלכים אדוארד הרביעי וריצ'רד השלישי.
אן מורטימר מתה ב-22 בספטמבר 1411 זמן קצר לאחר לידת בנה ריצ'רד.
לאחר מותה של אן מורטימר, ריצ'רד התחתן עם מוד קליפורד, אשתו הגרושה של ג'ון נוויל, הברון השישי לטימר, ובתו של תומאס דה קליפורד, הברון השישי דה קליפורד, ואליזבת, בתו של תומאס דה רוס, הברון הרביעי דה רוס, מהלמסלי.
לאחר מותו של ריצ'רד ב-1415, התגוררה אשתו השנייה, מוד קליפורד, חיה בטירת קוניסברו ובמקומות אחרים. היא מתה ב-26 באוגוסט 1446 ונקברה במנזר Roche, יורקשייר.
