ראובן גפני (חוקר)

ראובן גפני
לידה	1974 (בן 50 בערך); ירושלים, ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; ישיבת חורב; ישיבת הר עציון ;

הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

ראובן גפני (נולד בתשל"ד, 1974) הוא חוקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה. במוקד מחקריו עומדת הקהילה היהודית בירושלים; הנוכחות היהודית בערים ערביות עד מלחמת העצמאות; בתי הכנסת של ארץ ישראל בעת החדשה; וסוגיות שונות הנוגעות לקשר שבין דת, תרבות ולאומיות עברית. לשעבר עורך כתב העת "עת־מול", סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי בירושלים, מנהל הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג, וכיום ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת.

ביוגרפיה

נולד וגדל בירושלים, בנם של ההיסטוריון ישעיהו גפני והאמנית והציירת נעמי גפני. בילדותו התגוררה המשפחה בשכונת תלפיות ולאחר מכן בשכונת רחביה בירושלים. למד בבית הספר היסודי "חורב", ולאחר מכן בישיבה התיכונית "חורב" בירושלים. לאחר תום לימודיו התיכוניים למד שש שנים בישיבת ההסדר "הר עציון" באלון שבות, ובמסגרת זו שירת כחייל "הסדר" בחיל השריון.

לאחר תום לימודיו בישיבה למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים לספרות עברית ומדעי המדינה. לאחר מכן למד לתואר השני במסגרת החוג לגאוגרפיה. במסגרת עבודת המאסטר שלו, שעסקה בבתי כנסת בשכונות ירושלים הראשונות, החל לעסוק באופן ממוקד בקורותיהם של בתי הכנסת בארץ ישראל בעת החדשה, תוך בחינתם במבט רב ממדי, תרבותי, לאומי ודתי גם יחד.

בשנים 2000–2016 עבד ביד יצחק בן-צבי בירושלים, תחילה כמדריך, רכז סיורים, עוזר למערכות שונות, ועורך כתב העת עת־מול, העוסק בתולדות ארץ ישראל ועם ישראל. בפברואר 2013 מונה לסגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי.

במקביל, בשנים 2009–2014 שימש כמנהל "הוצאת תבונות", הפועלת במסגרת מכללת הרצוג להכשרת מורים באלון שבות.

כתב את עבודת הדוקטור בנושא "הבניית הלאומיות העברית בבתי כנסת בארץ ישראל בשנים 1948-1917", בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.

נשוי לאורית ואב לארבעה. מתגורר ביישוב שדמות מחולה שבצפון בקעת הירדן. כתושב הבקעה, יזם מראשיתו את הכנס השנתי של "מחקרי בקעת הירדן", שנערך עד כה (2022) שש פעמים.

ספריו ופרסומיו

"מקדש מעט: בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים", ראה אור בשנת תשס"ד (2004) ועוסק בבתי הכנסת בשכונות רחביה, קריית שמואל, שערי חסד וטלביה. (הספר בקטלוג ULI)
"בית תפילה: בתי כנסת חבויים בלב ירושלים", ראה אור בשנת 2007 ועוסק בבתי הכנסת בשכונות משכנות שאננים, ימין משה, מחנה ישראל, נחלת שבעה ואבן ישראל. (הספר בקטלוג ULI)
"בין הפילבוקס לבית הנשיא: סיפורן של קריית שמואל ושכונת מרחביה", ראה אור בשנת 2010 ועוסק בקורותיהן של שכונת קריית שמואל ושכונת מרחביה הזעירה והלא-מוכרת, הסמוכות שתיהן לשכונת רחביה. כן מציע הספר מסלולי סיור מפורטים בשתי השכונות. (הספר בקטלוג ULI)
"חלומות ורוח: משכנות שאננים 2010-1860", ראה אור בשנת 2011 ועוסק בקורות משכנות שאננים וימין משה במאה וחמישים השנים האחרונות. (הספר בקטלוג ULI) יצא גם בתרגום לאנגלית (הספר בקטלוג ULI).
"נוסח ירושלים: עדות ובתי כנסת במרכז ירושלים", ראה אור בשנת 2011 ועוסק בכ-40 בתי כנסת בשכונות מקור ברוך, זיכרון משה, מחנה יהודה וסביבתן. (הספר בקטלוג ULI)
תחת כיפת הלאום: בתי כנסת ולאומיות בארץ ישראל בתקופת המנדט, ראה אור בשנת 2017 בהוצאת מכון בן-גוריון. הספר מתחקה אחר זיקתם של בתי הכנסת להוויה הלאומית המתחדשת ועוקב אחרי התפתחות בתי הכנסת במקביל לצמיחת היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט. (הספר בקטלוג ULI)
נקודה עברית בבית שאן: קהילה יהודית בעיר ערבית בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט (הוצאת מאגנס, ירושלים, תשע"ח). (הספר בקטלוג ULI)
לעברת את שרלוק הולמס: פרשייה ספרותית אידאולוגית מתקופת המנדט (הוצאת יד בן-צבי, ירושלים, תשפ"ב). (הספר בקטלוג ULI)
פותח סידור: מסע בעולמם של סידורי ארץ ישראל בעת החדשה (הוצאת תבונות, ירושלים, תשפ"ב)
לכרוך את התפילה: מסעות נוספים בעקבות סידורים ומתפללים בארץ ישראל (הוצאת תבונות, ירושלים, תשפ"ד)

כמו כן היה שותף (יחד עם פרופ' דוד קאסוטו וד"ר אריה מורגנשטרן) לעריכת הספר "החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים", שראה אור בראשית 2010 לרגל חנוכתו המחודשת של בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה, ולעריכת הספר "גבוה מעל גבוה: בית הכנסת תפארת ישראל והקהילה החסידית בירושלים" (יחד עם ד"ר יוחאי בן-גדליה וד"ר אוריאל גלמן), שראה אור בשנת 2017. כן היה שותף (יחד עם ראובן ציגלר) לעריכת הספר "לעבדך באמת: לדמותו ולדרכו של הרב יהודה עמיטל", שראה אור בשנת 2011, במלאת שנה לפטירת הרב עמיטל.

לאורך השנים פרסם מספר רב של מאמרים על נושאים אלו ואחרים, במגוון כתבי עת אקדמיים ופופולריים, ביניהם "קתדרה", "כנישתא", "עלי ספר", "אריאל", "סגולה", "אופקים בגאוגרפיה", "ארץ ישראל" ואחרים.

במשך מספר שנים פרסם מדור קבוע על בתי כנסת בארץ ישראל במסגרת "מוסף שבת" בעיתון מקור ראשון. במסגרת המדור, "פתח לפנים מפתח", פורסמו לאורך השנים כ-70 סקירות על בתי כנסת שונים בכל רחבי הארץ, והסיפורים המרכיבים את זהותם הציבורית, הדתית והחברתית. בשנים האחרונות מפרסם במסגרת "מוסף שבת" של העיתון מקור ראשון ובבמות אחרות רשימות ומאמרים אישיים על נושאים שונים הנוגעים לחוויית התפילה, המסורת המשפחתית, בית הכנסת, ועולם התורה. בשנה האחרונה החל מפרסם במדיות החברתיות מדור שבועי, "סדור אחד בשבוע", המוקדש בכל פעם לסיפורו של סידור אחד שראה אור בארץ ישראל בעת החדשה.