פירופיט
פירופיטים הם צמחים שהסתגלו לעמוד בתנאי שרפה.
ישנם מיני צמחים שהשרפה יכולה להועיל להם. פירופיטים סבילים יכולים להיות עמידים להשפעות של שרפה, במיוחד אם היא חולפת במהירות. תכונה זאת מסייעת להם בתחרות עם צמחים פחות עמידים לשרפות, שניזוקים בתנאים אלה. פירופיטים פעילים מכילים שמנים אתריים נדיפים שמגבירים שריפות, שמועילות להם. צמחים פירופילים הם צמחים הזקוקים לאש על מנת להשלים את מחזור חייהם.
פירופיטים סבילים
לצמחים אלה יש התאמות לשריפות שיכולות לכלול קליפה עבה, רקמות שבהן תכולת הלחות גבוהה ואברי תשמורת תת-קרקעיים.
לדוגמה,
- אורן הביצות (Pinus palustris)
- סקוויה ענקית (Sequoiadendron giganteum)
- אלון השעם (Quercus suber)
- דיונאה (Dionaea muscipula) - צמח נמוך הגדל בקרקעות ביצה רוויות מים והקרבה למים מגנה עליו בפני השרפות בעוד צמחים גבוהים ממנו ניזוקים בשרפה. מעקב הראה שדיכוי השרפות מסכן את קיומה של הדיונאה בבית גידולה הטבעי.[1][2]
פירופיטים פעילים
עצים ושיחים כגון מיני אורן רבים, ביניהם אורן ירושלים (Pinus halepensis) ואורן קפריסאי (Pinus brutia), הנטועים בשטחים גדולים בישראל, ומיני מללויקה (Meleleuca), קליסטמון (Callistemon), בנקסיה (Banksia) ואקליפטוס (Eucaliptus) שמוצאם באוסטרליה, מעודדים התפשטות של שריפות באמצעות שמנים אתריים דליקים שישנם בעלים, בענפים ובגזעים שלהם. הם אמנם נשרפים כליל בפרוץ השרפה אבל מתחדשים מיד אחריה מזרעים שנאגרו במשך שנים רבות ונשמרו באצטרובלים ובפירות שלהם, הנקראים אצטרובלים סרוטוניים (אנ'). חום השרפה הוא הגורם לזרעים להשתחרר ולהתפזר. עצים אחרים, שנשרפים יחד איתם אך אין להם מאגר זרעים מיוחד זה, לא מתחדשים באותה קלות בבית הגידול שלהם. זה מקנה לאותם פירופיטים יתרון בבית הגידול הנתון לשרפות[3].
החיסרון של אסטרטגיה זאת הוא בכך שבבית גידול בו השרפות קורות לעיתים תכופות מדי, הצמחים לא מספיקים לגדול לאחר השרפה ולאגור מלאי של זרעים שיבטיח את ההתחדשות. פעילות האדם הגורמת לשרפות, מצד אחד וההתחממות של אקלים כדור-הארץ מהצד השני, המגדילים את תדירות השרפות, מגבירים את הסכנה המרחפת על אותם מיני צמחים שהתפתחו בתנאים של שרפות פחות תדירות.
צמחים פירופילים
אלו צמחים הזקוקים לאש לצורך רבייתם. לדוגמה, אורן הביצות {Pinus palustris ). הוא תלוי באש כדי לפנות מקום על הקרקע לנביטת זרעים.[4]
האש, המעלה את הטמפרטורה ומעלה עשן, היא הכרחית לנביטת הזרעים של צמחים פירופילים כגון שיח הלוטם. חומרים המשתחררים בעשן העולה מעץ שרוף וביניהם אלה הנקראים קריקינים (אנ') הם המעודדים את נביטת הזרעים במצע האפר המכסה את הקרקע לאחר השרפה.
אבולוציה
מאובנים בני 99 מיליון שנה של צמח ממשפחת האשחריים שנשתמרו בענבר מראים התאמה לאש באמצעות עלים דמויי מחט, מכוסים בשערות קצרות. עלים שרופים כאלה נתגלו במאובנים שנמצאו במיאנמר. מסיקים מכך ששריפות תכופות הפעילו לחץ אבולוציוני על צמחים בעלי פרחים מאז הקרטיקון.[5]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Daniel Moya D., De las Heras J., Salvatore R., Valero E., Leon V. (2013) Fire intensity and serotiny: response of germination and enzymatic activity in seeds of Pinus halepensis Mill. from southern Italy. Annals of Forest Science 70:49–59. https://doi.org/10.1007/s13595-012-0236-x
- Tada C.K., Plumanns-Pouton E.S., Penman T.D. et al. (2024) Fire intensity effects on serotinous seed survival. Fire Ecology 20, 80 https://doi.org/10.1186/s42408-024-00295-7
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ W. Schulze; E.D. Schulze; I. Schulze & R. Oren (2001). "Quantification of insect nitrogen utilization by the venus fly trap Dionaea muscipula catching prey with highly variable isotope signatures". Journal of Experimental Botany. 52 (358): 1041–1049. doi:10.1093/jexbot/52.358.1041. PMID 11432920.
- ^ Leege, Lissa (19 באוגוסט 2002). "How does the Venus flytrap digest flies?". Scientific American. נבדק ב-2008-08-20.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Hickley K.I., Kaplan H., Van Wyk E., Renteria J.L., Boatwright J.S. (2017) Invasive potential and management of Melaleuca hypericifolia (Myrtaceae) in South Africa. South African Journal of Botany, 108:110-116. https://doi.org/10.1016/j.sajb.2016.10.007
- ^ Jose, Shibu; Jokela, Eric J.; Miller, Deborah L. (2006), Jose, Shibu; Jokela, Eric J.; Miller, Deborah L. (eds.), "The Longleaf Pine Ecosystem", The Longleaf Pine Ecosystem: Ecology, Silviculture, and Restoration, Springer Series on Environmental Management (באנגלית), New York, NY: Springer: 3–8, doi:10.1007/978-0-387-30687-2_1, ISBN 978-0-387-30687-2, נבדק ב-2022-10-24
- ^ Shi, Chao; Wang, Shuo; Cai, Hao-hong; Zhang, Hong-rui; Long, Xiao-xuan; Tihelka, Erik; Song, Wei-cai; Feng, Qi; Jiang, Ri-xin; Cai, Chen-yang; Lombard, Natasha (בפברואר 2022). "Fire-prone Rhamnaceae with South African affinities in Cretaceous Myanmar amber" (PDF). Nature Plants (באנגלית). 8 (2): 125–135. doi:10.1038/s41477-021-01091-w. ISSN 2055-0278. PMID 35102275.
{{cite journal}}
: (עזרה)