מאיר קצנלנבוגן
| לידה |
1482 קצנלנבוגן (אנ'), האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1565 (בגיל 83 בערך) פדובה, הרפובליקה של ונציה |
| מדינה |
גרמניה |
| תקופת הפעילות |
? – 12 בינואר 1565 |
| רבותיו | רבי יעקב פולק, מהר"י מינץ |
| בני דורו | רבי שלום שכנא מלובלין, רמ"א |
| צאצאים | רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן |
  | |
הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה[1] ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, קצנלנבוגן (אנ') – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה[2], פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1473[3] ליוליה מלכה, בתו של יחיאל לוריא מבריסק ולרב יצחק קצנלנבוגן. בילדותו למד בפראג אצל רבי יעקב פולק, בעל החילוקים, ביחד עם רבי שלום שכנא מלובלין. מפראג עבר לפדובה, שם למד בישיבתו של רבי יהודה מינץ, שהיה רבהּ של פדובה באותה עת, ואף נשא את נכדתו, חנה בת בנו רבי אברהם מינץ, לאישה. מצד אימו היה בן דודה של מלכה איסרליש אם הרמ"א.
בשנת ה'רפ"ה 1525 מונה להיות רב קהילת האשכנזים בפדובה, ועמד בראש הישיבה במשך ארבעים שנה עד מותו. כן כיהן כראש ועד רבני המחוז בוונציה. בתקופתו פרחה הישיבה, ומשכה אליה תלמידים מרחוק.
בנו היה הרב שמואל יהודה קצנלנבוגן (המהרשי"ק). נכדו היה רבי שאול וואהל מלך פולין.
חשיבותו
מהר"ם מפדובה נודע בחריפותו ובעומק דעתו המקיפה, ועל כן היה מוערך מאוד בקרב חכמי הדור. רבים מחשובי רבני אירופה, ובהם הרמ"א, מכנים אותו אב"ד מדינת ונציה. באמצע המאה ה-16 היה המהר"ם מפדובה מזקני הדור ומגדולי תלמידי החכמים. דעתו התבקשה בכל בעיה חברתית או הלכתית חשובה, ואכן חליפת השו"ת שלו הקיפה את כל גדולי הדור באירופה ובארצות המזרח. חלק מתשובותיו התפרסמו בספר 'הא לכם זרע' (ונציה ה'שי"ג).
חיבורו על הרמב"ם
המהר"ם מפדובה הגיה והדפיס את הספר 'משנה תורה' לרמב"ם. הספר נדפס בין השנים ה'ש"י-ה'שי"ד אצל המדפיס הנוצרי ברגדין, ובסוף המהדורה צירף הגהות וחידושים משלו. ההשקעה הייתה גדולה, והמהר"ם מפדובה ציפה להתפרנס ממכירת הספרים. ואולם מתחרהו של ברגדין, בעל בית דפוס נוצרי בשם יוסטיניאן, גנב מברגדין את הגהותיו של המהר"ם מפדובה, הוציא לאור מהדורה דומה, ומכרהּ במחיר נמוך יותר. פרשה זו הסעירה את העולם היהודי, והרמ"א (כבן בת-דודתו) שנדרש להיכנס לעובי הקורה, הוציא מניפסט שבו קרא לקנות את החיבור במהדורת פדובה בלבד, ואף הטיל חרם ונידוי על מי שיקנה את מהדורת יוסטיניאן. פרשה זו גרמה למחלוקת חמורה, שהביאה לכך ששלושה מומרים – יוסף מורו צרפתי, חננאל דה פוליניו ושלמה רומאנו (נכדו של המדקדק אליהו בחור) – הלשינו, בהשראת המדפיסים, זה כנגד זה על התלמוד, שהוא מלא שטנה וקללות על הנצרות והנוצרים. האפיפיור יוליוס השלישי הוציא צו לשריפת התלמוד בראש השנה שנת ה'שי"ד.
הפולמוס על הדפסת ספרי הקבלה
הדפסת מספר ספרי קבלה באירופה תרמה להפצת תורת הקבלה החל ממחצית המאה ה-16. ספרים אלו נדפסו אמנם בלא "הסכמות", אך הדפסתם לא עוררה התנגדות. ברם הדפסת 'ספר הזוהר' (המיוחס לרשב"י) וספר 'מערכת האלוהות' (המיוחס לרבי פרץ רבם של הר"ן והריב"ש) בשנת ה'שי"ח עוררה ויכוח מר, שכתוצאה ממנו הורו חכמי אשכנז שלא להדפיס ספרי קבלה. בפולמוס זה היה מעורב בין היתר המהר"ם מפדובה, שחתם על חרמות נגד הדפסת הספרים.
דרכי שלום
קיימות פסיקות מדרבנן שנועדו לשמור על השלום. פסיקות אלו ניתנות בשלושה תחומים: כלל היחסים בין בני אדם, היחס לעם הארץ והיחס לגויים.
המהר"ם מפדובה דן בשאלה כיצד יוכלו שני אחים, שאביהם היה שר וגדול שהשתמד, לעלות לתורה, שכן כעיקרון אין קוראים בשמו של משומד. עלתה אפשרות לקרוא על שם אבי אביהם הסב, אך גם פתרון זה לא נראה להם, ולפיכך פנו בשאלה זו. המהר"ם מפדובה השיב כי בשל כבוד הבריות של הבנים וכבודו של אביהם, יש בכל זאת לקרוא בשמו, וזאת כדי שלא יפגעו ממעשיו של אביהם המשומד, שהיה כאמור אדם חשוב, שלא ניתן להתעלם ממנו או לא לציין את שמו. לדעתו, כאן עולה נימוק דרכי שלום, שמחמתו יש לקרוא למשומד בשמו.[4]
חיבוריו
הספרים אשר חיבר המהר"ם מפדובה הם:
- פסקים ושו"ת - שנדפסו בוונציה בשנת ה'שי"ג.
- הגהות וחידושים על הרמב"ם.
- הוספות לספר גיטין וחליצה לרבי יהודה מינץ.
- הגהות על הטורים.
- פירושים על הילקוט שמעוני.
- ספר בעניין שמות וקבלה מעשית.
- סליחות.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- אשר זיו, מהר"ם מפאדובה, הדרום כ"ח, תשרי תשכ"ט, עמודים 160–195
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' מאיר (בר' יצחק) קצנלבויגן (מהר"ם מפדובה)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1022-1021, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי מאיר ברבי שמואל יצחק קצנאלבוגן מהר"ם מפדובה, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ל"ד, באתר אוצר החכמה
- מאיר קצנלנבוגן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "מאיר קצנלבוגן, מפדואה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מאורות הדף היומי, סיפור גנבת הגהותיו של המהר"ם מפדואה, בית המדרש למגידי שיעור דף היומי, קרן ברכה ומוטי זיסר, כ"ח שבט ה'תשס"ב
- א.מ. הברמן, תורה שבע"פ בתקופת כתבי היד ובתקופת הדפוס, מחניים נ"ז, באתר דעת
מאיר בן יצחק קצנלנבוגן (1482-1565), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ שם ושארית, על מצבת שטנגן[דרושה הבהרה], יוסף כהן-צדק, קרקוב, ה'תרנ"ה אביך[דרושה הבהרה] שם מספר 42, עמוד 64.
- ^ יוחנן פרשל מעיר שבצמח דוד כתוב שנפטר כבר בשנת שי"ח.
- ^ רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, כרך ו', עמוד 192, באתר tablet.otzar.org
- ^ שו"ת מהר"ם פאדווא, סימן פז