ליליאנה קוואני
.jpg) | |
| לידה |
12 בינואר 1933 (בת 91) קארפי, איטליה  |
|---|---|
| מדינה |
איטליה |
| תקופת הפעילות |
מ-1961 |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית |
| http://www.lilianacavani.it | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ליליאנה קוואני (באיטלקית: Liliana Cavani, נולדה ב-12 בינואר 1933) היא במאית קולנוע ותסריטאית איטלקייה. קוואני התפרסמה לאחר הצלחת סרטה שוער הלילה בשנת 1974. סרטיה מבוססים על אירועים היסטוריים. בנוסף לסרטי עלילה היא ביימה גם סרטים תיעודיים ואופרה.
חיים מוקדמים
קוואני נולדה בקארפי, איטליה, בת יחידה לאב אדריכל ממנטובה ואם חובבת סרטים ומופעי תרבות[1]. סיימה לימודי תואר ראשון בספרות ופילולוגיה באוניברסיטת בולוניה ב-1959, ולאחר מכן למדה בבית ספר לקולנוע ברומא. בשנים 1961–1962 ביימה מספר סרטים קצרים במסגרת לימודיה.
קריירת קולנוע
בזמן לימודיה בבית הספר לקולנוע, קוואני זכתה בתחרות של רשות השידור האיטלקית RAI והועסקה בשנים 1961–1965 כבמאית של סרטי תעודה היסטוריים. בין השאר ביימה סרטים על תולדות הרייך השלישי, על יוסיף סטלין ועל אנרי פיליפ פטן. סרטה על פטן זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה. בתקופה זו יצרה גם סרט תיעודי בן ארבע שעות אודות הגירה פנימית באיטליה, מדרום לצפון.
בשנת 1966 ביימה את סרטה העלילתי הראשון, אודות חייו של פרנציסקוס מאסיזי. הסרט זכה לשבחי המבקרים, אך היה שנוי במחלוקת עזה באיטליה מכיוון שהציג את דמותו של פרנציסקוס באופן שכונה "כפירה, חילול השם ופגיעה במורשת העם האיטלקי".
בשנת 1968 ביימה סרט אודות גלילאו גליליי, בו מתוארים בפירוט העימותים בינו לבין הכנסייה בנושאי מדע ודת, וחקירתו על ידי האינקוויזיציה ברומא. רשות השידור האיטלקית RAI סירבה לשדר את הסרט, וראש ממשלת איטליה ג'וליו אנדראוטי גינה אותו.
בשנת 1970 ביימה את הסרט הדיסטופי "הקניבלים" המציג משטר דיקטטורי במילאנו ואישה הנלחמת בו, עם בריט אקלנד בתפקיד הראשי. הסרט קיבל ביקורות שליליות. אחריו ביימה מספר סרטי עלילה נוספים וסרטים תיעודיים.
בשנת 1974 התפרסמה בסרט "שוער הלילה", שהיה אף הוא שנוי במחלוקת, וחלק מהמבקרים כינו אותו "שערורייתי". הסרט, עם דירק בוגרד ושרלוט רמפלינג בתפקידים הראשיים, מתרחש בווינה ב-1957 ובו נפגש איש אס אס לשעבר עם אסירה שאותה עינה והשפיל במחנה ריכוז, ובמקום שתברח ממנו או תסגיר אותו, היא מתמסרת אליו להשפלות נוספות.
סרטה "מעבר לטוב ולרע" (1977) מתאר את מערכת היחסים בין הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, חברו הסופר פול ריי והסופרת הפמיניסטית הרוסייה לו אנדריאס-סלומה. הסרט רווי סצנות מיניות והיה אף הוא שנוי במחלוקת.
ב-1980 ביימה את הסרט "העור", המבוסס על ספר של קורציו מלפרטה ומתרחש בנאפולי ב-1944, בתקופה שבה תושבי העיר סבלו מרעב ומהתמודדות עם נזקי המלחמה. גיבור הסרט הוא סופר איטלקי שמתבקש ללוות אשת סנטור אמריקאי לסיור בעיר. הסרט זכה להצלחה מסחרית.
בין השנים 1981 ל-2002 ביימה קוואני מספר סרטים נוספים. בשנת 2008 ביימה עבור הטלוויזיה האיטלקית מיני-סדרה על חייו של אלברט איינשטיין.
לאחר הפוגה של כ-20 שנה ביימה בשנת 2023, בהיותה בת 89, את סרטה העלילתי האחרון "סדר הזמן", המבוסס על ספר של הפיזיקאי האיטלקי קרלו רובלי (אנ')[2].
בימוי אופרה
במקביל לעבודתה הקולנועית, בשנת 1979 החלה קוואני לביים אופרות עבור בתי אופרה באירופה, ובין השאר ביימה את האופרות ווצק ולה סקאלה. בשנות ה-90 ביימה אופרות לטלוויזיה, בהן לה טרוויאטה, מנון לסקו ואבירות כפרית.
פרסים
סרט תיעודי שקוואני ביימה אודות אנרי פיליפ פטן זכה בפרס אריה הזהב לסרטים תיעודיים בפסטיבל הסרטים של ונציה בשנת 1965.
בשנת 2023 קיבלה קוואני בפסטיבל הסרטים של ונציה את פרס אריה הזהב על מפעל חיים.
חיים אישיים
בכתבת דיוקן שפורסמה עליה בניו יורק טיימס ב-1974 צוין שהיא לא נשואה ומתגוררת בגפה ברומא[3].
בשנת 1975 יצא לאור ספר ביוגרפי על חייה של קוואני.
בעיר הולדתה קארפי הוקם ארכיון המשמר את סרטיה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ליליאנה קוואני (באיטלקית)
ליליאנה קוואני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ליליאנה קוואני, באתר AllMovie (באנגלית)
ליליאנה קוואני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ליליאנה קוואני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
- ^ Biography – Liliana Cavani, lilianacavani.it (באנגלית)
- ^ סדר הזמן, באתר סינמטק תל אביב, ינואר 2024
- ^ In Liliana Cavani's Love Story, Love Means Always Having To Say Ouch (Published 1974), ניו יורק טיימס, 13 באוקטובר 1974 (באנגלית)