אסון החיטה המורעלת בעיראק
סוג | הרעלה המונית |
---|---|
תאריך התחלה | 1971 |
תאריך סיום | 1972 |
משך האסון | 1971–1972 |
במדינות או באזורים | עיראק |
גורם | הרעלת כספית כתוצאה מצריכת דגנים מצופים בתרכובות כספית |
הרוגים |
459 (על פי ממשלת עיראק) ~4,000 (הערכות חוקרים) |
אסון החיטה המורעלת בעיראק התרחש במהלך חורף 1971/1972 כתוצאה מהרעלת כספית המונית של צרכני חיטה שטופלה בעיקר במתיל-כספית (כספית אורגנית ([CH3Hg]+)) טרם שילוחה ממקסיקו לעיראק. כתוצאה מההרעלה מתו 459 אנשים על פי התיעוד העיראקי, אך מוערך כי מספר הנפגעים בפועל היה פי עשרה.
השתלשלות האירועים
לאחר הפיכת הבעת' השנייה בעיראק והעלייה לשלטון של סאדאם חוסיין ב-1968 נוצר משבר מזון שאילץ את המשטר לחפש מקורות לייבוא דגנים. העסקה המרכזית יצאה לפועל עם חברת קרגיל (אנ') האמריקאית לרכישת גרעיני חיטה מסוג Mexipak, שפיתח במקסיקו נורמן בורלוג. הגרעינים צופו במתיל-כספית שנועד למנוע התפתחות נבגי פטריות לעובש על מנת לשמר אותם. הגרעינים נועדו לזריעה ולא לצריכה. בסך הכול סופקו לעיראק החל מסוף 1971, 95,000 טון דגנים, מתוכם 73,201 טון גרעיני חיטה שסופקו במהלך ספטמבר-אוקטובר 1971 לנמל בצרה ו-22,262 טון שעורה שסופקו במהלך אוקטובר-נובמבר וטופלו בפניל-כספית אצטט (אנ'). הגרעינים היו צבועים בגוון ורוד-כתום המאפיין את ציפוי תרכובות הכספית.
העיראקים להם סופקו הגרעינים, לא זיהו את סימני האזהרה בספרדית ובאנגלית על השקים ולא ייחסו חשיבות לצבע הגרעינים שירד בשטיפה. במקום לעשות בהם שימוש לזריעה, סיפקו אותו לבעלי חיים וכקמח לאפיית לחם ביתי.
על פי מקורות עיראקיים מעל 6,500 איש אושפזו בבתי חולים כתוצאה מהרעלת הכספית ומתוכם מתו 459. נזק לטווח ארוך, כולל מומים ביילודים, אטקסיה, עיוורון, והפרעות אחרות לחושים, נרשם בקרב רבים מהצרכנים. ג'יין הייטאואר, רופאה וחוקרת שראיינה רופאים עיראקים העריכה כי מספר הנפגעים בפועל היה גבוה פי עשרה מהדיווחים של המשטר. רוב הנפגעים היו במחוזות בהם נעשה שימוש בגרעינים כקמח ללחם ביתי, בפרט בכירכוכ שבכורדיסטן העיראקית, לא נרשמו פגיעות בקרב תושבי הערים הגדולות בהם היה פיקוח על צריכת הקמח. פגיעה זו בעיקר באזור הכורדי העלתה השערה אצל הייטאואר כי ייתכן והמשטר העיראקי פעל במזיד נגד הכורדים. לסיוע פנתה עיראק לארגון הבריאות העולמי ששלח למדינה משלחת מומחים.
ב-1974 פרסם צוות משותף של ארגון המזון והחקלאות וארגון הבריאות העולמי המלצות למניעת אסון דומה. בין ההמלצות היו פרסום אזהרות על מארזי המזון בשפה המקומית הנהוגה במקום אליו מסופק, הגבלה ואסדרה של השימוש במתיל-כספית ובחינה של הוספת תוסף בעל טעם מר עז למניעת צריכה שגויה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Diagnosis: Mercury: Money, Politics, and Poison, ספרה של ג'יין הייטאואר, 2011
קישורים חיצוניים
- Methylmercury poisoning in Iraq, מאמר בScience, 20 ביולי 1973
- MERCURY- CONTAMINATED GRAIN IN IRAQ באנציקלופדיית EOLSS
- Mercury Poisoning in Iraq Is Said to Kill 100 to 400, כתבה בניו יורק טיימס, 9 במרץ 1972