אנציקלופדיסטים
האנציקלופדיסטים היו הוגי דעות צרפתים שחיו במאה ה-18, והיו בין עורכי וכותבי האנציקלופדיה הגדולה למדעים, האמנויות והמלאכות.
ב-1745 הופקד ז'אן לה רון ד'אלמבר על תרגום לצרפתית של החיבור האנגלי שנקרא "סייקלופדיה" (Cyclopaedia).
מתרגום פשוט, התפתחה היצירה לכלל מיזם מקורי חסר תקדים בהיקפו - "ל'אנסיקלופדי" (l'Encyclopédie) - האנציקלופדיה הגדולה. ד'אלמבר, יחד עם דני דידרו שהיה לעורך הראשי, ובשיתופם של ז'אן-ז'אק רוסו ווולטייר ערכו את אחת מהאנציקלופדיות הראשונות בעולם (בהתבסס על ציקלופדיית צ'יימברס שיצאה בשנת 1728), שביקשה לבטא את רוח עידן האורות (או "הנאורות").
האנציקלופדיה הגדולה עסקה בנושאי דת, פילוסופיה, מדעים ורפואה. הערכים בה, פעמים רבות, לא היו אינפורמטיביים גרידא, אלא שילבו גם - במוסתר או בגלוי - את דעותיהם האישיות של האנציקלופדיסטים שערכו אותה, דעות שחלקים נרחבים מהן נחשבו לרדיקליות לתקופה. כך הדבר בעיקר בעניין הדעות שבוטאו מעל הדפי האנציקלופדיה הגדולה על הממסד הקתולי ועל אנשי הכמורה.
האנציקלופדיסטים לא היו מקשה אחידה. ראשית, לאורך שנות הכתיבה של האנציקלופדיה השתתפו שלושה דורות של אנציקלופדיסטים. היו בהם, בדור המייסדים, כותבים שביקשו לגשר ולהכיל את הפיתוחים התאורטיים הגדולים של המאה השבע עשרה (ויהיו אלה דקארט או ניוטון, למשל), והיו בהם אלה שחיו לתוך המהפכה הצרפתית. בין הדורות ניכרו פערים: בעולם האינטלקטואלי שלהם, במטרות שלהם, בנושאי הכתיבה, בסגנונות הכתיבה.
שנית, גם מבחינה ביוגרפית טהורה היו הבדלים בין הכותבים: היו ביניהם ברונים כדוגמת מונטסקייה והיו בינם ממזרים כדוגמת ד'אלמבר. היו גם כותבים רבים על הספקטרום בין שתי נקודות הקיצון הללו. מהבחינה הזו, ומהבחינה הזו בלבד, אפשר היה לומר משהו נרחב ומגוון בכותבים לפרויקט האנציקלופדיה הגדולה. דבר זה התבטא גם בפרקטיקה של כתיבת ערכים רבים באותו הנושא, כלי ששימש להדגשת הדעות השונות של הכותבים השונים. יש להודות, עם זאת, שלגבי רבים מהכותבים אפשר לומר שגם אם כתבו באלמוניות היו ידועים כאנציקלופדיסטים בציבור וחלק מהכותבים לפרויקט אף היו במרכז סצנת הסלונים שאפיינה את פריז הבורגנית של התקופה. מעבר לכך, אף שניסו לצנזר את פרויקט האנציקלופדיה פעמים רבות (ופעמיים גם עצרו את הדפסת העותקים), בסוף ימיו של הפרויקט הוא כבר השתייך לקונצנזוס נרחב. כל אלה תרמו להדגשת והעברת המסרים שהאנציקלופדיסטים כיוונו אליהם.[1]
בתרבות
אייזק אסימוב קרא לאחד מהסיפורים המרכיבים את ספרו המוסד השמיימי (מסדרת המוסד) בשם "האנציקלופדיסטים", ככינויה של חבורת מדענים שמטרתה לכתוב אנציקלופדיה רבת היקף בשם האנציקלופדיה גלאקטיקה, המתבססת על רעיון האנציקלופדיה הגדולה של האנציקלופדיסטים הצרפתיים, וכמוה מתפרשת כתיבתה גם היא על פני שנים רבות ומטרתה להכיל את הידע האנושי כולו.
לקריאה נוספת
- הפילוסופית מאת: פטר פרנגה, תרגום מגרמנית: יוסיפיה סימון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ M. Bartholomew, S. Clennell, L. Walsh, The Enlightenment: Studies 1, Open University, 1992, עמ' 12-15
