אוטו מאירהוף
 | |
| אוטו מאירהוף ב-1923. צולם על ידי ועדת פרס נובל | |
| לידה |
12 באפריל 1884 הנובר, הרייך הגרמני  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 1951 (בגיל 67) פילדלפיה, ארצות הברית |
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| מקום מגורים | גרמניה, צרפת, ארצות הברית |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
אוטו היינריך ורבורג |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
סברו אוצ'ואה |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
Walter Meyerhof, George Geoffrey Meyerhof |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| גילויים בדבר חילוף החומרים בתאי השריר והיחס הקבוע שבין צריכת החמצן ורמת חומצת חלב. | |
  | |
אוטו פריץ מאירהוף (בשם מלא בגרמנית: Otto Fritz Meyerhof ;12 באפריל 1884 – 6 באוקטובר 1951) היה רופא וביוכימאי יהודי-גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1922 על תגליתו בדבר חילוף החומרים בתאי השריר והיחס הקבוע שבין צריכת החמצן ורמת חומצת חלב.
קורות חיים
אוטו מאירהוף נולד בהנובר לפליקס ובטינה מאירהוף. אביו, פליקס, היה סוחר אמיד. בשנת 1884 עברה משפחתו להתגורר בברלין, שם סיים אוטו את לימודיו בבית הספר התיכון על שם וילהלם. כנער, חלה בכליותיו ונאלץ לבלות את רוב זמנו במיטה. הוא למד רפואה באוניברסיטאות פרייבורג, ברלין, שטרסבורג (אשר הייתה עדיין בתחום גרמניה) והיידלברג. מאירהוף סיים את לימודי הרפואה בשנת 1909. אחר סיום לימודי הרפואה עסק לזמן מה בלימודי פילוסופיה ופסיכולוגיה, תחומים בהם המשיך להתעניין לשארית חייו. הוא שב לאוניברסיטת היידלברג וחקר שם בתחום הפיזיולוגיה של התא. בשנת 1912 עבר לעיר קיל, שם נתמנה כעוזר במכון הפיזיולוגי, ולאחר שנה קיבל שם תעודת מרצה בפיזיולוגיה. בשנת 1914 התחתן עם הדוויג, לזוג נולדו שלושה ילדים.
בשנת 1924 הוזמן מאירהוף לכהן כראש המחלקה הביולוגית של מכון הקייזר וילהלם בברלין, שהוקמה במיוחד עבורו, ובשנת 1929 הוא התמנה למנהל מכון הקיסר וילהלם בהיידלברג. בשנת 1938, לאור קשיי חייו בגרמניה כיהודי, עזב את מולדתו. בין השנים 1938- 1940 שהה בפריז וניהל את שם המכון לביולוגיה פזיולוגית וכימית.
בחודש יוני, 1940, בשל הפלישה הנאצית לצרפת, מאירהוף נמלט תחילה לטולוז ומשם, דרך ספרד, בעזרת וריאן פריי (הוועד לסיוע לשעת חירום) לארצות הברית, שם נתמנה לפרופסור מחקר בתחום הכימיה הפיזיולוגית באוניברסיטת פנסילבניה ובקרן רוקפלר.
עיקר מחקרו המוקדם של מאירהוף הוקדש להבנת מנגנוני החימצון בתא ולהרחבת היישום בשיטות של אנליזת גז לצורך מדידה קלורימטרית של תפוקת הלב. הישגו המחקרי החשוב ביותר של מאירהוף הוא בהוכחה כי חומצת החלב הנוצרת בשריר של צפרדע הופכת לפחמימות בנוכחות חמצן. בשנת 1922 הוא קיבל פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תגליתו כי קיים יחס קבוע בין צריכת החמצן לבין מטבוליזם של חומצת חלב בשריר. את הפרס חלק עם הפיזיולוג האנגלי ארצ'יבלד ויויאן היל. תגליתו גרמה להבנת מנגנון התכווצות השרירים ולהבנת מנגנון המטבוליזם בתאים באופן כללי.
בין תוארי הכבוד להם זכה, מאירהוף נבחר לחבר באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית ולחברה המלכותית בלונדון.
בשנת 1944 הוא סבל מהתקף לב, התקף לב נוסף בשנת 1951 הביא לפטירתו.
לקריאה נוספת
- אמיל פוירשטיין, יהודים מפורסמים במדע, 1956. עמ' 170–180.
קישורים חיצוניים
- אוטו מאירהוף, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אוטו מאיירהוף, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- אוטו מאירהוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אוטו מאירהוף (1884-1951), דף שער בספרייה הלאומית
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) | |