יהדות יוון

מגעים בין יהודים ליוונים התחילו עוד בימי התנ"ך. במאה ה-2 לפני הספירה כבר ישבו יהודים ביוון. פאולוס, השליט הנוצרי, מצא ביוון קהילות יהודיות מארגנות. בתקופה הביזנטית סבלו היהודים ביוון, ככל היהודים שישבו בקיסרות זו. שבקשה לכפות את הנצרות על כל תושביה. היהודים הראשונים שהגיעו ליוון בתקופה ההלניסטית, היו כנראה עבדים, תעודות מתקופה זו מעידות שהיו גם יישובים יהודיים של בני חורין ברחבי יוון. בתקופת שלטון רומא ביוון, נמשכה התיישבות יהודית זו ללא זעזועים, והיהודים היו מעורים בחברת היוונים. רוב יהודי יוון צידדו בטורקים בתקופת המרד היווני ב-1821, וכאשר תפסו המורדים את השלטון, התמרדו בקהילה היהודית. ביוני 1941 נכבשה יוון וחולקה בין גרמניה, איטליה ובולגריה. באזור הכיבוש בגרמני, שכלל את סלוניקי, החלו רדיפות היהודים מיד, וב-1943 נשלחו 50,000 מיהודי סלוניקי למחנה ההשמדה אושוויץ וכמעט כולם נהרגו שם. גם הבולגרים שלחו יהודים מאזור הכיבוש שלהם למחנות ההשמדה. בסך-הכל נרצחו ביד הנאצים 65,000 מ-77,000 יהודי יוון. ב-1990 חיו ביוון פחות מ-5,000 יהודים.