לדלג לתוכן

תיאטרון הקרון

גרסה מ־17:56, 19 באוגוסט 2024 מאת כנראהשאין (שיחה | תרומות) (היסטוריה: הוספת מקור, ניסוח)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
תיאטרון הקרון
סמליל תיאטרון הקרון
סמליל תיאטרון הקרון
מידע כללי
סוג אולם תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת דרום גן פעמון הדרור, בצמוד לסקייטפארק, ירושלים
מיקום ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל קובי פריג'
אוצר ראשי שחר מרום
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1981–הווה (כ־43 שנים)
קואורדינטות 31°46′15″N 35°13′21″E / 31.770833333333°N 35.222583333333°E / 31.770833333333; 35.222583333333
www.traintheater.co.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תיאטרון הקרון בשלבי הקמתו, מתוך אוסף מריו קוטליאר, האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

תיאטרון הקרון הוא תיאטרון בובות לילדים, המעלה הצגות ילדים, מוביל תוכניות לימודים ומייצר פסטיבלים עירוניים. התיאטרון ממוקם בגן פעמון הדרור (בסמוך לאמפיתיאטרון) בירושלים.

התיאטרון נוסד בשנת 1981 על ידי ארבעה בובנאים עצמאיים: מיכאל שוסטר, עלינא אשבל, הדס עפרת ומריו חורחה קוטליאר[1]. התיאטרון החל לפעול בקרון רכבת ישן שהוצא משירות, נרכש במימון עצמי מרכבת ישראל לאחר שמיכאל שוסטר ראה מודעה בעיתון על מכירתו, והובא לגן הפעמון[1].

הקו המנחה של המייסדים היה של ארגון מבוזר שאפשר אוטונומיה מוחלטת לאמנים והיוצרים שפעלו במסגרתו. כל אמן או צוות היה רשאי לפתח את המופעים שלו כראות עיניו, ללא ועדות תוכן וניהול אומנותי אחיד, ותפקידו של התיאטרון היה לשמש ארגון גג לאמנים ולספק את הגב האדמיניסטרטיבי והלוגיסטי לפעילות[2]. לפיכך מאז הקמתו הופקו בתיאטרון גם הצגות המיועדות לקהל המבוגרים, וגם הצגות המיועדות לילדים מגיל שנתיים ועד גיל 12.

זמן קצר לאחר הקמתו התיאטרון הרחיב את פעילותו גם אל מופעי רחוב והעלת הצגות באירועים שונים, ולא רק בתוך "הקרון"[3]. בשנת 1983 ייסד את "הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות" בירושלים, המארח אמנים בינלאומיים רבים ומתקיים בגן בחודש אוגוסט[4]. בשנת 1984 התרחב הפסטיבל והציג מופעים גם במזרח ירושלים בערבית, בנוסף לעברית[5]. בשנת 1985 סירבו שחקני התיאטרון להופיע במעלה אדומים מאחר שהיא בשטח כבוש[6].

בשנת 1986 פתח צוות התיאטרון בית-הספר לתיאטרון חזותי ואת תיאטרון "הבמה" (ובשמו הנוכחי: "הזירה הבין-תחומית"). בנוסף התיאטרון החל מפעיל פרויקטים עבור מערכת החינוך הפורמלי, והבלתי פורמלי.

בשנת 2009, לרגל יום ההולדת ה-28 של תיאטרון הקרון, התיאטרון הפיק את הספר "חפץ לב" – יסודות תיאטרון הבובות האמנותי מאת מרית בן-ישראל ורוני מוסנזון-נלקן בהוצאת כרמל[7].

ב-2014 יזמה עיריית ירושלים מבנה חדש עבור התיאטרון שהחליף את הקרון הקטן במבנה גדול יותר. כחמישה מיליון דולר שהיוו את רוב עלות המבנה החדש, גייסה הקרן לירושלים בתרומה ממשפחת דוידסון האמריקאית שתרמה להקמת מספר מוסדות בעיר. המבנה המכיל כ-140 מקומות באולם החדש, נחנך באוגוסט 2016 לקראת "הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ילדים 2016"[8]. המבנה נמצא על פני 1,100 מ"ר, יש בו שני אולמות – גדול וקטן, אמפי חיצוני, קפיטריה ומשרדים. הבניין מחולק לחמישה "קרונות" נפרדים, העשויים מבטון, זכוכית ופרופילים מפלדה בגוון כהה, והחיבור ביניהם מתחת לאדמה באולם המופעים הגדול[2].

התיאטרון לוקח חלק בפסטיבל חיפה להצגות ילדים, אירועי שבוע הספר העברי בסיפריות השונות. ב"קסם של אגדה" במרכז סוזן דלל, ב"בובה של אירוע" בחולון ובפסטיבלים בינלאומיים שהבולט שבהם הוא הפסטיבל בשארלוויל שבצרפת[9].

בנוסף, התיאטרון מפעיל פרויקטים מיוחדים בהם, התיאטרון יוצא אל הרחובות, במופעי רחוב, בפעילויות כדוגמת בובות ענק המגיעות לשוק מחנה יהודה, פרויקטים המשלבים בין התיאטרון לקהילה, תיאטרון אנימציה בהשראתם של סיפורי ילדים מוכרים, הנוצר לנגד עיני הקהל, ושיתופי פעולה עם מוזיאון המדע בירושלים. מ-2014 מקיים התיאטרון הצגות גם במתחם "התחנה הראשונה" הסמוך, בעיקר בסופי שבוע, חופשות וחגים וכן מציג באמפיתיאטרון הסמוך "בגן הפעמון"[10].

בהצגות התיאטרון מתמקדים ביחסי הגומלין בין השפות המילוליות לדימויים, החפצים והבובות בהתייחסות ישירה לשפתו האמנותית של היוצר, אך השחקן הוא שמפיח בהם בדומם ומעביר סיפור וחוויה בעזרת השפה החזותית.

בעלי תפקידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאטרון הקרון - מבט מכיוון מזרח

בין השנים 2018-1989, שימשה דליה יפה כמנכ"לית וכמנהלת אמנותית של תיאטרון הקרון ושל הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות ירושלים[11]. לאחר פטירתה, קובי פריג' החל לכהן כמנכ"ל התיאטרון, ואילו שחר מרום החל לכהן כמנהלה האמנותי.

תיאטרון הקרון - קרון הרכבת המשוחזר בחצר, שהיה בעבר תיאטרון הקרון המקור
  • בשנת 2008, זכה שחר מרום בפרס עיצוב התפאורה, על עבודתו במונודרמה "מעבר לים" של תיאטרון הקרון[12].
  • בשנת 2009, לרגל יום ההולדת ה-28 של תיאטרון הקרון, התיאטרון הפיק את הספר "חפץ לב" – יסודות תיאטרון הבובות האמנותי מאת מרית בן-ישראל ורוני מוסנזון-נלקן בהוצאת כרמל[13].
  • בשנת 2014, זכתה הצגה של התיאטרון, "מעיל הפלאים", בפרס הבמה לתיאטרון ילדים ונוער, בקטגוריית הצגת השנה בינתחומי[14].
  • בשנת 2016 זכה הדס עפרת, ממייסדי התיאטרון, בפרס ישראל בתחום אמנות הבמה[15].
  • בשנת 2016, בתחרות הרשמית של הפסטיבל הבינלאומי ה-26 להצגות ילדים בחיפה, חבר השופטים, בראשותו של יו"ר אסיטז', ארגון הגג העולמי של תיאטרוני הילדים והנוער, הבמאי רזי אמיתי, בחר להעניק ציון לשבח להצגה "ים קטן" של תיאטרון הקרון.[16]
  • בשנת 2017, זכה התיאטרון בפרס הבמה לתיאטרון ילדים ונוער, בקטגוריית הצגת השנה הרב-תחומית[17].
  • באוקטובר 2022, זכה המבנה החדש באות האדריכלות לשנת 2022, במקום הראשון בקטגוריית מבנה הציבור[18] בתכנון "סיטון + טנוס אדריכלים".
תיאטרון הקרון - מבט מכיוון דרום

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 פרדי רוקם, תיאטרון - לאן יוביל "הקרון"?, כל העיר, 2 באוקטובר 1981
  2. ^ 1 2 דן הנדל, תיאטרון הקרון כבר לא עובד מתוך קרון רכבת ישן - אבל האם התחליף הולם אותו?, באתר הארץ, 17 ביוני 2021
  3. ^ חגיגות קיץ במוזיאון ישראל ־ עם בובות, דבר, 29 ביולי 1982
    נעמה כהן, 25 שנה לקריית מנחם ועיר גנים, כל העיר, 3 ביוני 1983
  4. ^ שוש אביגל, בובה של פסטיבל, כותרת ראשית, 24 באוגוסט 1983
  5. ^ שוש אביגל, בובה של פסטיבל, כותרת ראשית, 8 באוגוסט 1984
  6. ^ אריה בנדר, שחקני הקרון הירושלמי: לא נופיע במעלה אדומים, מעריב, 1 ביולי 1985
  7. ^ תמר רותם, תחייתן של הבובות, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2009
  8. ^ מיקי ביטון, הקרן לירושלים: גויסו למעלה מ־50 מיליון דולר, באתר כל העיר, 29 בינואר 2017
  9. ^ רן גפן, תיאטרון הקרון יוצא לחו"ל, חדשות, 17 באוגוסט 1986
  10. ^ עכבר העיר, בובה של הצגה: פסטיבל תיאטרון הבובות בירושלים, באתר הארץ, 27 ביולי 2015
  11. ^ דודי טל, יהי זכרה ברוך: מנכ"לית תיאטרון הקרון לשעבר הלכה לעולמה, באתר כל העיר, 1 באוגוסט 2021
  12. ^ מרב יודילוביץ', פסטיבל חיפה: "הצגה יומית" היא המנצחת הגדולה, באתר ynet, 23 באפריל 2008
  13. ^ תמר רותם, תחייתן של הבובות, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2009
  14. ^ תמר רותם, "עושת הנפלאות" היא הזוכה הגדולה בפרס הבמה להצגות ילדים ונוער, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2014
  15. ^ יאיר אשכנזי, לזוכה פרס ישראל הדס עפרת לא אכפת שלא יבינו אותו, באתר הארץ, 12 במאי 2016
  16. ^ מרב יודילוביץ, הזוכה בפסטיבל להצגות ילדים בחיפה: "הקסם של מוצרט", באתר ynet, 26 באפריל 2016
  17. ^ אורין ויינברג, הוכרזו הזוכים בפרסי הבמה לילדים ונוער, באתר ynet, 25 באוגוסט 2017
  18. ^ שני רחל פומס, הבית היפה בישראל ומבנה הציבור המצטיין: הוענק אות האדריכלות לשנת 2022, באתר ynet, 26 באוקטובר 2022